ג'יימס ואט (מזכיר הפנים)
ערך זה עוסק ב | |||||||
| ג'יימס ואט | |||||||
| לידה | לסק, ויומינג, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ג'יימס גאיוס ואט | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
ג'יימס גאיוס ואט (באנגלית: James Gaius Watt; ) הוא איש ממשל אמריקאי לשעבר שכיהן כמזכיר הפנים של ארצות הברית בשנים 1981–1983. כמי שתואר לעיתים קרובות כ"אנטי-סביבתני", הוא היה אחד המינויים השנויים במחלוקת בקבינט של רונלד רייגן.
ראשית חייו
ג'יימס ואט נולד בעיירה לסק שבוויומינג, כבנם של לויס מיי (לבית ויליאמס) וויליאם גאיוס ואט. הוא למד באוניברסיטת ויומינג, וב-1960 קיבל תואר בוגר אוניברסיטה וב-1962 תואר במשפטים. תפקידו הפוליטי הראשון של ואט היה עוזר לסנאטור הרפובליקני מילוורד סימפסון מוויומינג, שאותו הוא הכיר דרך בנו אלן סימפסון, גם הוא לימים סנאטור וחבר בית הנבחרים.
כרפובליקני כל ימי חייו, שירת ואט כמזכיר הוועדה למשאבי טבע וכמזכיר פאנל היועצים לזיהום סביבתי של לשכת המסחר של ארצות הברית (United States Chamber of Commerce), ארגון לקידום המגזר העסקי שתומך בעיקר במועמדים רפובליקנים למשרות ציבוריות. ב-1969 מונה ואט כסגן עוזר מזכיר הפנים לפיתוח חשמל ומים. ב-1975 הוא מונה כסגן יושב הראש של נציבות החשמל הפדרלית. ב-1977 היה ואט לנשיא הראשון וליועץ המשפטי של "המוסד המשפטי של המדינות ההרריות", חברת משפטית ציבורית "שמקדישה את פעילותה לחירות הפרט, זכות הקניין, ממשלה מוגבלת ואתית וחירות כלכלית".[1] כמה מעורכי הדין שעבדו תחת ואט במוסד זה היו לימים פקידי ממשל בכירים, כולל אן ונמן וגייל נורטון.[2]
מזכיר הפנים של ארצות הברית
ב-1980 מינה הנשיא הנבחר רונלד רייגן את ואט כמזכיר הפנים בממשלו. המינוי אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית.
תקופת כהונתו של ואט כמזכיר הפנים הייתה שנויה במחלוקת, בעיקר בשל העובדה שהוא נחשב עוין לסביבתנות, וקידם פיתוח של קרקעות פדרליות באמצעות יערנות וחוואות ואינטרסים כלכליים נוספים.
על פי המרכז למגוון ביולוגי (Center for Biological Diversity), מכל מזכיר הפנים לדורותיהם, ואט הוא המזכיר שבתקופתו נרשם המספר הנמוך ביותר של מינים המוגנים על ידי חוק המינים בסכנת הכחדה. שיאו זה של ואט נשבר באוגוסט 2007 על ידי דירק קמפת'ורן מזכיר הפנים של ג'ורג' ווקר בוש, כאשר לא נרשם שום מין בסכנת הכחדה ב-15 החודשים הראשונים לכהונתו.[3]
גרג וטסטון, יועץ הסביבה הראשי של ועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים בתקופת נשיאותו של רייגן, שלאחר מכן שימש כמנהל הייעוץ המשפטי של המועצה להגנה על משאבי הטבע, טען שואט היה אחד משני "המינויים הפוליטיים השנויים במחלוקת והאנטי-סביבתנים הגלויים ביותר" בהיסטוריה האמריקאית. המינוי השני היה זה של אן גורסץ', מנהלת הסוכנות להגנת הסביבה באותה תקופה.[4] קבוצות סביבתניות האשימו את ואט בהפחתת המימון לתוכניות להגנת הסביבה, ארגון מחדש של מחלקת הפנים כך שצומצמו סמכויות הפיקוח הפדרליות שלה, רצון לחסל את הקרן לשימור קרקע ומים שנועדה להרחיב את שטחי שמורות הטבע ושאר האזורים המוגנים, הקלה בתקנות לקידוחי נפט וכרייה, הנחיית שירות הפארקים הלאומיים לנסח כללים שיובילו לסגירתם של פארקים לאומיים שהוקמו על ידי הקונגרס, והמלצה למתן זיכיונות לקידוחי נפט וגז אזורי טבע בראשיתיים וחופים כמו מפרץ סנטה מוניקה.[5]
