רבי בנימין יהושע זילבר
 | |
| לידה | תרע"ו |
|---|---|
| פטירה |
25 בספטמבר 2008 (בגיל 92 בערך) כ"ה באלול תשס"ח |
| תחומי עיסוק | פוסק הלכה, חבר מועצת גדולי התורה |
| רבותיו | רבי אברהם ישעיהו קרליץ |
רבי בנימין יהושע זילבר (כ"א בניסן תרע"ז - כ"ה באלול תשס"ח, 25 בספטמבר 2008) היה פוסק הלכה, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
קורות חייו
נולד בשנת תרע"ז ביום שביעי של פסח בפולין לרבי ברוך ושרה זילבר. אביו היה חסיד טריסק. בהיותו כבן 7 אמו נפטרה ובשל כך בגיל 11 עבר להתגורר אצל קרוביו בעיר בריסק כאשר שם הסתופף רבות בישיבת תורת חסד וקיבל רבות מהמשגיח רבי אברהם יעקב גורדון[1] ובכך החל את התקרבותו לדרך המוסר. כעבור כשנתיים נכנס לישיבת נובהרדוק במזריץ' והיה מקורב לראש הישיבה הרב דוד בליאכר. בצעירותו דבק בו הכינוי "בנימין הצדיק".
בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל. עד חתונתו למד בישיבת בית יוסף בבני ברק. באותה תקופה התקרב לחזון איש. לאחר חתונתו למד בבית המדרש אוהל תורה בירושלים. בשנת תש"י הוציא את ספרו "מקור הלכה" על מסכת שבת, וקיבל עליו מכתבי השגה מהחזון איש שהתפתח מהם מו"מ בכתב על עניינים אלו[2].
בשנת תשט"ז עבר לבני ברק. מעולם לא נשא משרה תורנית. הקדיש את זמנו ללימוד תורה ולחיבור עשרות ספרים תורניים, רובם ככולם בנושאי הלכה ומוסר. כמו כן כתב מאות תשובות הלכתיות אשר נדפסו בשו"ת אז נדברו. כתב פירושים על כמה מספרי המוסר הראשונים רבים מהם בעילום שם[3]. מדי שנה נהג לערוך תענית דיבור למשך ארבעים יום, מראש חודש אלול עד יום הכיפורים.
בשנת תשכ"ה כתב לבקשת רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה ספר קיצור הלכות שבת בשם ברית עולם.
בשנת תשמ"ט היה מהרבנים הליטאים הבודדים שלא הצטרפו לדגל התורה. בעקבות זאת צורף כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והיה החבר הליטאי היחיד בה. בישיבות המועצה הביע דעות ימניות נחרצות והיה שותף לגילוי הדעת נגד הסכמי אוסלו[4] וכן נגד תוכנית ההתנתקות[5].
בשנת תשס"ז הצטרף לחברי מועצת גדולי התורה[6] במכתב לנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש, בו הם מבקשים ממנו לשחרר את פולארד[7].
נשא את בונצי רובינפיין ביתו של ר' דוד מרדכי רובינפיין[8], נפטרה בשנת תשמ"ג. מחמת חולשתו בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בביתר עילית, כדי לנשום אויר הרים בריא.
בכ"ה באלול תשס"ח נפטר, הוא ואשתו השניה נפטרו בסמיכות של חודש, ועשור לאחר מכן יצא עליו ספר ביוגרפי הנקרא "ר׳ בנימין הצדיק".
ילדיו
- בנו, הרב יחיאל אברהם זילבר, מחבר סדרת ספרי ההלכה "בירור הלכה" (נפטר בכ"ח בכסלו ה'תשס"ח).
- בנו הרב ברוך, המשפיע של בית הכנסת ברסלב בסטמפורד היל, לונדון (נפטר ט' ניסן ה'תשע"ב)[9].
ספריו
- שו"ת אז נדברו - חלקים א', ב', ג' ד', ה', ו' ז', ח', ט', י', י"א, י"ב י"ג, י"ד, באתר HebrewBooks.org
- ברית עולם – הלכות שבת ושביעית (6 חלקים)
- בית ברוך - על ספר חיי אדם (3 חלקים)
- פירושים על ספרי רבנו יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, שער הגמול לרמב"ן
- מקור הלכה - על מסכת שבת, חלק ראשון ירושלים ה'תש"י, חלק שני בני ברק ה'תשי"ז
- שביתת הארץ
- משנת בנימין
- תורת ההסתכלות- הלכות שמירת עיניים
- תורת היראה - ליקוט בענייני מוסר וקונטרס דברי שלום ואמת לבירור דעת החזון איש בעניין לימוד מוסר
קישורים חיצוניים
- צדיק באמונתו, יואל יעקובי, אתר הישיבה
- רבי בנימין הצדיק, תשע"ט, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ לימים אף ההדיר את ספרו נפש חיה
- ^ ראה כאן
- ^ לדוג' כאן וכאן
- ^ זעקות מועצת גדולי התורה על הסכמי אוסלו (ד' מכתבים) באתר דעת תורה
- ^ קול קורא מגדולי ישראל
- ^ על המכתב חתמו האדמו"ר מערלוי; האדמו"ר מסדיגורה; והאדמו"ר רבי לוי יצחק מבוסטון
- ^ ארי סלומון, עיתון משפחה, ח תמוז תשס"ז
- ^ אשר כיהן כמגיד מישרים בזווהיל וחיבר את ספר קול הקורא
- ^ ראה מאמר אודותיו בעמ' 77
בנימין יהושע זילבר20976399