פרנקלין ליין
.jpg) | |||||||
| מזכיר הפנים ליין, 1913 | |||||||
| לידה |
15 ביולי 1864 דיסייבל, אי הנסיך אדוארד, קנדה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 במאי 1921 (בגיל 56) רוצ'סטר, מינסוטה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | פרנקלין נייט ליין | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי | ||||||
| עיסוק | משפטן | ||||||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| דת | פרסביטריאניזם | ||||||
| |||||||
פרנקלין נייט ליין (באנגלית: Franklin Knight Lane; 15 ביולי 1864 - 18 במאי 1921) היה מדינאי אמריקאי פרוגרסיבי[1] ודמוקרטי ממדינת קליפורניה, שכיהן כמזכיר הפנים של ארצות הברית בשנים 1913–1920. הוא שימש גם כנציב של ועדת המסחר הבין-מדינתי (Interstate Commerce Commission), והיה מועמד המפלגה הדמוקרטית למושל קליפורניה ב-1902, אך הפסיד את הבחירות הצרות הללו מהיות המדינה רפובליקנית כבדה.
ביוגרפיה
ליין נולד ליד ביישוב קטן השוכן סמוך לעיר שארלוטטאון באי הנסיך אדוארד שבקנדה, ב-15 ביולי 1864, הראשון מבין ארבעת ילדיו של כריסטופר ליין ושל קרוליין לבית ברנס. אביו כריסטופר, עבד כמטיף שהיה בעל משק חקלאי מחוץ לשארלוטטאון. כאשר קולו החל להיחלש, הוא עבר לתחום רפואת השיניים. אביו, שהאקלים הקר של האי העיבה אל אורח חיי משפחתו, עקר עם משפחתו לנאפה (מושב המחוז נאפה) בקליפורניה שבארצות הברית ב-1871, ולאחר מכן לאוקלנד ב-1876, שם סיים פרנקלין את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון של אוקלנד. פרנקלין ליין נשכר לעבוד במשרד הדפוס של "אוקלנד טיימס", ואחר כך עבד ככתב. ב-1884 ניהל תעמולת בחירות עבור מפלגת האיסור. מ-1884 עד 1886, הוא למד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אם כי לא סיים תואר ראשון. מאוחר יותר כתב ליין, "במהלך לימודיי בקולג' הלכתי לעבוד במהלך חופשות במשך שעות, ואני מרוצה מאד שעשיתי כך." מאוחר יותר הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד במשפטים מאוניברסיטת קליפורניה, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת בראון ואוניברסיטת קרוליינה הצפונית. לאחר שעזב את הקולג', הוא עבד ככתב עבור סן פרנסיסקו כרוניקל. בשנת 1889[2], הוא התקבל לבר המשפטים של קליפורניה, לאחר שלמד בבית הספר למשפטים הסטינגס של אוניברסיטת קליפורניה.
במקום לעבוד כעורך דין, עבר ליין לניו יורק כדי להמשיך בקריירה העיתונאית שלו ככתב של סן פרנסיסקו כרוניקל. שם הפך להיות בן חסותו של הרפורמטור הנרי ג'ורג' והיה לחבר במועדון הרפורמי של ניו יורק. הוא שב למערב ארצות הברית ב-1891 כעורך ובעליו של העיתון "חדשות טקומה". העסקים שלו לא שגשגו, והעיתון הכריז על פשיטת רגל ב-1894, כתוצאה מהפאניקה הפיננסית של 1893 וצידודו של ליין במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הפופוליסטית. ב-1893, ליין נישא לאן וינטרמיוט (Wintermute); נולדו להם שני ילדים, פרנקלין נייט ליין ג'וניור וננסי ליין קאופמן.
ליין שב לקליפורניה בשלהי 1894, והחל לעבוד כעורך דין בסן פרנסיסקו בצוותא אחיו ג'ורג'. נוסף על כך, הוא שימש ככתב עבור "ארתור מקיואן לטר", עיתון אשר ניהל "מסע צלב" נגד השחיתות, במיוחד באזור מפרץ סן פרנסיסקו ובחברת סאותרן פסיפיק. בשנים 98–1897 היה חבר ב"וועדת המאה", קבוצה עליה הוטל לנסח אמנה מוניציפלית חדשה.
לאחר ששימש כתובע העירוני הנבחר של סן פרנסיסקו ב-1898, משרה בה החזיק במשך חמש שנים, התמודד ליין ב-1902 למושלות קליפורניה וב-1903 לראשות עיריית סן פרנסיסקו, בשתיהן ללא הצלחה. ב-1903 הוא קיבל את תמיכת המיעוט הדמוקרטי בבית המחוקקים של קליפורניה במהלך הצבעת בית המחוקקים על בחירת נציג המדינה לסנאט של ארצות הברית.
ב-1905 מונה בידי נשיא ארצות הברית דאז תאודור רוזוולט לנציב בוועדת המסחר הבין-מדינתי ואל הסנאט נבחר שנה לאחר מכן. ב-1909 מינה אותו הנשיא ויליאם הווארד טאפט לנציב הוועדה. שאר עמיתיו הנציבים בוועדה בחרו בו כיושב ראש הוועדה בינואר 1913. בחודש שלאחר מכן הועמד על ידי הנשיא וודרו וילסון למזכיר הפנים של ארצות הברית. הוא קיבל עליו את המועמדות וכיהן בתפקיד כמעט שבע שנים עד להתפטרותו בתחילת 1920. מבין פעולותיו כמזכיר הפנים נזכרו תמיכתו במאגר הץ' הצ'י השנוי במחלוקת בפארק הלאומי יוסמיטי, שהציף עמק שהוערך מאד על ידי תומכים בשימור, אך גם ניהל את הקמתו של שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית.
ליין מת ממחלת לב במאיו קליניק שברוצ'סטר, מינסוטה, ב-18 במאי 1921. בשל שני עשורים של תשלום ממשלתי לקוי, וההוצאות הכלכליות שנכרכו במחלתו הסופנית, הוא לא השאיר אחריו רכוש, וקרן ציבורית הוקמה כדי לתמוך באלמנתו. עיתונים דיווחו שלעיתים קרובות נאמר על ליין, שאם לא היה נולד מחוץ לארצות הברית, יכול היה להיות נשיאה. למרות הגבלה זו, ליין זכה לתמיכה כמועמד פוטנציאלי לסגן נשיא ארצות הברית, אם כי היה בלתי כשיר מבחינה חוקתית להתמודד למשרה זו גם כן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פרנקלין ליין, במכון ללימודים ממשלתיים, 2009 (באנגלית)
- ^ The American Year Book, D. Appleton & Co., 1914, p. 163, retrieved 2009-01-27
24716994פרנקלין ליין