ואט התנגד לקבלת קרקעות פרטיות לטובת שימור. הוא הציע ששטח של 80 מיליון אקר (320,000 קמ"ר) של קרקעות בלתי מפותחות בארצות הברית ייפתחו לקידוחים ולכרייה עד שנת 2000. השטחים שהוחכרו לכריית פחם הכפילו את עצמם פי חמישה במהלך תקופת כהונתו של ואט כמזכיר הפנים. הוא התפאר בכך שהוא החכיר "מיליארד אקרים" (4 מילון קמ"ר) של מימי חופים, אם כי רק בחלק קטן של שטחים אלו בוצעו אי פעם קידוחים.[6] ואט הכריז פעם "נכרה יותר, נקדח יותר ונכרות יותר עצים".[7][8][9]
מעת לעת הזכיר ואט את אמונתו הנוצרית הדיספרנציאליסטית כאשר דן על שיטתו בניהול הסביבה. בדברו בפני הקונגרס, הוא אמר פעם, "אני לא יודע כמה דורות עתידיים נוכל למנות לפני הביאה השנייה, בכל מקרה עלינו להתנהל כך שנשאיר את המשאבים הנחוצים לדורות הבאים".[10]
ציטוט מפוקפק שיוחס בטעות לוואט הוא: "אחרי שהעץ האחרון ייגדע, ישו ישוב". גלן שירר, שכתב עבור עבור המגזין "גריסט" (Grist), ייחס הערה זו בטעות לעדות שמסר ואט בפני הקונגרס ב-1981. העיתונאי ביל מויירס, שהסתמך על המאמר בגריסט, ייחס גם הוא את האמירה לוואט. לאחר שהתברר שאמירה זו לא נאמרה כלל, פרסם הגריסט תיקון טעות ומויירס התנצל.[11]
מאוחר יותר פרסם ואט הצהרה כתובה, בה נאמר: "מעולם לא אמרתי זאת, לא האמנתי בזה, אפילו לא חשבתי על כך". "אני לא מכיר אף נוצרי שמאמין או מטיף לטעות כזאת. כתבי הקודש מצווים על שימור - שאנחנו כנוצרים נהיה משרתים זהירים של האדמה ושל המשאבים שהופקדו בידינו על ידי הבורא".[12]
ההופעה של הביץ' בויז
בשנים 1980–1982, קיימו להקות הביץ' בויז ושורשי העשב הופעות נפרדות ביום העצמאות של ארצות הברית במול בפני קהל רב. באפריל 1983 אסר ואט על קיומן של ההופעות, על רקע טענתו ש"להקות רוק" שהופיעו במול ביום העצמאות ב-1981 וב-1982 עודדו שימוש בסמים ובאלכוהול, ומשכו את "האלמנטים הלא רצויים", שכתוצאה מכך שדדו את המשתתפים באירועים דומים. לאחר מכן הודיע ואט שהזמר ויין ניוטון (אנ'), ידיד ותומך של הנשיא רייגן ותורם למפלגה הרפובליקנית, יקיים הופעה ביום העצמאות של 1983 במול. במהלך הוויכוח שהתנהל לאחר מכן, אמר סולן להקת שורשי העשב, רוב גריל, שהוא חש "עלבון חזק" מהערותיו של ואט, שאותם הוא הגדיר "שום דבר מלבד לא-אמריקאי".[13]
חברי הביץ' בויז הצהירו שברית המועצות, שהזמינו אותם ב-1978 להופיע בלנינגרד, "כמובן... לא חשו שהלהקה משכה אלמנטים לא רצויים". סגן הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש אמר על הביץ' בויז, "הם ידידh, ואני אוהב את המוזיקה שלהם". ואט התנצל בפני הביץ' בויז לאחר שהבין שהנשיא רייגן והגברת הראשונה ננסי רייגן היו מעריצי הלהקה.[14] ננסי רייגן התנצלה גם היא על דבריו של ואט.[13] צוות הבית הלבן העניק לוואט אגד מדבק עם חור על כך ש"ירה לעצמו ברגל".[15]
מחלוקות נוספות
המגזין מד פרסם רשימה של עשר מחלוקות הקשורות לוואט בעמוד הגב של גיליונו מאוקטובר 1982, תחת הכותרת "ואט... אנחנו דואגים!" (!Watt... We Worry, משחק מילים על המשפט "ממה אנחנו דואגים", What We Worry).[16] ברשימה צוינו בין שאר הציטוטים והפעולות של ואט, הצהרתו ש"מחלקת הפנים... חייבת להיות... ידידת בית המשפט של תעשיית המינרלים... במדיניות הפדרלית".
