בליה ביולוגית

בְּלָיָה ביולוגית היא בליה הנגרמת בצורה ישירה או עקיפה על ידי בעלי חיים וצמחים, למשל: שורשי צמחים הממיסים ומבקעים סלעים, וגם על ידי חומצות הנתרמות לקרקע מתהליכי ריקבון של חומרים אורגניים המצטברים על פניה. חלק מהבליות הפיזיות והכימיות קשורות בפעילות של אורגניזמים שונים כגון חזזיות, פטריות, צמחים, בעלי חיים ובקטריות, וההשפעה שלהם על הקרקע או הסלע. בנוסף ישנה השפעה של בליה ביולוגית על הסביבה הימית.

צמחים

בליה של סלעים בעקבות שורשים

אחת הצורות הנפוצות ביותר של בליה ביולוגית היא שחרור חומצות אורגניות על ידי צמחים בתהליך כימי שנקרא כלציה. תפקידם של אורגניזמים בבליה כימית תלוי רבות ביכולתם להטמיע יסודות שונים בסלעים ולהפריש חומצות אורגניות. חומצות ותרכובות אלה מפרקות יסודות כגון ברזל, אלומיניום ומינרלים המצויים בקרקע, מה שגורם גם לשינויים בקרקע עצמה, במיוחד אם יש שחרור מוגבר. תהליכים אלה מתרחשים כאשר שאריות של צמחים נרקבים בקרקע. תהליך הריקבון גורם לשחרור פחמן דו-חמצני, וחומצות אורגניות מסיסות במים התורמות לבליה כימית של סלעים הנמצאים בסביבת הקרקע.

בנוסף שורשי עצים יוצרים סדקים בסלעים או מרחיבים סדקים קיימים על ידי הפעלת לחץ עצום על דפנות הסדקים, מה שתורם לבליה פיזית. למשל שורש שעוביו כ-10 ס"מ, ואורכו מטר מסוגל להזיז גוש סלע במשקל של 40 טון. עם הזמן יותר ויותר חלקי סלע נפרדים זה מזה בעקבות הסידוק, שטח הפנים של הסלע גדל בכללותו, והסדקים הללו משמשים למעשה כבית הקיבול של השורשים. השורשים מפרישים לתוך הסדקים חומרים שמעודדים בליה כימית, ומים ואוויר החודרים לסדקים גורמים לריאקציות נוספות. בליה מסוג זה מאפיינת אזורים טרופיים ומומחשת במספר ערים בהודו וביוקטן שבמקסיקו שבנייניהם נהרסו לחלוטין על ידי השורשים. בנוסף, שורשי צמחים יכולים לגדול לרמה שבה הם מבקעים כבישים ורחובות ולכן יש לזה השפעה על הנוף האורבאני.

פטריות, חזזיות וטחבים

חזזיות

ישנן פטריות מסוג מיקוריזה שחיות בסימביוזה עם שורשי צמחים וגם הן מפרישות חומרים המעודדים בליה. בסלעים חשופים על פני הקרקע מתיישבים חזזיות וטחבים שגדלים כמעט בכל מקום, משחררים חומרים חומציים וגורמים לבליה שבאה לידי ביטוי בחורים ההולכים ומתעמקים.

בעלי חיים

קן נמלים

ישנם בעלי חיים שונים שתורמים את חלקם לתהליכי בליה כימית ופיזית. למשל, באזורים טרופיים וסוב-טרופיים חרקים מסוימים בונים קנים, ומפרישים חומצות לקרקע שמפרקות מינרלים. תולעים משנים את הקרקע ברמה הכימית בעקבות הפרשת חומרים, ובגלל התחפרותן בקרקע ברמה הפיזית. ארנבות וחפרפרות הן עוד דוגמה לבעלי חיים הנוטים להתחפר בקרקע ולהרוס סלעים רכים, מה שמוביל לתהליכי בליה מואצים על ידי חדירת חמצן ומים למחילות ולסדקים. גם כאשר בעלי החיים מתים וגופתם נרקבת בקרקע מתרחש שחרור של גזים כגון פחמן דו-חמצני וחומרים אורגניים נוספים התורמים לבליה.

מיקרואורגניזם בקרקע

ישנן עדויות כי מיקרואורגניזם כגון בקטריות מסוימות, מסוגלות להשפיע על יציבות המינרלים. ההשערה היא שחמצון-חיזור, ריאקציות פירוק, ויצור סוכני בליה כמו חומצה אורגנית הם חלק מהמכניזם שלהן לעידוד בליה.

