ברייזאך
 | |
| מרכז העיר והקתדרלה | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה |
 באדן-וירטמברג |
| שטח | 54.58 קמ"ר |
| גובה | 225 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 14,218 (2012) |
| ‑ צפיפות | 260 נפש לקמ"ר (2012) |
| קואורדינטות | 48°02′00″N 7°35′00″E / 48.03333333°N 7.583333333°E |
| http://www.breisach.de | |
ברייזאך (בגרמנית: Breisach וכן Altbreisach (ברייזאך הישנה) ו-Breisach am Rhein (ברייזאך על הריין)) היא עיר בעמק הריין, במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה, על גבול צרפת. כ-20 ק"מ מפרייבורג ו-20 ק"מ מקולמר שבצרפת. גשר על הריין מוביל לברייזאך החדשה (בצרפתית: Neuf-Brisach, בגרמנית: Neubreisach) שבאלזס, צרפת (מחוז או-רן). העיר ידועה ביקבי היין שלה.
היסטוריה
שם העיר הוא מהשפה הקלטית, Brisger פירושו שרטון ומצודת העיר ניצבה על שרטון כאשר מי הריין מקיפים אותה מעברים, לפחות בעת גאות. המקום שימש מושב של נסיך קלטי (בעיר נמצאה מצודת שלטון המשויכת לתרבות האלשטאט D). הרומאים הקימו במקום מצודה. מטבע שנטבע במקום במאה ה-11 נמצא במטמון סאנדור.
במאה ה-13 הוקמו בעיר קתדרלה ומנזר ובמאה ה-16 היוותה מבצר של הקיסרות הרומית ה"קדושה". במסגרת מלחמת שלושים השנים עברה העיר מידי האימפריה הרומית ה"קדושה" לידי צרפת. פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" עצמו הגן על העיר כאשר נפלה בידי הצרפתים בדצמבר 1638. בשלום וסטפליה (1648) הפך כיבוש העיר על ידי צרפת לרשמי.
ב-1697 הוחזרה העיר לידי האימפריה הרומית ה"קדושה" במסגרת הסכם רייסווייק. ב-1703, עם פרוץ מלחמת הירושה הספרדית, כבש את העיר הגנרל וילאר , מרשל צרפת בימי לואי ה-14. במרץ 1714, הוחזרה העיר המזרחית ("הישנה", Altbreisach) לאימפריה הרומית ה"קדושה" במסגרת הסכם רשטאט ובצידו המערבי של הריין הוקמה העיר ה"חדשה"(Neuf-Brisach).
ב-1790 הפכה העיר לחלק מ"אוסטריה שבשוואביה" (חלקים מנסיכויות שוואביה הקתוליות, בהן אלזס, שהיו תחת שליטת בית הבסבורג). בין השנים 1793-1803 סבלה העיר קשות מהתקפות הצדדים בעת מלחמות המהפכה הצרפתית. ב-1803 סופחה למדינת באדן. במלחמת צרפת-פרוסיה נכללה העיר בשטחי החסות של פרוסיה ועם איחוד גרמניה היא הפכה לעיר גרמנית.
השלטון הנאצי סיפח לעיר מספר רשויות סמוכות. במהלך מלחמת העולם השנייה ניצבה העיר בין גרמניה הנאצית לצרפת של וישי. במהלך הפצצות בעלות הברית נהרס כ-85% מהשטח הבנוי של העיר, הקתדרלה נפגעה קשות וגשר הרכבת על הריין נהרס.
ב-1969 היה ניסיון להקים בעיר תחנת כוח גרעינית, אך הדבר לא יצא לפועל.
כיום העיר היא מרכז אירופאי של יקבים ומרתפי יין. אחד היקבים הגדולים באירופה (Badische Winzerkeller eG) נמצא בברייזאך[1].
הסופר הבריטי ג'רום ק. ג'רום כתב בספרו "שלושה גברים בבומל" תיאור הומוריסטי של ההיסטוריה של העיר:
יהיו אשר יהיו הצדדים הלוחמים וסיבת המלחמה ברייזאך[2] לבטח תהיה חלק ממנה. כולם צרו עליה, רובם כבשו אותה; חלקם הגדול שבו ואיבדו אותה; נראה שאיש לא הצליח להחזיק בה. תושבי ברייזאך לעולם לא יכלו להיות בטוחים מי הכובש ומה מוצאו. יום אחד יהיה זה צרפתי, אך לפני שיהיה סיפק בידם ללמוד די צרפתית לתשלום המיסים יהיה זה אוסטרי. שעה שינסו לגלות מהן חובות האוסטרי למולדתו, הם יגלו שכבר אינם אוסטרים, אלא גרמנים, אם כי יתקשו לגלות מאיזה סוג מבין התריסר. יום אחד יגלו שהם קתולים ולמחרת פרוטסטנטים נלהבים. הדבר היחיד שנתן יציבות לחיים היה ודאי הצורך המתמשך לשלם עבור הזכות להיות מי שהם באותו רגע.
— ג'רום ק. ג'רום, שלושה גברים בבומל, תרגום יונתן בר, הוצאת קמין 2012 עמ' 212-213
יהדות ברייזאך
תיעוד ראשון להתיישבות יהודים בעיר נמצא מ-1301[3]. ב-1325 נמנו בעיר ארבעה-עשר בתים בחזקת יהודים, ארבעה במרכזה ועשרה על הגבעה. ב-1349, בעת המוות השחור, הופצה על יהודי העיר עלילת דם לפיה הם מרעילי בארות. ביהודי העיר נערך פוגרום והם גורשו ממנה.
עם הפיכת העיר לצרפתית באמצע המאה ה-17 שבו אליה היהודים. ב-1755 נפתח בית עלמין[4]. ב-1756 הוקם בית כנסת, שנחרב בליל הבדולח (9 בנובמבר 1938)[5].
בשנת 1825 מנתה האוכלוסייה היהודית בעיר 438 נפש (14% מכלל האוכלוסייה), ב-1880 נמנו 564 יהודים וב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון נמנו בעיר 231 יהודים. עד כיבוש צרפת ב-1940 נמלטו 157 יהודים לצרפת. ב-22 באוקטובר 1940 גורשו 34 היהודים האחרונים בעיר למחנה המעצר גירס ומשם נשלחו להשמדה.
יהדות ברייזאך מונצחת במקום באמצעות "הבית הכחול", יוזמה פרטית מקומית נוצרית להנצחה ושימור הזיכרון[6].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברייזאך |
אתר האינטרנט הרשמי של ברייזאך- תמונות והיסטוריה
- אתר יהדות ברייזאך
הערות שוליים
- ^ פרופיל
- ^ במקור נכתב: אלט ברייזיש
- ^ הפסקה מבוססת בעיקר על אתר יהדות ברייזאך
- ^ בית העלמין היהודי בברייזאך
- ^ מקרות יהודיים
- ^ סמדר בן אריה, דיאלוג מיכאל
24968421ברייזאך