ברט הלינגר

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ברט הלינגר (בגרמנית: Bert Hellinger; נולד כ"אנטון הלינגר"; 6 בדצמבר 1925 - 19 בספטמבר 2019) היה פסיכותרפיסט גרמני שעסק בשיטת טיפול הידועה כקונסטלציה משפחתית או קונסטלציה מערכתית. בשנותיו האחרונות התפתחה עבודתו מעבר לפורמטים אלה למה שהוא כינה "תנועות רוח-מחשבה" (Movements of The Spirit Mind). ישנם כמה אלפי מנחים, יועצים ומטפלים מקצועיים ברחבי העולם אשר מושפעים מהלינגר ברמה כלשהי. הם ממשיכים ליישם את התובנות המקוריות שלו במגוון רחב של נושאים אישיים, ארגוניים ופוליטיים.

ביוגרפיה

אנטון הלינגר נולד למשפחה קתולית בעיירה לימן שבבאדן, גרמניה בשנת 1925. הלינגר עצמו ציין כי אמונתם הקתולית של הוריו העניקה לכל המשפחה חסינות מפני אמונה בעיוותי הנאציזם. בגיל 10 עזב את משפחתו כדי ללמוד במנזר קתולי אשר נוהל על ידי המסדר אשר בו, מאוחר יותר, הוא הוסמך לכומר ונשלח לדרום אפריקה כמיסיונר.

ארגון הנוער ההיטלראי המקומי ניסה לגייס את הלינגר בנעוריו, אך ללא הצלחה. כתוצאה מכך הוא נחשד "כאויב העם". בשנת 1942 הלינגר גויס לצבא הגרמני הסדיר והשתתף בלחימה בחזית המערבית. ב-1945 נפח בשבי ושהה כשבוי במחנה בעלות הברית בבלגיה. לאחר שנמלט ממחנה השבויים שב לגרמניה, הצטרף למסדר קתולי ואימץ את השם הדתי "Suitbert" שהוא מקור שמו הפרטי "ברט". הוא למד פילוסופיה ותאולוגיה באוניברסיטת וירצבורג כחלק מהסמכתו לכומר. בשנות ה-50 המוקדמות נשלח לדרום אפריקה והוצב כמיסיונר לשבט הזולו. שם המשיך את לימודיו באוניברסיטת פיטרמריצבורג ובאוניברסיטת דרום אפריקה וקיבל תואר ראשון ותעודת הוראה אוניברסיטאית שאיפשרה לו ללמד בבתי ספר תיכוניים ציבוריים.

הלינגר חי בדרום אפריקה במשך 16 שנים. במהלך שנים אלו כיהן ככומר בקהילה, כמורה ולבסוף כמנהל בית ספר גדול לסטודנטים אפריקניים. בנוסף, הייתה לו אחריות מנהלית כלפי כל מחוז הבישוף שכלל 150 בתי ספר. הוא למד לדבר באופן שוטף בשפת הזולו, השתתף בטקסים שלהם והשיג הבנה מעמיקה על תפיסת עולמם הייחודית.

בשנות ה-60 המוקדמות השתתף הלינגר במפגשי דינמיקה קבוצתית אשר הונחו על ידי אנשי דת אנגליקניים בדרום אפריקה. מפגשים אלו, אשר כללו אנשי דת מגזעים ומזרמי נצרות שונים, הניחו את היסודות אשר הובילו לעזיבתו את הכמורה הקתולית. מנחי הקבוצה פעלו מתוך אוריינטציה פנומנולוגית. הם עסקו בזיהוי התוכן החיוני מתוך המגוון הנוכחי, ללא הכוונה, ללא פחד, ללא דעות קדומות, תוך הסתמכות אך ורק על מה שנראה. הלינגר התרשם עמוקות משיטות אלה אשר הראו שניגודים אכן יכולים להפוך לשלם בעזרת כבוד הדדי.

תחילת עניינו של הלינגר בפנומנולוגיה התרחשה בד בבד עם התרת נדריו לכמורה. הלינגר מספר כיצד אחד המנחים שאל את הקבוצה, "מה יותר חשוב לך, אנשים או האידיאלים שלך? את מי מתוכם היית מקריב למען האחר?" זו לא הייתה רק חידה פילוסופית עבור הלינגר. הוא היה רגיש מאוד לאופן שבו המשטר הנאצי הקריב בני אדם בשירות האידיאלים. הוא אומר, "במובן מסוים, השאלה הזו שינתה את חיי. נטייה בסיסית כלפי אנשים עיצבה את כל עבודתי מאז".

לאחר שעזב את הכמורה, פגש הלינגר את אשתו הראשונה, הרטה, והתחתן זמן קצר לאחר ששב לגרמניה. בתחילת שנות ה-70 הוא בילה מספר שנים בווינה ולמד קורס קלאסי בפסיכואנליזה באגודה הוינאית לפסיכולוגיית עומק (Wiener Arbeitskreis für Tiefenpsychologie). לאחר מכן השלים את הכשרתו במוסד ההכשרה לפסיכואנליזה במינכן (Arbeitsgemeinschaft Münchner für Psychoanalyse) והתקבל כחבר פעיל באיגוד המקצועי שלהם.

ב-1973 נסע הלינגר לארצות הברית כדי ללמוד במשך תשעה חודשים אצל ארתור ג'נוב. שם פגש בהשפעות חשובות רבות אשר עיצבו את גישתו. אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר היה אריק ברן וניתוח עסקאות ((Transactional Analysis.

בהתקרבו לגיל 70, הלינגר לא תיעד את תובנותיו ואת גישתו ואף לא הכשיר סטודנטים לעבודה עם שיטותיו. הוא אישר לפסיכיאטר הגרמני גונטהארד ובר להקליט ולערוך סדרה של תמלילי סדנה. ובר פרסם את הספר בשנת 1993 תחת הכותרת "Zweierlei Glück" ("מזל טוב פתאומי"; או "ההזדמנות שנייה"]. במהלך 15 השנים שלאחר מכן, הלינגר כתב בעצמו או במשותף 30 ספרים, מתוכם 'הכרה בקיים' תורגם לעברית על ידי ג'ודי הירשפלד וישי גסטר.

הלינגר העביר הרצאות, סדנאות וקורסי הכשרה בכל רחבי אירופה, ארצות הברית, מרכז ודרום אמריקה, רוסיה, סין ויפן וביקר גם בישראל.

התנהגותו הייחודית של הלינגר עוררה, לא פעם, סערה וביקורת על ידי כמה מהעמיתים והתומכים שלו, כאשר השתמש בהצהרות גורפות שהפחיתו סוגיות מורכבות לאמירת שורש יחידה או על ידי דיבור ללקוחות לעיתים בנימה עוקצנית או רודנית. מתרגלים רבים התרחקו מדמות היסוד של השיטה, אך רבים אחרים ממשיכים את הקשר ומשלבים התפתחויות נוספות לתוך שיטות העבודה שלהם.

הלינגר ואשתו השנייה מריה סופי הלינגר הפעילו את "בית הספר הלינגר".

הלינגר נפטר ב-19 בספטמבר 2019.