תרומת האדם לבליה הביולוגית

המחשה כיצד כרייה משנה את הרכב הנוף ופותחת חלון לסוכני בליה שונים

יש הטוענים כי האדם תורם לבליה בכך שהוא משתמש בקרקע ובסלעים כמשאבים לצורך בניה. למשל בכרייה, האדם מגדיל את שטח הפנים של הסלע, וחושף אותו לסוכנים כימיים שונים ובכך מאיץ את תהליך פירוק הסלע. או רעייה, כאשר רעיית הצאן היא מוגברת, כיסוי הצומח בקרקע יורד בהדרגה, מגביר את סחיפת הקרקע, ובהמשך את הבליה לסלעים שמסביב, אך אין זה נפוץ כל כך.

השפעה על הקרקע

הקרקע עשירה בחומר אורגאני הכולל עלים, שורשי צמחים, שאריות של בעלי חיים מתים, או תרכובת אורגנית שהם תוצרי הפירוק שלהם. תכונות הקרקע מוכתבות בין השאר על ידי כמות הצמחייה וסּוגיה, ועל ידי פעילותם של האורגניזם המתקיימים עליה- מבעלי חיים גדולים ועד מיקרו-אורגניזמים. למשל בקרקע חשופה באזורים צחיחים ללא צומח עליה, ככל שכמות הגשם תגדל, כך תהליך הסחיפה של אדמה חולית או סלעית על ידי זרימת מי נגר תגבר. לעומת זאת באזורים בהם יש כמויות גשם גבוהות יותר ונוכחות פלורה רבה יותר, מתפתחת קרקע יציבה יחסית העמידה לסחיפה. גם בעלי החיים משפיעים על הקרקע בכמה דרכים: הם חופרים בה מחילות, נוברים בה, אוכלים בה או ואף עושים עליה את צורכיהם וכך הם מהדקים אותה, ובסופו של דבר - כאשר הם מתים, גופם מתפרק ונרקב על הקרקע, והדבר מעשיר את הקרקע ומגביר את פוריותה. וכאשר פעילות זו מופחתת מתחילים לפעול תהליכי בליה וסחיפת קרקע.

השפעה על סלעים

אורגניזם שונות יוצרות דגם-בליה טיפוסי וייחודי לו: בסלעי-גיר ודולומיט קשים שאפשר למצוא גם בארץ, יש בתוך ועל שכבותיהם החיצוניות-העליונות, אורגניזמים שונים כגון אצות כחוליות וחזזיות, והם נראים כקרומים בצבעים שונים, תנאי הכרחי להתפתחותם הוא שממוצע הגשם השנתי באזור יהיה 50 מ"מ ומעלה, תנאי זה מתקיים גם בארץ. פעילותם על-פני הסלע והאבן, תורמת לבלייתם של הסלעים. למשל חלזונות מכרסמים את שכבת הסלע העליונה של הגיר, והם ניזונים מהאצות הכחוליות והחזזיות שבתוך הסלע ובונים את שילדם מן הגיר שצרכו. כך גם החלזונות תורמים ליצירת דגם-בליה טיפוסי על-פני אבנים וסלעים . האצות הכחוליות בונות מושבות כדוריות ועל כן הן נראות כגרגרים שחורים על-פני הסלע, וכאשר הסלע נרטב, הנקודות מתרחבות ומתכהות. אם האצות כחוליות האלה גדלות בין גבישי הסלע, הן מרופפות את הקשר בין הגבישים מהם מורכב הסלע על- ידי פעילות כימית, ועל ידי התרחבות כאשר הן נרטבות. כאשר טיפות הגשם מכות על הגבישים הרופפים, הגבישים נעקרים בקלות יחסית והאצות צומחות לתוך המקום שנתפנה. צורת הבליה שהן משאירות תלויה בבית הגידול שלהם, ולעיתים קשה להבחין בבליה שהן גורמות.

