ברלין (ניו המפשייר)
רחוב בברלין | |
מדינה | ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ניו המפשייר |
מחוז | קואוס |
ראש העיר | פאול גרניאר |
תאריך ייסוד | 1823 |
על שם | ברלין |
שטח | 161.1 קמ"ר |
‑ שטח ואחוז מים | 2.21 קמ"ר 1.37% |
גובה | 310 מטרים |
‑ הנקודה הגבוהה | 1,189 |
אוכלוסייה | |
‑ צפיפות | 59.32 נפש לקמ"ר (2020) |
אזור זמן | UTC -5 |
ברלין (באנגלית: Berlin) היא עיר הנמצאת לצד נהר אנדרוסקוגין (אנ') במחוז קואוס, שהוא הצפוני ביותר בניו המפשייר, ארצות הברית. העיר היא העיר הצפונית ביותר בניו המפשייר, והיחידה במחוז קואוס. אוכלוסיית העיר מנתה 9,425 תושבים במפקד של 2020.[1]
העיר כוללת בתוכה את הכפר קסקייד (אנ') הנמצא בחלקה הדרומי. ברלין עצמה נמצאת באזור גרייט נורת' וודס (אנ') שבניו המפשייר (או "המחוז הצפוני"), וממוקמת על הקצה של ההרים הלבנים (אנ'), כאשר קצוות העיר ממוקמות ביער הלאומי ההרים הלבנים (אנ').
ברלין היא העיר המרכזית במיקרופולין ברלין (אנ'), הכולל את כל מחוז קואוס ואת מחוז אסקס בורמונט. בגלל המרחק הקטן שלה, פחות ממאה קילומטר, מקוויבק, בברלין אוכלוסייה גדולה של צרפתים קנדים (אנ'). באזור 65% מתושבי העיר מדברים גרסה אחרת של צרפתית ניו המפשייר (אנ'), שידועה מקומית כ"צרפתית ברלין".[2]
הגיית שם העיר ברלין היא במלעיל, ולא במלרע כמו ברלין שבגרמניה.
היסטוריה
לפני אלפי שנים, קבוצות קטנות של אינדיאנים חנו בערך באזור אותו אנחנו מכירים כיום כעיר ברלין. בשנים מאוחרות יותר, שבטים אבנקים מזרחיים באו למקום על מנת לחצוב ריוליט בהר ג'ספר (אנ').
תחת השלטון האנגלי על אמריקה, הוצעה ברלין למגורים לתושבים לראשונה ב-31 בדצמבר 1771 על ידי המושל הקולוניאלי ג'ון וונטוורת' (אנ'), בשם "מיינסבורו" (אנגלית: Maynesborough), על שם וויליאם מיינה (אנ'). בשנת 1802, סת' איימס וגדעון טירל נשלחו על ידי צאצאי מיינה לחקור ולסמן מגרשים למתיישבים, אך למרות זאת איש לא הגיע לגור שם.
מיינסבורו יושבה בשנים 1823–1824 על ידי וויליאם שסנס ונכדו, סיירוס ווילר,[3] שניהם מגיליד (אנ') שבמיין. חקלאות הייתה התעשייה הראשונה ביישוב. עם 65 תושבים בשנת 1829, העיירה ניו אינגלנד התאגדה מחדש ב-1 ביולי כעיירה ברלין בעזרת אביו של סיירוס, תומאס ווילר.
הקהילה, ששכנה באזור מיוער מאוד, התפתחה מהר מאוד כמרכז לעצים ותעשיות עץ. המפלים שלאורך נהר האנדרוסקוגין (אנ') סיפקו כוח למנסרות. ב-1826 נבנה כביש לגורהם (אנ') הסמוכה על ידי תומאס, אמוס ודניאל גרין. ב-1851 חברת רכבות אס טי לורנס ואטלנטיק (אנ') נכנסה לברלין, ובכך קישרה אותה בעזרת רכבת לאזורים אחרים. לאחר רכישת זכויות מים, עצים ומסילות בראשית שנות ה-50 של המאה ה-19, הקימה חברת H. Winslow & Company מנסרה גדולה בראש "מפלי ברלין". ב-1885 העיירה כבר הייתה בית למספר מפעלי עיסת נייר ונייר. הצורך בעבודה במפעלים הביא לעיירה מהגרים רבים, ושאר האוכלוסייה הייתה מורכבת מצרפתים קנדים (אנ') מקוויבק הסמוכה.
