בית הכנסת חארה צגירה
בית הכנסת הרה סגירה (בערבית: كنيس حارة صغيرة, בתעתיק: חארה צגירה, כלומר: "הגטו הקטן"[1]) הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה, תוניסיה.
על בית הכנסת
בית הכנסת ממוקם ברחוב מוקטאר עטיה, צפונית לכיכר העצמאות, בשכונה היהודית לשעבר חארה צגירה, הנקראת כיום אֶר-ריאד, מספר קילומטרים דרומית-מערבית לחוּמְת-סוּק, בירת האי.
בית הכנסת נבנה בשנות השלושים על ידי המתפללים עצמם.
מאחורי החזית החיצונית, יש חצר מרובעת המוקפת באכסדרה עם שלוש קשתות, ובכל פינה יש חדר עבודה. בקצה החצר יש אולם מרובע, שהוא אולם התפילה, שבתקרתו נברשת מקושטת ומעוקלת בעלת שלוש קשתות. אולם התפילה מוביל לחדרי לימוד אחרים ולספרייה.
בבתי הכנסת בדרום תוניסיה בכלל, וב"אלגריבה" בפרט, אין עזרת נשים. לא ברורה הסיבה לכך אולי מפני שנשים לא נהגו לפקוד בקביעות את בית הכנסת ולא נטלו חלק פעיל בתפילות חגיגיות, כמו בשבת, בראש השנה, ביום הכיפורים ובפורים. גורם אפשרי נוסף הוא היעדר נוהג או הלכה המחייבים הפרדה מוחלטת בין נשים לגברים בבית הכנסת, כך לדברי אנשי המקום, והן נהגו לשבת בחצר הפנימית של בית הכנסת.
ככל שהקהילה היהודית בכפר התמעטה, בית הכנסת ננטש והבניין נמצא כעת במצב מט ליפול.
הקהילה היהודית של ריאד, המונה כ-80 אנשים, מתפללת כיום בעיקר בבית הכנסת אלגריבה, הממוקם בפאתיו הדרומיים של הכפר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- חיים סעדון, תוניסיה (סדרת קהילות ישראל במזרח במאות ה-19 וה-20), משרד החינוך והתרבות ויד בן-צבי, תשס"ה
- יעקב פינקרפלד, בתי-הכנסת באפריקה הצפונית, ירושלים (תשל"ד)
- שמשון צרפתי, תוניס 'אל כדרה' – תוניס 'הירוקה', הוצאת המחבר, (תשנ"ג, 1993)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ כתיב מקורי זה של המקום - חארה צגירה - אינו תעתיק מערבית - אלא נטבע במקורו באותיות עבריות (בערבית יהודית) על ידי תושביו היהודיים המקוריים של המקום; האות צ נהגית כמו ס נחצית, והאות ג נהגית כפי שהייתה נהגית בעברית ג רפה: קרוב ל-ר' גרונית.
32352546בית הכנסת חארה צגירה