פרד סיטון
 | |||||||||
| לידה |
11 בדצמבר 1909 וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בינואר 1974 (בגיל 64) מיניאפוליס, מינסוטה, ארצות הברית | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| השכלה | אוניברסיטת המדינה של קנזס | ||||||||
| עיסוק | מוציא לאור, פוליטיקאי | ||||||||
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרדריק אנדרו סיטון (באנגלית: Frederick Andrew Seaton; 11 בדצמבר 1909 – 16 בינואר 1974) היה פוליטיקאי אמריקאי, שייצג את מדינת נברסקה בסנאט של ארצות הברית וכיהן כמזכיר הפנים של ארצות הברית בממשלו של הנשיא דווייט אייזנהאואר.
ביוגרפיה
סיטון נולד בוושינגטון די. סי. בדצמבר 1909, בנם של דורותיאה אליזבת (לבית שמידט) ופיי נובל סיטון. הוא למד בתיכון מנהטן שבמנהטן, קנזס. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת המדינה של קנזס ב-1931, ונישא לגלאדיס הופ דוד באותה שנה. נולדו להם ארבעה ילדים: דונלד ריצ'רד, אלפרד נובל, ג'והנה כריסטין, ומוניקה מרגרט סיטון. ב-1937 עבר סיטון להאסטינגס שבנברסקה, שם היה במשך שנים רבות המוציא לאור של העיתון "האסטינגס טריביון".
סיטון היה פעיל בפוליטיקה של המפלגה הרפובליקנית. הוא שירת בבית המחוקקים החד-ביתי של נברסקה משנת 1945 עד 1949. הוא מונה לסנאט של ארצות הברית דצמבר 1951, על ידי מושל נברסקה ואל פיטרסון על מנת למלא את שארית תקופת כהונתו של קנת' ורי. סיטון היה סנאטור במשך פחות משנה. הוא נאלץ לעזוב את תפקידו בראשית בנובמבר 1952, כאשר דווייט גריזוולד זכה בבחירות המיוחדות לסנאט להשלמת כהונתו המלאה של ורי.
סיטון כיהן בתפקידים שונים בבית הלבן ובתפקידי משנה בקבינט של ארצות הברית בממשל דווייט אייזנהאואר, בהם עוזר מזכיר ההגנה של ארצות הברית לענייני חקיקתיים ועוזר מנהלי לנשיא, בטרם מונה למזכיר הפנים של ארצות הברית[1]. הוא כיהן במחלקת הפנים של ארצות הברית בשנים 1956–1961. בתקופת כהונתו, אלסקה והוואי הפכו למדינות ה-49 וה-50 שהתקבלו לארצות הברית. כמזכיר הפנים, חרת סיטון על דגלו תכנון שיתופי פעולה ארוכי-טווח בין הממשל הפדרלי וממשלות מקומיות לבין מפעלים פרטיים לפיתוח משאבי טבע. הוא עודד את המשך הצמיחה של תוכנית ההידרוגנציה באזור הפסיפיק נורת' וסט[2].
הוא התמודד לתפקיד מושל נברסקה ב-1962 אך הובס על ידי המושל הדמוקרטי המכהן, פרנק מוריסון. אחרי הפסדו בבחירות חזר לעסוק בתחום העיתונות וזכה במספר אותות כבוד. ב-1974 נפטר סיטון במיניאפוליס שבמינסוטה[3]. הוא נטמן בבית העלמין פארקוויו שבהאסטינגס, נברסקה.
קישורים חיצוניים
- פרד סיטון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ פרד א. סיטון, באתר הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם דווייט אייזנהאואר (באנגלית)
- ^ פרד סיטון, באתר קנזספדיה (באנגלית)
- ^ Fred A. Seaton, Interior Chief ‘Under Eisenhower, Dies at 64, באתר ניו יורק טיימס, 18 בינואר 1974 (באנגלית)
26050524פרד סיטון