ירושלים של מעלה

ירושלים של מעלה הוא תיאור של מציאות רוחנית קדושה, המקבילה למציאות של העיר ירושלים המכונה "ירושלים של מטה". ירושלים של מעלה כוללת בתוכה גם בית מקדש רוחני של מעלה שכנגדו אמור להיות מכוון בית המקדש של מטה.

בהשאלה מקובל להשתמש במונח ירושלים של מעלה לתיאור חכמי וצדיקי העיר ירושלים.

מקורות המושג

  בספרות חז"ל מוזכרים הביטויים "ירושלים של מעלה" ו"בית המקדש של מעלה" פעמים רבות. כמו כן, נאמר כי מאז חורבן ירושלים של מטה ועד שתבנה מחדש, נשבע הקב"ה שלא להכנס לירושלים של מעלה. להלן המקורות העיקריים:

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ (ירמיה יז, יב), שָׁם מְכֻוָּן מִקְדָּשֵׁנוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ (שמות טו, יז). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם מְכֻוֶּנֶת לְמַעְלָה כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה. מֵרֹב אַהֲבָתָהּ שֶׁל מַטָּה, עָשָׂה אַחֶרֶת לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךָ, חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד (ישעיה מט, טו)... וְכֵן אָמַר דָּוִד, יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו (תהלים קכב, ג). כְּלוֹמַר, כְּעִיר שֶׁבָּנָה יָהּ. וְתִרְגֵּם יְרוּשַׁלְמִי, דְּמִתְבַּנְיָא בִרְקִיעָא כְּקַרְתָּא דְּאִתְחַבְּרַת כַּחֲדָא בְּאַרְעָא (=שנבנית ברקיע כמו העיר שחוברה יחדיו בארץ). וְנִשְׁבַּע שֶׁשְּׁכִינָתוֹ לֹא יִכָּנֵס בְּשֶׁל מַעְלָה, עַד שֶׁיִּבָּנֶה שֶׁל מַטָּה.

— מדרש תנחומא, פרשת פקודי אות א'

גם הגמרא מביאה את הפסוק "בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר",  ומסבירה: ”אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה”. ומוסיפה שזו גם כוונת הפסוק בתהלים "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו". כלומר, שהעיר ירושלים תהיה בנויה כמו דוגמתה שלמעלה.

"בדומה לכך, הדברים מובאים גם בספר הזוהר לפרשת ויקרא, שם אף מוסבר שהעובדה שהקדוש ברוך הוא אינו נכנס לירושלים של מעלה היא הסיבה לכך שקיים כעס רב בעולם."

יש מהראשונים שכתבו כי עצם העובדה ששם העיר הוא 'ירושלים', צורה המבטאת לשון רבים, מלמדת שישנן שתי ירושלים: של מעלה ושל מטה

בענין מיקומם של ירושלים ובית המקדש של מעלה, הגמרא מונה שבעה רקיעים שיש בשמים, ומפרטת שהרביעי שבהם נקרא זבול, ”שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן” (מסכת חגיגה, דף י"ב עמוד ב').

אזכורים בתפילה

מפרשי התפילה מציינים כי במקומות שונים שבקריאה שטחית נראה שאנו מתפללים על בנין ירושלים ובית המקדש של מטה, הכוונה האמיתית היא לירושלים של מעלה (או לשתיהן). דוגמאות:

• בתפילת שמונה עשרה הבקשה על בנין ירושלים מתחילה במילים "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" בו' החיבור, לרמוז לכך שמבקשים גם על ירושלים של מעלה. דבר זה מסביר גם את השימוש במילה "עירך" במקום "עירנו".

• בברכה השלישית של ברכת המזון, הנוסח הוא: 'רחם (נא) ה' אלוקינו... ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו'. יש שכתבו כי אין זה ראוי לבקש רחמים על דבר שאינו קיים בעולם הזה. לכן, בהכרח מתייחסת הבקשה לבית המקדש של מעלה ולא לזה של מטה.

