בועז סנג'רו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בועז סנג'רו
לידה 1963 (גיל: 61 בערך)
מדינה ישראל
מקצוע משפטן, עורך דין, חוקר משפט

בועז סנג'רו (נולד ב-1963) הוא פרופסור מן המניין למשפטים, מייסד החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן[1]. חבר סגל גם בבית-הספר למשפטים שבמכללה האקדמית ספיר. מומחה בדיני עונשין, בדיני ראיות ובהליך פלילי ומשלב את שלושת התחומים בהוראה ובכתיבה אודות הרשעת חפים מפשע.

ביוגרפיה

סנג'רו נולד בירושלים ומתגורר בה עד היום. למד בבתי-הספר "יפה-נוף" ו"התיכון שליד האוניברסיטה". שירת בצה"ל כקצין הסברה במדרשה לחינוך מפקדים בהר גילה, שם עסק בדמוקרטיה, בפער החברתי, בציונות, בזהות יהודית ובסכסוך הערבי-ישראלי. בשנת 1988 סיים בהצטיינות את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

שני מאמריו האקדמיים הראשונים פורסמו בכתב-העת "משפטים" בהיותו סטודנט לתואר הראשון.[2] התמחה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך ובמשרד עורכי-הדין שמרון, מלכו, פרסקי. סיים בהצטיינות את לימודי המסלול הישיר לדוקטורט במשפטים ובשנת 1994 קיבל את התואר "דוקטור למשפטים" מהאוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט כתב בנושא ההגנה העצמית במשפט הפלילי, בהדרכת פרופ' מרדכי קרמניצר. תחילה שילב בין הוראה באוניברסיטה העברית, מחקר וכתיבה אקדמיים לבין עבודה כעורך דין, עד שבשנת 1997 הצטרף לסגל המרצים של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים. בשנת 2003 ייסד את החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ועמד בראשה תריסר שנים. בשנת 2013 אושרה לו הדרגה פרופסור מן המניין על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

בשנים 2009 – 2012 נרתם לסייע בהקמת בית-הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר[דרושה הבהרה] ולימד שם במשך שלוש השנים הראשונות את קורס החובה "דיני עונשין". בשנת 2011 מונה כחבר המועצה, בת 20 חברים מכל העולם, של The International Association of Evidence and Science.

בשנת 2012 היה מועמד לכהונת שופט בית-המשפט העליון[3].

בשנת 2017 הצטרף גם לסגל בית-הספר למשפטים שבמכללה האקדמית ספיר.

.

משפחתו

בועז סנג'רו נשוי בשנית לפרופ' רינת קיטאי-סנג'רו. הוא אב לשני בנים מנישואיו הראשונים ולבת מנישואיו השניים[4].

ספריו

  • הגנה עצמית במשפט הפלילי (נבו הוצאה לאור, ירושלים, תש"ס-2000, 478 עמודים)[5].
    • הספר זכה להתייחסות מפורטת של פרופ' אהרן אנקר וד"ר ג'ודי ברודר, במדור "ביקורת ספרים" שבכתב-העת עלי משפט ב' (תשס"ב) 409. הספר מצוטט בפסקי-דין רבים מאד וכן במאמרים אקדמיים.
  • הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות (הוצאת רסלינג, 2014, 299 עמודים)[6].
  • ספר אורי קיטאי (עריכה של אסופת מאמרים משפטיים לכבודו עם פרישתו מכס השיפוט, נבו הוצאה לאור, תשס"ח, 412 עמודים).
  • עלי משפט פלילי (תשע"ד) – עריכה של אסופת מאמרים בתחום המשפט הפלילי, יחד עם השופט רחמים כהן ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו.
  • SAFETY FROM FALSE CONVICTIONS (2016)[7].
  • SELF-DEFENCE IN CRIMINAL LAW (Hart Publishing, Oxford, 2006, 376 pages)[8].

הספר זכה למאמר תגובה בכתב-עת מכובד וכן לביקורות ספרים בכתבי-עת מכובדים באנגליה, בארצות-הברית ובאוסטרליה, לרבות:

(1) Fiona Leverick, Defending Self-Defence, 27 Oxford Journal of Legal Studies 563-579 (2007);
(2) Antje du Bois-Pedain, Book Reviews:

1. Self-Defence In Criminal Law, By Boaz Sangero [Oxford: Hart Publishing, 2006];
2. Killing in Self-Defence, By Fiona Leverick [Oxford: Oxford University Press, 2006], The Cambridge Law Journal 227-230 (2009)[9].

נושאי מחקריו

בתחום המשפט הפלילי המהותי

ההגנה העצמית; השידול הפלילי; איסור לשון הרע; מטרה מול מניע; הלכת הצפיות; פרשנות המשפט הפלילי; חוק מאבק בארגוני פשיעה.
סנג'רו פיתח תאוריה חדשה באשר לרציונל ההגנה העצמית, שלפיה ההצדקה להפעלת הכוח-המגן על ידי הנתקף (או המגן על אדם אחר) מבוססת על שלושה גורמים מופשטים (שמעבר למאזן הפגיעות הפיזיות הצפויות לנתקף ולתוקף): האוטונומיה של הנתקף; אשמת התוקף; והסדר החברתי-משפטי. על בסיס רציונל חדש זה פיתח סנג'רו הסדרים מפורטים לדין הרצוי של ההגנה העצמית.

