ג'ון ברק
 | |||||||
| ג'ון ברק, שנות ה-20. | |||||||
| לידה | סיגרני, איווה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | רוצ'סטר, מינסוטה, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות סנט מרי, ביסמרק, דקוטה הצפונית, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'ון בֶּרק (באנגלית: John Burke ; ) היה עורך דין, משפטן ופוליטיקאי אמריקאי מדקוטה הצפונית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל דקוטה הצפונית העשירי בשנים 1907–1913, ולאחר מכן ועד 1921 כגזבר ארצות הברית (אנ') ה-24 בממשלו של הנשיא וודרו וילסון. לאחר תום כהונתו בתפקיד זה, הוא כיהן כשופט בית המשפט העליון של דקוטה הצפונית מ-1924 ועד מותו, מתוכם לסירוגין בשתי תקופת כהונה כנשיאו.
ראשית חייו
ג'ון ברק נולד בעיר סיגרני שבאיווה כבנם של ג'ון ומרי (לבית ריאן) ברק, זוג ממוצא אירי. ב-1886 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת איווה עם תואר במשפטים. ב-1891 הוא נשא לאישה את מרי א. קיין, מורה במקצועה, ובהמשך נולדו להם שלושה ילדים.[1] לאחר שפתח שני משרדי עורכי דין שנחלו הצלחה חלקית במהלך שנות ה-80 של המאה ה-19, עבר ברק ב-1888 לטריטוריית דקוטה, שם הוא עבד בכל אשר השיגה ידו לפני שהתיישב בעיר סנט ג'ון שבמחוז רולט (כיום בתחומי דקוטה הצפונית).[2]
ראשית הקריירה הפוליטית
בעקבות מעברו לסנט ג'ון, החל ברק לעסוק בעריכת דין, וב-1889 היה לשופט מחוזי במחוז רולט.[3]
ב-1891, שנתיים לאחר קבלתה של דקוטה הצפונית כמדינה בארצות הברית, נבחר ברק לבית הנבחרים של המדינה, כיהן בו שנתיים, ובשנים 1893–1896 כיהן כחבר הסנאט המדינתי. ב-1896 ניסה ברק ללא הצלחה להיבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, ונוצח בהפרש של 4,000 קולות.[4] לאחר מכן, שב ברק למחוז רולט, וכיהן כשופט המחוז לתקופת כהונה נוספת בשנים 1897–1899.
מושל דקוטה הצפונית
לאחר שבאי-רצון קיבל על עצמו את מועמדות הדמוקרטים למשרת מושל דקוטה הצפונית, נבחר ברק כמועמד המפלגה פה אחד, וניצח בבחירות הכלליות את המושל המכהן, הרפובליקני אלמור סרלס במה שכונה בדקוטה הצפונית "המהפכה של 1906", שהייתה הצעד הראשון בפירוק המנגנון הפוליטי של חבר הוועדה הרפובליקנית הלאומית אלכסנדר מקנזי.[5] מסע הבחירות של ברק משך תמיכה משתי המפלגות, במיוחד מצד הרפובליקנים ומשאר אנשי קבוצות רוב שסלדו מממשלו של המושל סלרס, ומצד המנגנון הפוליטי של מקנזי ששלט במדינה במשך שני העשורים הקודמים. לאחר השבעתו כמושל, הנהיג ברק, איש העידן הפרוגרסיבי, צעדי מדיניות נגד המונופולים של חברות הרכבות ששלטו בפוליטיקה המדינתית עד אז, ויזם מספר צעדי רפורמה נגד השחיתות, שאותה הוא תיעב באופן אישי וניהל נגדה מסע צלב בכל משרדי הממשלה.[4][6] אישיותו, אמונותיו הפוליטיות, וצעדיו הקנו לו את הכינוי "ג'ון ההגון" (Honest John), כינוי שהוא עצמו לא חיבב, שכן הוא לא רצה שישוו אותו לאברהם לינקולן, שכונה "אייב ההגון".[4]
גזבר ארצות הברית
בוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, שהתקיימה ב-1912 בבולטימור, תמך ברק בהתלהבות במועמדותו לנשיאות ארצות הברית של וודרו וילסון. הוא דאג שכל הקולות של דקוטה הצפונית יועברו לווילסון כבר בסבב ההצבעה הראשון. ויליאם ג'נינגס ברייאן, בעצמו תומך של וילסון וידיד טוב של ברק, ביקש ממנו להתמודד על תפקיד סגן הנשיא. ברק סירב בשל הבטחתו שהוא נתן לנציגי אינדיאנה בתמורה לקולותיהם. כתוצאה מכך, נבחר תומאס מרשל מאינדיאנה כסגן הנשיא. לאחר ניצחונו של וילסון בבחירות של 1912, מונה ברק לתפקיד גזבר ארצות הברית (אנ') בממשלו. הוא שימש בתפקיד מ-1913 ועד 1921, כאשר הוא התפטר ממנו חודשיים לפני תום נשיאותו של וילסון כדי לשמש כברוקר בוול סטריט.[4] ב-1916, במהלך כהונתו כגזבר, ניסה ברק להתמודד בבחירות על מושב בסנאט של ארצות הברית.[7]
