ג'ון סמית'
קפטן ג'ון סמית' (באנגלית: John Smith; 1580 לערך – 21 ביוני 1631) היה שכיר חרב אנגלי באירופה, יורד ים, מגלה ארצות ומייסד מושבת וירג'יניה, כראש ההתיישבות הבריטית בג'יימסטאון בשנים 1608–1609. מחקריו על החוף המזרחי של ארצות הברית והמפות שצייר היו נכס שסייע לבריטים ליישב את האזור. היה הראשון שטבע את המונח "ניו אינגלנד" וקיים תעמולה לשם הבאת מתיישבים להקמת מושבות בצפון אמריקה.
תולדות חייו
סמית' נולד בלינקולנשייר שבמזרח אנגליה. ב-1598 לערך החל לשרת כשכיר חרב בצבאו של אנרי הרביעי, מלך צרפת נגד ממלכת ספרד. לאחר מכן השתתף במרד הולנד נגד פליפה השני, מלך ספרד, משם עבר לים התיכון ועסק בשוד ימי. הוא השכיר את עצמו לבית הבסבורג על מנת להלחם באימפריה העות'מאנית ולאחר מכן לחם בהונגריה תחת מיכאי האמיץ. ב-1601 הוכתר לאביר על ידי זיגמונד באטורי. ב-1602 נפל בשבי הטטרים ונמכר כעבד לאציל טורקי ושירת בקונסטנטינופול. לאחר שהועבר לחצי האי קרים נמלט דרך רוסיה לפולין ומשם חזר לאנגליה בשנת 1604.
ב-1606 נשכר בלונדון על ידי "חברת וירג'יניה של לונדון" להנהיג משלחת מסחר ומחקר להקמת יישוב על חופי מזרח צפון אמריקה, לפי זיכיון מאת ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. ב-20 בדצמבר 1606 הפליגה המשלחת שמנתה 105 איש בשלוש ספינות. המשלחת הגיעה לחופי וירג'יניה באפריל 1607 וייסדה יישוב בשם ג'יימסטאון. מסמך רשמי של חברת וירג'יניה, שהותר לפתחו רק לאחר הנחיתה על החוף, מינה את סמית' למנהיג ומפקד המושבה. מחצית השנה הראשונה עברה על המתיישבים בקשיי הסתגלות עצומים, רעב ותמותה של 60 מתוך המתיישבים המקוריים. בינואר 1608 הגיעו עוד 100 מתיישבים, אך הבתים עלו באש ואת החורף נאלצו המתיישבים לעבור ללא מחסות. הם שרדו רק הודות לסיוע שהגישו להם אמריקאים ילידים (אינדיאנים) מקומיים, שאחת מהן היא פוקהונטס שהתפרסמה בעקבות מעשייה רומנטית לפיה מנעה מאביה הצ'יף לערוף את ראשו של סמית'. סמית' יצא לתור את החוף במטרה לאתר מקורות מזון ולשרטט מפות שלו. הוא הפליג צפונה לאורך מפרץ צ'ספיק והגיע לטווח של כ-3,000 מייל ימי מן המושבה בטרם שב אליה. בספטמבר 1608 נבחר סמית' לנשיא המושבה.
באפריל 1608 הגיעה אספקה ו-50 מתיישבים נוספים ובאוקטובר הגיעו 70 נוספים, בהם בעלי מלאכה גרמנים ופולנים ועמהם הנשים הראשונות. באותה עת החלו היתקלויות אלימות ראשונות עם האינדיאנים על רקע ניסיונם של המתיישבים לברא אדמות לצורך חקלאות.
באוגוסט 1609 כבר היו במושבה כ-500 איש. באוקטובר 1609 הפליג סמית' חזרה לאנגליה לאחר שנפצע מפיצוץ אבק שרפה. הוא לא שב עוד לוירג'יניה אך עמד בקשר רצוף עם מושליה, תומאס גייטס וסר תומאס דייל, גייס אנשי מקצוע ושכנע מועמדים להגר ולהתיישב במושבה החדשה.
ב-1614 שב סמית' לאמריקה, הפעם במטרה לחקור את חופי מיין ומסצ'וסטס. לאזור זה קרא סמית' "ניו אינגלנד". במסעו חזרה עבר ליד ברמודה ונלכד על ידי שודדי ים צרפתיים ליד האיים האזוריים ושהה בשבי כשנה. עם שובו פרסם את ספרו " A Description of New England"[1]. ב-1624 פרסם את הספר "The Generall Historie of Virginia, New-England, and the Summer Isles"[2].
סמית' לא יצא עוד מאנגליה ונפטר בן 51.
בתרבות הפופולרית
סמית' מוזכר בדרך כלל יחד עם פוקהונטס, למשל בשיר "Fever" ובסרט האנימציה "פוקהונטס". בשנת 2005 יצא הסרט העולם החדש, המתאר את סיפור חייו של ג'ון סמית.
ספרים ופרסומים פרי עטו
- A True Relation of Such Occurrences and Accidents of Note as Happened in Virginia (1608)
- A Map of Virginia (1612)
- The Proceedings of the English Colony in Virginia (1612)
- A Description of New England (1616)
- New England's Trials (1620, 1622)
- The Generall Historie of Virginia, New-England, and the Summer Isles (1624)
- An Accidence, or the Pathway to Experience Necessary for all Young Seamen (1626)
- A Sea Grammar (1627) - מילון ואוצר מילים של שפת ימאים, הראשון באנגלית
- The True Travels, Adventures and Observations of Captain John Smith (1630)
- Advertisements for the Unexperienced Planters of New England, or Anywhere (1631)
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ון סמית' |
- חברת וירג'יניה
- BEYOND POCAHONTAS, כתבה בניו יורק טיימס, 29 ביוני 1986
- מסלול ג'ון סמית' במפרץ צ'ספיק, אתר נשיונל ג'יאוגרפיק
הערות שוליים
24044263ג'ון סמית'