עיסת נייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיסת ניירצרפתית: Papier mâché – נייר לעוס) היא חומר רך וגמיש, הנוצר מערבוב דבק עם פיסות נייר או קרטון. מהעיסה מעצבים חפץ כלשהו (פסל או מוצר), ולאחר שהעיסה מתייבשת, מתקבל חומר קשיח מאוד, שלא ניתן לעיבוד צורני נוסף, אלא באמצעות חיתוך.

השימוש בעיסת נייר ידוע זה מאות שנים בסין. בשנת 1702 רשם הנרי קליי (Henry Clay) פטנט לעיסת הנייר באנגליה. במאה ה-19 שימשה עיסת הנייר לייצור ראשי בובות, לפני ייצור הפלסטיק.

כיום, העבודה בעיסת נייר נהוגה בעיקר בגני ילדים אך גם בקרב אמנים. העיסה היא אחד מחומרי הגלם ליצירת פינייטה.

יצירה בעיסת נייר

פיסול בעיסת נייר סביב בלון המשמש כתבנית

הכנת הדבק

תכונות הדבק בו משתמשים להכנת עיסת הנייר משפיעות על תכונות העיסה באופן ניכר. ניתן ליצור עיסת נייר באמצעות דבקים שונים כגון דבק טפטים, דבק פלסטי לבן המהול במים או דבק קמח מבושל. דבק קמח נוצר מבישול קמח במים. יש לערבב כוס קמח עם כוס מים קרים עד שאין גושים, להוסיף כוס עד כוס וחצי של מים רותחים, לערבב ולהביא לרתיחה. נוצרת בלילה שצבעה שקוף (קמח לבן) או חום (קמח מלא). יש המסננים את הדבק או טוחנים אותו.

שיטות לעיבוד הנייר

  • חיתוך פיסות נייר קטנות וערבובן בדבק.
  • השריית פיסות קרטון של תבניות ביצים במים. את העיסה סוחטים, מוסיפים דבק, מערבבים ולשים.
  • טבילת פיסות נייר קטנות בדבק. בשיטה זו מדביקים את פיסות הנייר זו על זו על גבי שלד או תבליט בשכבות אחדות.

את עיסת הנייר מכיירים לפסל, לתבליט או לחפץ אחר. אחרי עיבוד לצורה הרצויה מייבשים את העיסה מספר ימים.

עיבוד נוסף

  • צביעה בצבע פלסטי.
  • צביעה בצבע מעורב בדבק פלסטי.
  • צביעה בצבע ואחר כך בשכבה דקה של דבק פלסטי מדולל במקצת.
  • תוספת של אביזרים ופריטים מחומרים שונים בהדבקה בדבק פלסטי (שיער, עיניים וכדומה).

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22219300עיסת נייר