ביעתא בכותחא
ביעתא בכותחא בארמית, שתרגומו הוא "ביצה בכותח", היא דוגמה בספרות התורנית לדין פשוט שבפשוטים שכל בר בי רב אמור לדעתו. המונח הפך לביטוי נפוץ בשיח התורני ("פשוט כביעתא בכותחא").
ביאור
בגמרא[1] מובא הדין שאפילו דבר שברור שהוא מותר כמו אכילת ביעתא (ביצה) בכותחא (מאכל חלבי נפוץ) לא יורה אדם הלכה במקום שרבו נמצא. לפי רש"י[2] הפירוש הוא שהיה מקום לחשוב שאכילת ביצה בחלב תהיה אסורה משום שהביצה הגיעה מן העוף שהוא מאכל בשרי, ועל כך נאמר שזהו דין פשוט להיתר משום שהביצה אינה מוגדרת כבשר. לעומתו התוספות[3] אומרים שדבר זה פשוט כל כך שאפילו לא היו מביאים זאת בתור דוגמה, ולכן הם מביאים פירוש אחר בשם הערוך, שמדובר על "ביצים גמורות" (אשכול חלמונים שנמצאו בתוך תרנגולת שנשחטה) ולמרות שלא הוטלו עדיין (כך שהיה מקום לומר שהן כבשר, יותר מבדוגמה שהביא רש"י), דינן פשוט להיתר.
דעות שאכן אסור
התוספות הנ"ל מביאים מחלוקת ראשונים, מה יהיה לדעת רבי עקיבא שסובר שאיסור בשר בחלב בבשר עוף הוא מדאורייתא, האם בביצים גמורות אלו אכן יתיר או שמא יאסור. תוספות עצמם סוברים שאכן לדעה זו יהא הדבר אסור לאוכלו עם חלב, כמו שאסרו לאכול ביצים אלו אם נטרפה שחיטת התרנגולת (ואין אומרים שהן נחשבות כאילו כבר יצאו ממנה קודם לכן), ואילו לדעת רבנו תם, גם לשיטה זו יהא הדבר מותר משום שישנו חילוק מהותי בין הגזרות: במקרה שנטרפה השחיטה החמירו לאסור כי חששו שמא יבואו לאכול את בשר העוף עצמו, והוא הרי אסור. אולם בבשר בחלב, שכל דבר בפני עצמו מותר, לא החמירו לאסור שמא יבואו לאכול את בשר העוף המותר בתוך חלב שרק יחדיו הם אסורים.
ראו גם
הערות שוליים
30639557ביעתא בכותחא