ברוך דובדבני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוך דובדבני

יחיאל ברוך דובדבני (י' בתמוז תרע"ו, 11 ביולי 1916 - כ"ד באדר ב' תשמ"ד, 28 במרץ 1984) היה מראשי תנועת ברית החשמונאים, מנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, חבר מועצת עיריית ירושלים ויו"ר המרכז לחינוך דתי בישראל.

תולדות חייו

דובדבני נולד בשנת 1916 בראדום שבפולין לאסתר ויצחק יוסף קירשנבוים.[1] מצד אמו היה דור שמיני לרבי אלימלך מליזנסק. בשנת 1928 עלה עם הוריו וסבו, שהיו ציונים-דתיים, לארץ ישראל. במצוות רבי יחזקאל טאוב, האדמו"ר מיבלונה, התגוררה המשפחה תחילה בכפר הנוער הדתי חסידים, ליד חיפה, אולם בשל קשיי הקליטה עברה המשפחה לירושלים, וסייעה ביסוד שכונת אבן יהושוע.[2] למד בישיבת עץ חיים ואחר כך בישיבת מרכז הרב אצל הרב קוק. בנוסף למד באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה של עם ישראל וספרות עברית.

פעילות ציבורית

בשנת 1937 היה ממייסדי תנועת ברית החשמונאים. בין השנים 19391956 כיהן כסגן מפקד התנועה בארץ ישראל, וערך את ביטאון התנועה "החשמונאי". היה חבר באצ"ל ומראשוני העצורים על ידי הבריטים בשנת 1939.[3] בהמשך נעצר פעמיים נוספות.

ב-1945 הצטרף לארגון ההגנה. ב-1946 יצא בשליחות הסוכנות היהודית למחנות העקורים באיטליה. בין השאר עמד בראש מבצע העלאת יהודי לוב לישראל[4][5] וזכה לאהבתם והערצתם. ב-1950 חזר לישראל ועבד כפקיד בכיר במחלקת העלייה של הסוכנות בירושלים. בשנת 1953 יצא דובדבני, הפעם עם משפחתו, בשליחות הסוכנות היהודית לפריז, לשמש כמנהל מחלקת העלייה באירופה ובצפון אפריקה. הוא הרבה לנסוע לארצות צפון אפריקה מרוקו, אלג'יר ותוניס, תוך סיכון נפשו, כדי להבטיח יציאה מְרבית של היהודים מארצות אלו, בטרם יקבלו עצמאות וינעלו את שעריהן בפני העלייה החופשית של יהודים לישראל.

משנת 1956 ועד שנת 1968 עמד דובדבני בראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, אז הוחלף על ידי עוזי נרקיס.[6] בבחירות 1965 התמודד בראש רשימת המפד"ל לעיריית ירושלים[7] והוביל את מפלגתו לקואליציה בראשות טדי קולק.[8]

משנת 1969 ועד למותו כיהן כיו"ר המרכז לחינוך דתי בישראל.

ב-1984, בהיותו בן 66, נהרג בתאונת דרכים ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת בית וגן,[9] ובית ספר בשכונת בית הכרם.[10]

בנו הוא אברהם דובדבני, המשמש כיושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית מאז 2010.

מציאת כתביו של האדמו"ר מפיאסצנה

בשנת 1956, במסגרת תפקידו בסוכנות, היה האחראי לגילוי ספר דרשותיו של הרב קלונימוס קלמיש שפירא, הידוע בשם "אש קודש". ספר דרשות זה נכתב על ידי האדמו"ר בעת שהותו בגטו ורשה, ואבד אחרי המלחמה תחת הריסות הגטו. על מציאת הספר ועל תוכנו העיד דובדבני במהלך משפט אייכמן.[11]

לקריאה נוספת

  • זבולון בוארון, לבלוב הדובדבן, אסופת דברים על זיקת יהודי לוב לארץ ישראל מוקדשת לזכרו של ר' ברוך דובדבני, נתניה: ערב ראש חודש אלול, תשנ"ג (השנה העשירית להסתלקותו). החוברת כוללת את הפרק: קחי כינור, דברים לזכרו של ברוך דובדבני ז"ל ומדבריו על יהודי קהילת לוב (בעמ' 19 - 44)[12]; והפרק: "...וירושלים לדור ודור", מאת ברוך דובדני ז"ל (בעמ' 45 - 52).
  • פריג'א זוארץ, "קחי כינור", יהדות לוב, עורכים: פריג'א זוארץ ו-4 אחרים, תל אביב: בהוצאת ועד קהלות לוב, אלול התש"ך-1960 (להלן: "יהדות לוב"), עמ' 294. שיר שחיבר הרב זוארץ לכבוד דובדבני, על מפעלו בהעלאת יהודי לוב לישראל. הוא פורסם שוב בחוברת לזכרו, "לבלוב הדובדבן", עמ' 20.
  • ברוך דובדבני, "פרקים בעליית גולת לוב", יהדות לוב, עמ' 297 - 316.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משמעות השם קירשנבוים היא עץ דובדבנים
  2. ^ משה קירנשבוים (בן משפחה), "צדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו", לבלוב הדובדבן, עמ'31 - 32.
  3. ^ מאסרים בירושלים, דבר, 2 ביוני 1948
  4. ^ יהודי לוב יורשו לעלות, הצופה, 21 באפריל 1949
  5. ^ כ-30% מיהודי לוב עלו ארצה, קול העם, 30 באוקטובר 1949
  6. ^ נחום ברנע, המפד"ל בסוכנות הלכה לקנוסה, דבר, 9 באוגוסט 1968
  7. ^ המפד"ל מציע לרפאל את ראשות עירית ירושלים, דבר, 22 בספטמבר 1965
  8. ^ טדי קולק נבחר לראש עירית ירושלים, דבר, 30 בנובמבר 1965
    הסבר לעמדת מפד"ל, דבר, 30 במרץ 1966
  9. ^ אתר עיריית ירושלים
  10. ^ המרכז לחנוך דתי בישראל, ר' ברוך דובדבני ז"ל, מעריב, 4 באפריל 1986
  11. ^ עדות ברוך דובדבני במשפט אייכמן עם תיעוד מציאת הספר "אש קודש", אני מאשים - מאגר עדויות ממשפט אייכמן, אתר סנונית
    YouTube full-color icon (2017).svg משפט אייכמן - ישיבה 26, סרטון באתר יוטיוב - עדותו במשפט אייכמן (מדקה 8:13)
  12. ^ ממספידיו: הרב פריג'א זוארץ; אלימלך לנדנר (מנהל ומ"מ יו"ר המרכז לחינוך הדתי); חיים קוברסקי; ש"ז שרגאי; הרב גור גורזובסקי; זבולון בוארון; משה קירנשנבוים; הרב צבי תבורי; אליעזר גואלמן, יעקב אדן; משה אישון ורחל דובדבני.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0