בראיון ברשת הטלוויזיה בכבלים SPN, אמר ואט, "אם אתה רוצה דוגמה לכישלון הסוציאליזם, אל תלך לרוסיה, בוא לאמריקה ולך לשמורות האינדיאנים".[17]
התפטרותו
לאחר נאום שנשא בפני לשכת הסחר של ארצות הברית בספטמבר 1983, פרצה שערורייה על כך שוואט לגלג בנאומו על גישת ההעדפה המתקנת כאשר תיאר את צוות ההחכרה לכריית פחם של מחלקת הפנים: "יש לי שם שחור, אישה, שני יהודים ונכה. ויש לנו גם אנשים מוכשרים".[18]
תוך שלושה שבועות לאחר שנאמרו דברים אלו, ב-9 באוקטובר 1983, הודיע ואט על התפטרותו.[19]
לאחר פרישתו
לאחר התפטרותו מתפקיד מזכיר הפנים, היה ואט שדלן מול מחלקת השיכון והפיתוח העירוני. עשר שנים לאחר מכן הוא הוגש נגדו כתב אישום על 18 סעיפים של עדות שקר ושיבוש מהלכי משפט והוא הואשם במסירת הצהרות כוזבות בפני חבר מושבעים גדול פדרלי שחקר קבלת טובות הנאה במחלקת השיכון והפיתוח העירוני באותה תקופה. ב-2 בינואר 1996 הודה ואט באשמה בסעיף אחד של אי מסירת מסמכים. ב-12 במרץ אותה שנה הוא נדון לחמש שנות מאסר על תנאי, קנס של 5,000 דולר ו-500 שעות שירות לתועלת הציבור.[20]
קישורים חיצוניים
- ג'יימס ואט באתר מחלקת הפנים של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Mountain States Legal Foundation
- ^ James G. Watt (1938 - ) American Former Secretary of the Interior - Research Article from Environmental Encyclopedia
- ^ Secretary of the Interior Dirk Kempthorne Wins 2007 Rubber Dodo Award - Center for Biological Diversity
- ^ A look back at Reagan's environmental record - By Amanda Griscom - Grist - Muckraker - 10 Jun 2004
- ^ William Greider, How James Watt Survives, Rolling Stone, June 9, 1983.
- ^ The Legacy of James Watt Time Oct. 24, 1983
- ^ Kevin Mattson, We're Not Here to Entertain: Punk Rock, Ronald Reagan, and the Real Culture War, Oxford University Press, 2020, p. 149.
- ^ Judith A. Layzer, Open for Business: Conservatives' Opposition to Environmental Regulation, MIT Press, 2012, p. 101.
- ^ Lou Cannon, RONALD REAGAN: DOMESTIC AFFAIRS, The Miller Center.
- ^ Faith in the Halls of Power : How Evangelicals Joined the American Elite, Oxford University Press, USA, 2007, p. 19.
- ^ Strupp, Joe (2005-02-09). "Bill Moyers Apologizes to James Watt for Apocryphal Quote". Editor & Publisher. Archived from the original on 2007-09-27
- ^ Watt, James (2005-05-12). "The Religious Left's Lies". The Washington Post.
- ^ 13.0 13.1 "The Beach Boys Bio" Archived 2008-12-04 at the Wayback Machine in website of yuddy.com Archived 2010-02-06 at the Wayback Machine
- ^ Tim Ahern, Associated Press, "Newton concert goes off despite rain", Gettysburg Times, Gettysburg, Pennsylvania, July 5, 1983, p. 7
- ^ Associated Press, "Newton Performance Dampened by Rain", Reading Eagle, Reading, Pennsylvania, July 5, 1983, p. 27.
- ^ "Doug Gilford's Mad Cover Site - Mad #234".
- ^ CLAIRE SHANNONHOUSE, Watt's Indian Critics Miss His Point, Choctaw Says, The Oklahoman, January 21, 1983.
- ^ STEVEN J. DRYDEN, Interior Secretary James Watt drew laughs when he told..., UPI, SEPT. 21, 1983.
- ^ Hoffman, David (10 October 1983). "Watt Submits Resignation as Interior Secretary". The Washington Post.
- ^ "CNN – U.S. Briefs – March 12, 1996". Archived from the original on October 29, 2004.
| מזכירי הפנים של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
