ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן. פירוש המילה "ברייתא" בארמית הוא "חיצונית" – "בר" הוא "חוץ".

הברייתות הן משניות קדומות בעריכה שונה מזו של רבי יהודה הנשיא, לעיתים עם תוספות שהושמטו או לא נכנסו למשנה, או חילופי נוסח, ואשר ייתכן כי חלקם היוו את הבסיס למשנה. סידורם הסופי של רוב הברייתות בוצע על ידי רבי חייא ורבי אושעיא.

כמו המשנה, גם הברייתא כתובה בתמציתיות, ללא פירוט, הרחבה וליבון, ולכן ברייתות רבות קשות ללימוד ללא פירוש או ידע מוקדם בנושא. ברייתות מובאות בתלמוד, בין השאר, לחיזוק או סתירה של דברי אמוראים, להבאת סתירות בין משנה לברייתא ויישובן. ברייתא יכולה גם לסייע בפרשנות של משנה קיימת, או להשלים ידע חסר במקרה שלא קיימת התייחסות של המשנה לנושא.

הסיבה לאי הכנסת הברייתות למשנה נעוצה בין השאר בשל היות בסיס המשנה קדומה לרבי, והוא היה כבול לנוסח כפי שהועבר על פה עד דורו בבתי המדרש שבנשיאות הלל הנשיא וצאצאיו, ולא רצה לסטות ממנו.

סידור הברייתות וסמכותן

הברייתות הראשונות נסדרו כבר על ידי התנאים בעצמם. רבי אהרן היימן מציין שכל הברייתות המתחילות בתלמוד במילים "תנו רבנן" כבר נסדרו בידי התנאים. רוב הברייתות האחרות, בפרט אלו המופיעות בתוספתא, ספרא וספרי, נסדרו בידי רבי חייא ותלמידו רבי אושעיא. מפעל סידור הברייתות בידי רבי חייא ורבי אושעיא התקבל בתור סמכות מכרעת, עד שהחכמים שאחריהם קבעו: "כל ברייתא שלא הייתה שנויה בבית מדרשו של רבי חייא ושל רבי אושעיא משובשת היא ואל תשיבו ממנה בבית המדרש". מפעלם ניכר בהנחת אחד מהנדבכים הבסיסיים של התלמוד, על ידי בירור הברייתות וסידורן, בצורה שיכלו לשמש אבן פינה במבנה השקלא וטריא של הגמרא.

לפי כללי הלימוד של חכמי התלמוד, הברייתא היא מקור תנאי שווה ערך למשנה. אמנם במקרה של מחלוקת בין ההלכה שנפסקה במשנה לבין ההלכה שנפסקה בברייתא, אם לא ניתן ליישב את המשנה או הברייתא בצורה שתתאים עם ההלכה השונה, הלכה כסתם משנה, ולא כברייתא. משום שאנו אומרים שרבי יהודה הנשיא הכיר את הברייתא בשעה שסידר את המשנה, וכיון שסבר שאין לפסוק הלכה כברייתא זו - נמנע מלפסוק כדעה זו במשנה.

אך במקרה שאין מחלוקת בין המשנה לברייתא, סמכות הברייתות שווה לסמכות המשנה. עם זאת, ישנן ברייתות אשר איננו יודעים מי אמרן ומה הייתה סמכותו של האומר; לכן סמכותן של ברייתות כאלו - פחותה יותר. כמו כן, חלק מהברייתות היו פחות מוכרות מהמשניות ולכן ניתן למצוא בתלמוד את הביטוי "ברייתא לא שמיע ליה" ובנוסחאותיהן היה יותר חשש לשיבושים, ועל כן האמוראים מעדיפים לעיתים את דברי המשנה.

קובצי הברייתות

לא קיים כתב יד מקורי המכיל את כל הברייתות. והן מפוזרות בתלמודים ובמדרשי ההלכה.

אחד הקבצים העיקריים המצוטטים לעיתים בתלמוד הוא התוספתא (בארמית: התוספת), לדעת אפשטיין הוא מסודר בסדר המהווה את מקורו של סדר המשניות, ומשקף מסורת ארץ-ישראלית שאומצה לעיתים בידי אמוראי התלמוד הירושלמי ובית מדרשם.

כן קיימים מדרשי ההלכה - המפרשים פסוקים מן המקרא על פי כללים וקובעים מתוכם את ההלכה, או מעבירים מסורות היסטוריות או אגדתיות. בין הקבצים הללו מכילתא דרבי ישמעאל, מכילתא דרשב"י, ספרא, ספרי במדבר, ספרי זוטא במדבר וספרי דברים, מכילתא דברים, וספרי זוטא דברים. חלקים מקבצים אלו מצוטטים כברייתות בתלמוד הבבלי והירושלמי. ברייתות רבות נוספות אבדו במהלך הדורות ולא הגיעו לידינו.

את הברייתות המפוזרות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי ליקט מיכאל היגר וכינס את כולן בעבודתו אוצר הברייתות המקיפה עשרה כרכים.

קובצי ברייתות ידועים

• ברייתא דרבי ישמעאל - ברייתא יסודית המכילה את שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן. היא נאמרת מדי יום בתפילת שחרית.
• ברייתא דמלאכת המשכן - חיבור קצר בן ארבעה עשר פרקים העוסק במשכן ובכליו, הברייתא מתמקדת במשכן שבמדבר, ולעיתים היא מוסיפה השוואות למקדש שעשה שלמה או למקדש שעשו "בני הגולה", דהיינו בית שני.
• ברייתא דל"ב מידות - ברייתא בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן, המיוחסת לרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי.
• ברייתא דפרק שירה - חיבור המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, חלקם הגדול מספר תהלים.
• ברייתא דישועה - ברייתא ארץ-ישראלית קדומה בת שני חלקים: החלק הראשון הוא רשימה של 24 דברים שמעכבים את ישועת ישראל, והחלק השני הוא פירושים על כל אחד ואחד מאותם 24 דברים.
• ברייתא דמסכת נדה - חיבור הלכתי-אגדתי המכיל חומרות רבות בהלכות טומאת נדה.
• ברייתא דרבי פנחס בן יאיר - ברייתא המובאת בתלמוד בבלי, המכיל את המדרגות להתקדמות בעבודת הבורא, ועל פיו נכתב הספר מסילת ישרים.

קישורים חיצוניים

• ד"ר מיכאל היגר, הברייתות במדרש רבה, מתוך כתב העת "חורב", ניו-יורק, תשי"א-1951, באתר היברובוקס
• ברייתא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30596447ברייתא