בוב לזר
| קובץ:Bob-Lazar.jpg |
רוברט סקוט "בוב" לזר (באנגלית: Robert Scott "Bob" Lazar; ) הוא אישיות אמריקאית מרכזית ושנויה במחלוקת הקשור לתחום העב"מים. לזר זכה לפרסום רב בשל טענותיו על כך שעבד בשנים 1988 עד 1989 כפיזיקאי במתקן צבאי סודי בנבדה שבארצות הברית, אשר לטענתו מכונה "S-4", כאשר במהלך תקופה זו היה אחראי על תהליך של הנדסה הפוכה לטכנולוגיה חוצנית. לזר טוען שהמתקן ממוקם מספר קילומטרים מדרום למתקן חיל האוויר האמריקני הידוע בכינויו אזור 51.
לזר טוען כי לקח חלק במחקר של חללית חוצנית שהופעלה באמצעות כור אנטי-חומר המונע באמצעות מוסקוביום, שנים רבות לפני שהיסוד הכימי הזה התגלה. לזר טוען גם שהוא קרא מסמכי תדרוך של הממשל האמריקני שתיארו מעורבות של חוצנים בפעילות האנושית במהלך 10,000 השנים האחרונות. טענותיו של לזר הובילו בין היתר לכך שתשומת לב רבה יותר הופנתה לאזור 51 וכמו כן הדבר הוביל לכך שתיאוריות קונספירציה רבות צצו סביב הפעילות המסווגת שמבוצעת באתרים הצבאיים שבמיקום זה.
הטענות של לזר זכו לביקורת רבה לאורך השנים כאשר בין היתר נטען כי אין ללזר שום ראיות שתומכות בטענות המרכזיות שלו אודות הטכנולוגיה החוצנית.
טענותיו של לזר
במאי 1989 קיים לזר ראיון עם הכתב החוקר ג'ורג' קנאפ עבור תחנת הטלוויזיה של לאס וגאס KLAS תחת הכינוי "דניס" בעוד שפניו הוסתרו. במהלך הראיון סיפר לראשונה על התקופה בה כביכול עבד במתקן הצבאי הסודי "S-4" אשר לטענתו ממוקם בסמוך למתקן בסיס חיל האוויר האמריקני הידוע בכינויו אזור 51. לטענתו המתקן האמור היה צמוד לאגם פאפוּס (Papoose), אגם מיובש אשר ממוקם מדרום למתקן הראשי של אזור 51. לטענתו האתר מורכב מהאנגרים למטוסים הבנויים בצורה מוסתרת בתוך הר. לזר טוען שהתפקיד שלו היה לסייע לבצע תהליך של הנדסה הפוכה עבור אחת מתשע צלחות מעופפות, שלטענתו לא פותחו על ידי בני אדם בכדור הארץ. לטענתו, אחת מהצלחות המעופפות, אותה הוא מכנה "דגם הספורט", יוצרה מחומר מתכתי הדומה במראה ובמגעו לנירוסטה. בראיון שקיים בהמשך במהלך חודש נובמבר הופיע לזר מבלי להסתיר את פניו ושמו. באותו הראיון טען כי במהלך התקופה בה עבד באותו המתקן הסודי הוא היה קבלן של חברת EG&G (אנ') והמעביד שלו באותה התקופה היה חיל הים האמריקני. EG&G הצהירו בתגובה כי אין להם שום רישום על כך שהוא אי פעם עבד עבורם.[1][2]
לטענת לזר אותה הצלחת המעופפת הופעלה באמצעות כור אנטי-חומר המונע ביסוד הכימי שמספר אטומי 115, אשר באותה העת אותו היסוד הכימי טרם התגלה.[3][4] (הוא סונתז לראשונה בשנת 2003, ובהמשך קיבל את השם "מוסקוביום").[5] בנוסף לכך ציין שמערכת ההנעה הסתמכה על איזוטופ יציב(אנ') של מוסקוביום, שאיפשר לחללית לעופף והיה מסוגל לגרום לכך שלא ניתן יהיה לזהות את החללית כתוצאה מכיפוף קרני האור סביב החללית.[6] בנוסף לכך, לטענתו של לזר החללית פורקה וכי מעל לכור אותו הוא חקר הייתה ספירה או חצי ספירה, שפלטה שדה כוח רב עוצמה. לטענתו, החללית פוצלה לשני חלקים. הכור היה ממוקם במרכז המפלס העליון של החללית, והיה מוקף בשלושה "מגברי כוח משיכה" אשר היו מחוברים ל"פולטי כוח כבידה" במפלס התחתון של החללית, אשר היו מסוגלים להסתובב ב-180 מעלות על מנת להפיק "קרן אנטי-כבידה" וכי באופן זה החללית נעה לכיוון מסוים.
