בנדיגאמוס
בנדיגאמוס הוא מזמור ששרים לאחר הסעודה על פי המסורת של היהודים הספרדים-פורטוגזים ויהודי טורקיה. השיר דומה ברוחו לברכת המזון, והוא נאמר בנוסף לה, לפניה או מיד אחריה. הטקסט של בנדיגאמוס הוא בספרדית מודרנית ולא בלאדינו. מנגינת השיר היא אחת מהמנגינות האהובות והמוכרות מתוך המנגינות של הקהילה הספרדית-פורטוגזית. מנגינת בנדיגאמוס משמשת גם לשירת הים (שנאמרת בתפילת שחרית של שבת), ובדרך כלל גם בקריאת ההלל.
כיום שרים את בנדיגאמוס בקהילת שארית ישראל בניו יורק במהלך חג הסוכות, כמו גם בהזדמנויות אחרות ובארוחות שבת בבתיהם של חברי הקהילה. שרים את בנדיגאמוס גם בכל שבת בקהילות הספרדיות והפורטוגזיות של בריטניה ופילדלפיה, אף על פי שזה לא היה ידוע בלונדון לפני שנות השישים. שרים את בנדיגאמוס גם בקהילות היהודיות בצפון ברזיל (מנאוס ובלם), שהביאו את הלחן ממרוקו במאה ה-19, במהלך ההגירה היהודית הקדומה ביותר לאמזונאס.
מקורו של השיר הוא כנראה אצל היהודים דוברי הספרדית של בורדו, שם מושר השיר בצרפתית בתרגום מאת דייוויד לווי אלווארס. מצרפת השיר בנדיגאמוס הובא ככל הנראה למערב הודו ההולנדית (קוראסאו) באמצע המאה התשע עשרה ומשם נלקח לניו יורק ולאמסטרדם. לחלופין ייתכן שמקורו של השיר הוא אצל היהודים הספרדים שחיו בספרד, שהיגרו לטורקיה או יישובים אחרים באימפריה העות'מאנית ובהולנד. יכול להיות שהשיר נכתב במקור כדרך סודית לומר את ברכת המזון לאחר שאסרו לומר אותה ביהדות בספרד ובפורטוגל במאה החמש עשרה.
מילות השיר עם תרגום לעברית
עברית: | ספרדית: |
הבה נברך ברך את העליון, לאדון שגידל אותנו, בואו נודה עבור הדברים הטובים שהוא נתן לנו.
כי הוא תמיד ריחם עלינו, שבח את האדון על היותו טוב, על רחמיו הנצחיים.
על פי חוקו תחילה, מה שקושר את הגזע שלנו עם גן עדן מתמשך,
כי הוא תמיד ריחם עלינו, שבח את האדון על היותו טוב, על רחמיו הנצחיים.
שנית בשביל הלחם, וגם למעדנים שאכלנו יחד.
רחמיו מעולם לא היו חסרים. שבח את האדון על היותו טוב, על רחמיו הנצחיים.
הבית בנוכחותו, שם אנו מקיימים את סעודתו, בשמחה ובקביעות.
כי הוא תמיד ריחם עלינו, שבח את האדון על היותו טוב, על רחמיו הנצחיים. |
Bendigamos
Bendigamos al Altísimo, Al Señor que nos crió, Démosle agradecimiento Por los bienes que nos dió.
Porque siempre nos apiadó. Load al Señor que es bueno, Que para siempre su merced.
Por su Ley primeramente, Que liga a nuestra raza Con el cielo continuamente,
Porque siempre nos apiadó. Load al Senor que es bueno, Que para siempre su merced.
Por el pan segundamente, Y también por los manjares Que comimos juntamente.
Su merced nunca nos faltó. Load al Señor que es bueno, Que para siempre su merced . Bendita sea la casa esta, El hogar de su presencia, Donde guardamos su fiesta, Con alegría y permanencia.
Porque siempre nos apiadó. Load al Señor que es bueno, Que para siempre su merced. |
ביטוי אחרון מוכנס בסוף בעברית שחוזר על עצמו פעמיים:" הוֹדוּ לַיָי כִּי־טוֹב כּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".
טקסט חלופי
ישנו גם טקסט חלופי, שכנראה ניתן לייחס ליהודים ספרדים באיים הקריביים כמו ג'מייקה וברבדוס. בעוד שההיגוי משתנה, מה שעשוי להשפיע על איות התעתיק, הטקסט זהה.
הבה נברך | Bendigamos |
ברך את העליון,
לאדון שגידל אותנו, בואו נודה עבור הדברים הטובים שהוא נתן לנו.
כי הוא תמיד ריחם עלינו, הוֹדוּ לַיָי כִּי־טוֹב כּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
שנית בשביל הלחם, וגם למעדנים שאכלנו יחד.
רחמיו מעולם לא היו חסרים. שבח את האדון על היותו טוב, על רחמיו הנצחיים.
לעולם אין צריך לחסוך בברכה, אחר הצהריים, בוקר וערב למעננו למען הילדים של ישראל
|
Bendigamos al Altisimo,
Al Señor que nos creo, Demosle agradecimiento, Por los bienes que nos dio.
Porque siempre nos apiadó, (H)Odu Ladonai ki tob, Ki leolam jasdo
Por el pan primeramente, Y después por los manjares, Que comimos juntamente.
Su merced nunca nos faltó, Load al Señor que es bueno, Que para siempre Su merced.
Que nunca manque en ella fiesta, Tarde, manaña y siesta, A nos y a los hijos de Israel. |
27400511בנדיגאמוס