בתחום הפרוצדורה הפלילית

המשפט החוזר; עונש המוות; הענישה הפלילית; המאסר; ההגנה מן הצדק; פיקוח חיצוני על עבודת הפרקליטות; הרשעה פה-אחד; עדות שותף לעבירה; הרשעת חפים מפשע.

בתחום דיני הראיות

הרשעה על סמך הודאה; ראיות מדעיות מול "junk science"; כלל פסילת הראיות; שימוש בתחבולות ובמדובבים בחקירות המשטרה; הרשעת חפים מפשע.
בסדרה של מאמרים הציג סנג'רו את הסכנה הממשית להרשעת חפים מפשע שבהרשעתם של נאשמים על בסיס הודאותיהם (כמעט) לבדן. הוא טען כי התוספת הראייתית שבה מסתפק בית-המשפט העליון – "דבר מה נוסף" שמשקלו עשוי להיות קל כנוצה, איננה ממלאת את תפקידה באימות ההודאה ובהבחנה בין הודאות-אמת לבין הודאות-שקר. לפיכך הניח סנג'רו בסיס תאורטי לצורך בשינוי החוק, כך שתידרש תוספת ראייתית משמעותית להודאה, מסוג "סיוע" – ראייה אובייקטיבית, עצמאית, חיצונית (שלא באה מן הנאשם המודה עצמו) המצביעה על כך שהנאשם הוא שעבר את העבירה המיוחסת לו. על בסיס מחקריו בשלושת תחומי המשפט הפלילי יחדיו (המהותי, הדיוני והראייתי) טען סנג'רו בכתביו כי קיימת תופעה משמעותית של הרשעת חפים מפשע, והציע שורה של המלצות לשיפור המצב, שתחילתן בהפסקת ההכחשה של התופעה. למטרה זו נכתב הספר "הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות"[10].
ההמלצות לשיפור המצב פותחו בספרו (SAFETY FROM FALSE CONVICTIONS 2016)- "בטיחות מפני הרשעות שווא". הספר מפתח תאוריה של בטיחות במשפט הפלילי; ומציע מגוון של דרכים לצמצום התופעה של הרשעת חפים מפשע: בתחום דיני הראיות, בתחום הפרוצדורה הפלילית, בחקיקה, בפסיקה, בדרכי החקירה של המשטרה, בדרכי עבודתם של המומחים, באופן ניהול התיק על ידי הפרקליטות ובאופן ניהול המשפט על ידי השופטים[7]. יש השגות על טענותיו של סנג'רו על קיומם של מורשעים רבים חפים מפשע במערכת המשפט הישראלית[11].

מאמרים נבחרים

מאמרים נבחרים בעברית

מאמרים נבחרים באנגלית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בועז סנג'רו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ עמוד המרצה פרופ' בועז סנג'רו באתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
  2. ^ בועז סנג'רו, "שידול במחדל - האמנם בלתי אפשרי?", משפטים ט"ז (תשמ"ז) 482–493. (המאמר נכתב בשנה השנייה ללימודי התואר הראשון במשפטים).
    בשנת 2013 פורסם מאמרו של ד"ר רוני רוזנברג, העוסק במאמר זה: שידול במחדל – האמנם אפשרי הוא?, דין ודברים ‏ז (תשע"ג) 1.
    בועז סנג'רו, "היהפכו המטרות למניעים ? ומה צפוי להלכת הצפיות? (עוד על 'בכוונה לפגוע' כסימן ייחוד של עבירת לשון-הרע ועל פרשנות המשפט הפלילי)", משפטים י"ח (תשמ"ח) 337–354. (המאמר נכתב בשנה השלישית ללימודי התואר הראשון במשפטים).
  3. ^ עוזי ברוך, הכסא "הספרדי" בעליון, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2011
  4. ^ אלה לוי-וינריב, ‏"הפרקליטות סוחטת נאשמים; השופטים שכחו מה זה זיכוי", באתר גלובס, 19 ביולי 2012
  5. ^ בועז סנג'רו, הגנה עצמית במשפט הפלילי (נבו הוצאה לאור, ירושלים, תש"ס-2000)
  6. ^ בועז סנג'רו, הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות
  7. ^ 7.0 7.1 (Boaz Sangero, SAFETY FROM FALSE CONVICTIONS, 2006
  8. ^ (Boaz Sangero, Self-Defence in Criminal Law (Hart Publishing, Oxford, 2006
  9. ^ Antje du Bois-Pedain, Book Reviews
  10. ^ בועז סנג'רו, הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות (הוצאת "רסלינג", 2014)
  11. ^ פרופסור אורן גזל אייל 'הטענה נכונה, המסקנה שגויה'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0