קריירה עסקית
לאחר התפטרותו מתפקיד הגזבר, הקים ברק את חברת הברוקרים "קרדוס וברק" בשותפות עם איש העסקים לואיס מונטגומרי קרדוס האב בוול סטריט. ב-1924 נסגרה החברה לאחר שקרדוס נמצא אשם בעבירה פלילית של הונאת משקיעים. ברק זוכה בהמשך מקשר למעשים אלו, כאשר הקשר הפיננסי היחידי שלו לחברה הייתה ההלוואה שהוא לקח להקמתה. כדי לרצות את החוקרים בפרשה, מכר ברק את כל רכושו וויתר על סכומי כסף גדולים מהונו לפני ששב לפארגו שבדקוטה הצפונית.
שופט
לאחר פרישתו מהתחום העסקי, כיהן ברק מ-1924 ועד מותו כשופט בבית המשפט העליון של דקוטה הצפונית, משרה בה הוא חשק מאז ומתמיד. במהלך תקופה זו הוא גם כיהן כנשיא בית המשפט בשתי תקופות כהונה נפרדות, מ-1929 ועד 1931, ומ-1935 ועד מותו.
מותו והנצחתו
בעיצומה של תקופת כהונתו השנייה כנשיא בית המשפט העליון של דקוטה הצפונית, פיתח ברק בצקת ריאות. בשל כך הוא עבר ניתוח כדי להקל על המחלה, אך יום למחרת הניתוח, ב-14 במאי 1937, נפטר ג'ון ברק ברוצ'סטר שבמינסוטה. הוא נטמן בבית הקברות סנט מרי שבביסמרק, בירת דקוטה הצפונית.
על שמו של ברק נקרא מחוז בדקוטה הצפונית. במלחמת העולם השנייה נקראה על שמו אחת מאוניות ליברטי, (SS John Burke). ב-28 בדצמבר 1944 היא טבעה בעקבות פיצוץ כתוצאה מהתקפת קמיקזה ליד האי נגרוס שבפיליפינים.[8]
ב-1963 תרמה מדינת דקוטה הצפונית להקמתו של פסל בדמותו של ברק שניצב באוסף היכל הפסלים הלאומי בבניין הקפיטול של ארצות הברית.[9] פסל זהה ניצב בשטחי הקפיטול המדינתי של דקוטה הצפונית בביסמרק.[10]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 3, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1176-1177.
קישורים חיצוניים
- ג'ון ברק באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'ון ברק באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ג'ון ברק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "John Burke". Notable Names Database (NNDB). Soylent Communications. Archived from the original on 7 May 2021.
- ^ "John Burke". www.ndcourts.gov. State of North Dakota Courts.
- ^ "Profile: John Burke". www.ndstudies.gov. State Historical Society of North Dakota.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Burke II, John (August 2004). "Remembering John Burke". www.ndcourts.gov. Speech given at Old Governor's Mansion, Bismarck, North Dakota: State of North Dakota Courts.
- ^ "Section 4: The Revolution of 1906". www.ndstudies.gov. State Historical Society of North Dakota.
- ^ "John Burke". www.history.nd.gov. State Historical Society of North Dakota.
- ^ ND US Senate November 07, 1916, www.ourcampaigns.com.
- ^ JOHN BURKE CARGO SHIP 1942-1944 - wrecksite.eu.
- ^ "John Burke Statue, U.S. Capitol for North Dakota - AOC". www.aoc.gov.
- ^ Center for Heritage Renewal. "Remembrance in Stone". Remembrance in Stone. Archived from the original on 2021-09-08.
מושלי דקוטה הצפונית 
| ||
|---|---|---|
|
38568103ג'ון ברק