• בהמשך אותה ברכה נאמר "ובנה ירושלים עיר הקודש", ומיד לאחר מכן "בונה ברחמיו ירושלים" - כאשר בפעם הראשונה הבקשה היא בלשון עתיד והעיר נקראת "קדש", ובפעם השניה הלשון הוא הוה ואינה נקראת כך. יש שביארו שהפעם הראשונה מדברת על ירושלים של מטה שאינה בנויה כעת ואנו מבקשים על בניינה, והפעם השניה מדברת על ירושלים של מעלה שנבנית כל הזמן על ידי המצוות שעם ישראל מקיימים, ולכן נאמר בה לשון הוה, אך מצד שני הקב"ה אינו נכנס בה כל זמן שלא הסתיימה הגלות, ולכן בזמן הזה אינה ראויה להקרא "עיר הקדש".

משמעותו

מרבית המפרשים מתייחסים למושג ירושלים של מעלה כפשוטו, כלומר כעיר רוחנית ובה בית מקדש רוחני. כך רש"י מסביר שירושלים של מטה היא חבירתה ודוגמתה של ירושלים של מעלה. רש"י גם מביא מספר פעמים את דברי המכילתא שבית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, במובן הפשוט ששתי הערים נמצאות האחת מעל השניה ממש.

כך גם הרשב"א כותב שירושלים של מטה ובתי המקדש שהיו בה הם "מהדברים הגשמיים שהם צורות לעניינים שכליים", כלומר כלי גשמי להמחשת העיר והמקדש של מעלה.

יש שכתבו שבזמן קריעת ים סוף נפחתו השמים וכל ישראל ראו את ירושלים ואת בית המקדש של מעלה.

הגר"א בביאורו על הפסוק ”השבעתי אתכם בנות ירושלים” (שיר השירים ב', ז') מפרש ש'בנות ירושלים' הם שנים עשר מלאכים המקיפים את העיר ירושלים של מעלה.

לעומת זאת, יש המפרשים את המושג ירושלים של מעלה במשמעויות אחרות:

בספר הזוהר מתייחס לירושלים של מעלה על פי תורת הקבלה כביטוי לצירופים כלשהם של אותיות שמו של הקב"ה.

רבי חיים מוולוז'ין מבאר שירושלים של מעלה הוא תיאור למקור הרוחני העליון של נשמותיהם של כלל עם ישראל, ונקרא בשם זה משום שירושלים הוא המקום שממנו קבלו כל ישראל שפע תורה וקדושה כל אחד לפי שרשו ויכולותיו.

לגבי משמעות השבועה המוזכרת בגמרא שנשבע הקב"ה "לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה", בעיון יעקב כתב שזוהי הבטחה לעם ישראל שהקב"ה מיצר איתם בצרת גלותם, ולכן בהכרח יגאל אותם.

והאור החיים מדייק מלשון הגמרא שהעיר ירושלים של מטה חביבה בעיני הקב"ה יותר מהעיר של מעלה.

בעברית בת זמננו

בעברית בת זמננו רווח השימוש בביטוי ירושלים של מעלה בהשאלה, לתיאור חכמי וצדיקי ירושלים, בעיקר אלו הנימנים על הישוב הישן. דוגמה בולטת לכך היא סדרת ספרים בת חמישה כרכים שהוציא מנחם מנדל גרליץ הנושאת את השם 'ירושלים של מעלה' ומתארת כהגדרתו "את חיי יהודי ירושלים וגדוליהם במאה הקודמת".

בדומה לכך ניתן למצוא בספרי ביוגרפיה רבים העוסקים ברבני ירושלים פרקים תחת השם המושאל 'ירושלים של מעלה', וכך גם בפרסומים רבים אחרים כמו מודעות אבל על דמויות ירושלמיות.

מאידך, בשנת 2006 הוציא אברהם פריד שיר בשם "לא אבוא" מילות השיר מבוססות על דברי הגמרא במסכת תענית במשמעותן המקורית.

קישורים חיצוניים

• הרב אבישי שרייבר, ירושלים של מטה, באתר הספריה הלאומית
• ירושלים של מעלה, באתר עולמות, ‏10 באוקטובר 2024
• הרב צבי ישראל טאו, מזמור קכ"ב: ירושלים של מעלה וירושלים של מטה, באתר רפואה שלמה, ‏6 במאי 2013