ב-1872 קבוצה של סקנדינבים הקימו במקום את מועדון הסקי הוותיק ביותר בארצות הברית, שממשיך להתקיים גם היום.[4]
ב-1874 רכבות בוסטון ומיין (אנ') עברו דרך החלק המזרחי של העיירה, וקו רכבת זה הופעל עד שנות ה-80 של אותה מאה.
התעשייה המרכזית בברלין באמצע המאה ה-20 הייתה מפעלי עיסת נייר ונייר. כשנהיו פתוח עבודות במקום, האוכלוסייה ירדה והיום היא פחות מחצי מ-20,000 התושבים בסקר של 1930. כך, לדוגמה, ב-2001 חברת אמריקן טישו שפעלה בעיר הגישה בקשה לפשיטת רגל, שלפניה הפסיקה לשלם מיסים עירוניים. המתקנים שלה נרכשו בשנת 2002 על ידי פרייזר ניירות מקנדה, אבל במרץ 2006 הודיעה פרייזר גם היא על סגירת מפעל העיסה שבברלין. ב-6 במאי 2006, 250 עובדים פוטרו, חלקם עברו למפעל גימור הנייר של Cascade, אך רובם נותרו מובטלים.[5]
גאוגרפיה ותחבורה
ברלין נמצאת בחלק הצפוני של ניו המפשייר, צפונית להרים הלבנים (אנ'), במחוז הצפוני ביותר של המדינה. כביש 16 של ניו המפשייר (אנ') עובר במרכז העיר, מוביל צפונה לארול (אנ') ואחר כך למיין, ודרומה דרך גורהם (אנ') ופינקהם נוצ' (אנ') לאזורים צפון קונווי (אנ') ואזור החוף (אנ') של ניו המפשייר. כביש 110 של ניו המפשייר (אנ') מוביל צפון–מערב דרום מערב מילאן (אנ') לגרובטון (אנ').
לפי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, שטח העיירה הוא 161.1 קילומטר רבוע, מתוכם 158.9 קמ"ר יבשתיים ו-2.2 קמ"ר מים, המהווים 1.37% מהעיר. הנקודה הגבוהה בעיר היא בהר וויקס (אנ'), הנמצאת ב-1,189 מטר מעל לפני הים, שממנה ניתן לראות את קו האופק של בוסטון ביום בהיר. למערב העיר נמצא הר פורסט (אנ'), בגובה 619 מטרים.
נחלים
עיריות סמוכות
מזג אוויר
כמו כל צפון ניו אינגלנד, חוץ מההרים הגבוהים ביותר, בברלין יש אקלים יבשתי חם-קיצי לח המתבטא בחורף קר ומושלג וקיץ חם.
נתוני מזג אוויר עבור ברלין, ניו המפשייר | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מארס | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנתי |
הגבוה ביותר (°C) | 19 | 21 | 27 | 32 | 34 | 37 | 37 | 36 | 35 | 31 | 25 | 20 | 37 |
ממוצע מקסימום (°C) | 10.6 | 10.4 | 14.9 | 24.8 | 29.2 | 31.4 | 31.6 | 30.6 | 28.9 | 24.1 | 18.6 | 11.7 | 32.7 |
ממוצע גבוה (°C) | −2.8 | −1.3 | 3.6 | 11.1 | 18.6 | 23.2 | 25.7 | 24.9 | 20.8 | 13.7 | 6.7 | 0.2 | 12 |
ממוצע יומי (°C) | −8.8 | −7.8 | −2.7 | 4.8 | 11.7 | 16.6 | 19.2 | 18.2 | 14.1 | 7.7 | 1.6 | −4.8 | 5.8 |
ממוצע נמוך (°C) | −14.8 | −14.3 | −8.9 | −1.4 | 4.8 | 10.1 | 12.7 | 11.4 | 7.3 | 1.7 | −3.5 | −9.9 | −0.4 |
ממוצע מינימום (°C) | −26.4 | −24.3 | −20.8 | −7.8 | −1.4 | 3.3 | 7.7 | 5.6 | 0.1 | −4.4 | −11.9 | −20.9 | −27.6 |
שיא נמוך (°C) | −37 | −39 | −34 | −23 | −8 | −2 | 1 | −1 | −7 | −13 | −25 | −42 | −42 |
סנטימטרים של משקעים ממוצעים (mm) | 69 | 62 | 76 | 87 | 90 | 107 | 104 | 95 | 85 | 125 | 86 | 95 | 1,085 |
