בני טרן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בן-ציון טרן
בן-ציון טרן, 3 ביוני 2012
בן-ציון טרן, 3 ביוני 2012
כינוי בני
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה תת אלוףתת אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל חברת איחוד ארגזי ישראל
חבר מועצת היישוב מכבים

בן-ציון (בני) טרן הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף. פיקד על אוגדת יהודה, על חטיבה 500 ועל עוצבת בני חיל.

קורות חייו

עם גיוסו לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 202. בצנחנים עבר הכשר הכלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר קורס קצינים שימש כמפקד מחלקה בסיירת חרוב, והוביל אותה בקרבות מלחמת ששת הימים. לאחר מכן ביצע הסבה לחיל השריון. במלחמת ההתשה שימש קצין מבצעים ומפקד פלוגה בחטיבה 14. במלחמת יום הכיפורים לחם כסגן מפקד גדוד 184 של חטיבה 14, הגדוד החזיק כוננות בגזרה המרכזית של קו בר לב מאזור גשר פירדאן בצפון עד לדרום האגמים המרים[1]. לאחר מותו בקרב של מפקד הגדוד שאול שלו, תפס טרן את מקומו ופיקד על הקרב לכיבוש מחדש של תעוז "טלוויזיה", במהלכו השמיד הגדוד 10 טנקי אויב. לאחר מכן חזר לתפקיד הסמג"ד כשאת מקומו שלו ממלא מפקד הגדוד הקודם, אברהם אלמוג. בהמשך המלחמה לחם עם הגדוד בקרב השריון ב-14 באוקטובר, בקרב החווה הסינית[2] ובחציית תעלת סואץ. בתום המלחמה מונה למפקד הגדוד.

בהמשך שירותו הצבאי פיקד על חטיבה 691, חטיבת טנקי טירן. לאחר מכן מונה למפקד חטיבת שריון סדירה, חטיבה 500, את הפיקוד עלייה העביר לדורון רובין ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. במלחמה פיקד על כוח חטיבתי תחת אוגדה 162, שלחמה בגזרה המרכזית. בשנת 1984 נשלח כנציג צה"ל לבית הספר RCDS - Royal College of Defense Studies בלונדון. ב-1985 מונה למפקד בית הספר לשריון (עוצבת בני חיל) שבתקופתו עבר ממחנה ג'וליס והתארגן בבסיס סיירים בנגב. לאחר מכן שירת כסגן מפקד אוגדה 162. בנובמבר 1986 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד אוגדת יהודה ושירת בתפקיד עד אוקטובר 1988. בתקופת כהונתו פרצה האינתיפאדה הראשונה והאוגדה בפיקודו הייתה אחראית לגזרת אזור יהודה (מירושלים עד באר שבע).

לאחר שירותו הצבאי כיהן כמנכ"ל חברת איחוד ארגזי ישראל. היה ממייסדי היישוב מכבים וחבר המועצה בו.

הערות שוליים

  1. ^ אבירם ברקאי, "אנחנו על השחור", כנרת זמורה ביתן, 2016, עמוד 23.
  2. ^ עמירם אזוב, צליחה, הוצאת דביר, 2011, עמוד 156.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0