השפעת הבליה הביולוגית בסביבה הימית

אלמוגים

התפתחות שונית אלמוגים ("ריף")- השוניות מתפתחות לרוב באזורים הטרופיים של כדור הארץ, חלקן מתפתחות כתוצאה מפעילות ביולוגית. השונית נבנית בין השאר על ידי בניית קרומי גיר באמצעות אצות והיצמדות על פניהם של שלדי האלמוגים ושבריהם, וכך מלכדים אותם כמו מלט. עם זאת, לא מדובר רק בתהליכי בנייה, אלא גם תהליכי הריסה של השונית, כגון: נקבוביות, חורים, סדקים, מערות ומנהרות רבים לאין ספור, המשמשים בתי גידול ומחסות לאלפי מינים של יצורים ימיים שונים, ותורמים למגוון הצורות והעושר הביולוגי הקיים בשונית.

בליה ביולוגית בישראל

ניתן לראות צורות שונות של בליה ביולוגית בישראל. לדוגמה, באזור הנגב ניתן להבחין בבליה ביולוגית על ידי פעילות של בעלי חיים כגון ירבועיים ומכרסמים אחרים היוצרים מחילות בקרקע.

באזור הרי אילת יש אזור בו האקלים מוגדר כאקלים צחיח למחצה ומתאפיין באקלים חם אבל פחות יבש מהאקלים המדברי, ובו יש כוכים וקרומים ביולוגים בעיקר על פני מצוקים שנוטים כמעט ב-90 מעלות.

תהליכי עיצוב הנוף הסלעי בחופי ישראל

הגורם הביולוגי תורם להמסת סלעי אבן גיר הקיימים בסלעי הכורכר בצפון ישראל. כמו כן ישנן מושבות ביולוגיות למשל של: אצות, ורכיכות, הגורמות למחילות קטנות וחורים על פני הסלע, ואז הסלע עצמו מתכסה בכתמים של אבן גיר כתוצאה מההמסה. כמו כן ישנה הסרת גיר הנעשית גם על ידי חלזונות הקודחים בסלע ומעמיקים את הכוכים שהן מעיין מערות קטנות בסלע.

חשיבות הבליה הביולוגית

למרות ההכרה בחשיבות תפקידם של אורגניזם שונים כגון: בקטריות, אצות, פטריות, חלזונות, שורשי צמחים בבליה של סלעים, לא נמצאו לכך עובדות אמפיריות רבות. ישנן מספר סיבות למחסור במידע בנושא: ראשית, מאוד קשה לאפיין ולזהות בליה ביולוגית מבלי לשייך אותה לתחומי בליה אחרים כגון: בליה פיזיקלית וכימית. אומנם מיקרו- אורגניזמים הנמצאים בחללי הנקבוביות בשטח הסלע יכולים לגרום לבליה, אבל קשה לבודד אותם כגורם ייחודי, אלא כחלק מריאקציה כימית או בליה פיזיקלית. שנית, כמו שאורגניזם יכול לגרום לבליה, ישנם תופעות אורגניות העוזרות להגן על הסלע והקרקע מפני בליה. בנוסף, שיעורי הבליה הביולוגית עשויים להשתנות בצורה דרסטית עם הזמן, וכל מחקר בתחום הגאומורפולוגיה הבודק את חשיבות הבליה הביולוגית חייב להתחשב בתהליכים אחרים המשתנים עם הזמן. כמו כן בדיקות וניסויים במעבדה הם כמעט בלתי אפשריים עבור אורגניזם מסוימים כגון חזזיות. נראה שרוב הדגימות המעידות על בליה ביולוגית באות מאזורי אקלים "קיצוניים" בעיקר באזורי יערות גשם- בהם הבליה הביולוגית היא בשיא עוצמתה.

ראו גם

• סחף

לקריאה נוספת

• יצחק שטנר, העיצוב החיצון של התבליט, הוצאת קריית ספר, 1970
• דב ניר, גאומורפולוגיה של ארץ ישראל, אקדמון, בית ההוצאה של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, 1970

• Richard Jhon Huggett,Fundamentals of Geomorphoogy,Keyword Group Ltd, 2008,2009
• A.J. Gerrard,Rock and Landforms,Unwin Hyman Ltd,1988

קישורים חיצוניים

• ההתקפה הביולוגית על הסלעים
• המיתוס של רעיית יתר בנופי החורש הים-תיכוני
• אתר מידע על חקלאות (אורכב 11.10.2013 בארכיון Wayback Machine)
• Plant and Soil Sciences eLibrery
• AGI American Geosciences Institute
• שוניות אלמוגים באתר מט"ח.
• בלית סלעי גיר על ידי חזזיות וכחוליות, מאמר מאת אבינעם דנין.
• מאמר המתאר תהליכי בליה ביולוגית באלסקה (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30434461בליה ביולוגית