סנטימטרים ממוצעים של שלג (cm) | 46 | 53 | 41 | 11 | 0.51 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1.3 | 12 | 44 | 208 |
ימי משקעים ממוצעים (≥ 0.0254cm) | 10.2 | 9.1 | 10.0 | 10.5 | 12.1 | 12.3 | 11.8 | 10.3 | 9.3 | 11.7 | 10.2 | 12.2 | 129.7 |
ימים מושלגים ממוצעים (≥ 0.0254cm) | 7.6 | 6.6 | 5.3 | 1.9 | 0.1 | 0.0 | 0.0 | 0.0 | 0.0 | 0.4 | 2.6 | 7.3 | 31.8 |
מקור: NOAA |
דמוגרפיה
בסקר של 2010 היו בעיר 10,051 תושבים ב-4,178 משקי בית ו-2,515 משפחות, בעיר היו 4,910 יחידות דיור, שמתוכן 732, או 14.9%, היו נטושות. החלוקה הגזעית בעיר הייתה:
- 96.5% לבנים
- 0.8% אפרו-אמריקאים
- 0.4% אינדיאנים
- 0.3% אסיאתים
- 0.2% מגזע אחר
- 1.8% משני גזעים או יותר.
מתוך 4,178 משקי בית באותה תקופה, ל-25.8% היו ילדים מתחת לגיל 18, 43.2% היו זוגות נשואים, 11.8% היו נשים החיות ללא בעל, ו-39.8% לא היו משפחות. 33.3% ממשקי הבית היו מורכבים מיחידים, וב-15.2% ממשקי הבית היו בני 65 ומעלה שגרים לבד. בממוצע, בבית גרו 2.18 איש ובמשפחה היו 2.71 נפשות.
הגילאים באוכלוסיית העיירה:
- מתחת לגיל 18: 18.4%
- בין גיל 18 ל-24: 7.8%
- בין גיל 25 ל-44: 24.3%
- בין גיל 45 ל-64: 29.4%
- מעל לגיל 65: 20%
הגיל החציוני היה 44.7 שנים. היו 111.7 גברים ביחס לכל 100 נשים, ו-110.6 גברים בגירים ביחס לכל 100 נשים בגירות.
בשנים 2015–2011 ההכנסה החציונית למשק בית בעיר הייתה $35,523 וההכנסה החציונית למשפחה הייתה 49,103$. ההכנסה לנפש הייתה 21,348$. בערך 18.1% מהמשפחות ו-20.3% מהאוכלוסייה הכללית היו מתחת לקו העוני, מהם 34.3% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 18 ו-11% מהאוכלוסייה של גילאי 65 ומעלה.
אוכלוסיית ברלין עלתה באופן קבוע בין 1880 ל-1930. האוכלוסייה עלתה מ-1,144 איש ב-1880 ל-20,018 איש ב-1930. ירידה באוכלוסייה התחילה אחרי 1930, שהחזירה את עצמה בעלייה באזור 1960. מאז שנת 1960 עד היום, אוכלוסיית ברלין ירדה מ-17,821 איש ב-1960 ל-9,425 סך הכל ב-2020.
תקשורת
תחנות רדיו
עיתונות
- The Berlin Daily Sun (אנ')
- The Berlin Reporter
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של ברלין
- ברלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Berlin city, Coos County, New Hampshire: 2020 DEC Redistricting Data (PL 94-171)", לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית, 21 בדצמבר 2021 (באנגלית)
- ^ Sarah Laskow, "New Hampshire Mill Workers Invented a New Type of French", 8 בפברואר, 2016 (באנגלית)
- ^ "Environmental History of the Androscoggin River, Maine and New Hampshire", Bates College Department of Environmental Studies, 15 ביוני 2011 (באנגלית)
- ^ "History of the Nansen Ski Club", 4 בספטמבר 2011 (באנגלית)
- ^ "Governor Lynch Pledges Full State Support For Employees of Berlin Pulp Mill", State of New Hampshire, 7 במארס 2006
37223752ברלין (ניו המפשייר)