לזר טען בנוסף כי בתקופה בה לקח חלק בתוכנית זו נחשף למסמכי תדרוך שציינו כי במהלך 10,000 השנים האחרונים חוצנים, אשר תוארו במסמכי התדרוך כ"חוצנים אפורים" מכוכב לכת הנמצא במערכת הכוכבים זטה רטיקולי (אנ'), היו מעורבים בפעילות האנושית בכדור הארץ. לטענתו של לזר המושבים בצלחת המעופפת היו קטנים במיוחד, בגודל המתאים לילדים, וכי באותה העת הוראו לו גופות של חוצנים בגודל התואם למושבים בחללית.[7] לטענתו של לזר במהלך שהותו במתקן S-4 הוא הבחין בשני גברים במעילי מעבדה מדברים עם יצור קטן עם זרועות ארוכות. שלושה עשורים מאוחר יותר, הוא ציין שהוא לא סבור שהוא ראה חוצן, וכי כנראה הוא ראה בובה אשר המטרה שלה הייתה לייצג את הגודל של אותם החוצנים.
לטענתו של לזר יש לו תואר שני בפיזיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ותואר שני בטכנולוגיה אלקטרונית מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech). עם זאת, אין שום תיעוד לכך שלזר למד ב-MIT או במכון הטכנלוגי של קליפורניה.[8] בנוסף לכך אין שום הוכחות לכך שהוא הועסק כקבלן עבור חברת בת של חיל האוויר האמריקני.
העסקתו לכאורה כפיזיקאי במעבדה הלאומית לוס אלמוס מוזכרת בכמה וכמה מאמרים בעיתונים של ניו מקסיקו מקיץ 1982 המתמקדים בהתעניינותו במכוניות מונעות סילון.[9][10][11] תחנת הטלוויזיה של לאס וגאס KLAS הצליחה למצוא אזכור ל"רוברט לזר" בספר טלפונים משנת 1982 של עובדים במעבדה הלאומית לוס אלמוס, אף על פי כן לטענת המעבדה הלאומית לוס אלמוס אין להם שום תיעוד לכך שלזר אי פעם עבד עבורם.[3][9] לזר טוען שכל העדויות לכך שהוא עבד בעבר עבורם הועלמו במכוון.
סיפורו של לזר משך תשומת לב תקשורתית מהותית אשר הובילה ללא מעט חילוקי דעות, לתמיכה רחבה, וללא מעט אנשים שביקרו את טענותיו ואותו. לזר מודה כי אין לו שום ראיות שתומכות בטענות המרכזיות שלו אודות הטכנולוגיה החוצנית.[8][12][13][14]
הרשעות פליליות
בשנת 2006 הואשמו לזר ואשתו ג'וי ווייט על כך שהם עברו על החוק בגין העברה של כימיקלים מסוימים בין מדינות שונות בתוך ארצות הברית.
הופעות פומביות והופעות בתקשורת
לזר וחברו הוותיק ג'ין האף ארגנו בעבר את הפסטיבל השנתי "Desert Blast" במדבר נבדה עבור חובבי פירוטכניקה.[15][16]
לזר התראיין זכה לפרסום רב כאשר התראיין עבור הסרט התיעודי "בוב לזר: אזור 51 וצלחות מעופפות" (באנגלית: "Bob Lazar: Area 51 & Flying Saucers")[17][18] וכאשר השתתף בפודקאסט של ג'ו רוגאן.[19][20][21]
בעבר נערך גם מפגש בין לזר ומפקד חיל הים האמריקני דייוויד פרבור אשר היה עד לתקרית התצפית בעב"ם מנושאת המטוסים נימיץ (אנ') בשנת 2004.[22]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בוב לזר
הערות שוליים
- ^ George Knapp (1 בנובמבר 2014). "Out there". KNPR.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bob Lazar describes alien technology housed at secret S-4 base in Nevada -- Part 5 - YouTube, web.archive.org
- ^ 3.0 3.1 Donald R. Prothero; Timothy D. Callahan (2 באוגוסט 2017). UFOs, Chemtrails, and Aliens: What Science Says. Indiana University Press. pp. 58, 166–169. ISBN 978-0-253-03338-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Patton, Phil (1995-01-08). "THING; It Is Copied. Therefore, It Exists?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-11-26.
- ^ Sharp, Tim (2 בדצמבר 2016). "Facts About Moscovium (Element 115)". Live Science. נבדק ב-13 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bob Lazar: The Man Behind Element 115". Lasvegasnow.com. 2005. אורכב מ-המקור ב-3 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Zimmerman, Amy (2018-12-04). "Why Did the FBI Raid the Home of the Biggest Alien Truther?". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2020-08-07.
- ^ 8.0 8.1 Frank B. Salisbury (2010). The Utah UFO Display: A Scientist Brings Reason and Logic to Over 400 UFO Sightings in Utah's Uintah Basin. Cedar Fort, Inc. p. 146. ISBN 9781599557786.
- ^ 9.0 9.1 Knapp, George (2019-11-08). "Lazar describes alien technology housed at secret S-4 base in Nevada -- Part 5". KLAS-TV/8 News NOW Las Vegas. Section 4:38 - 7:25. נבדק ב-2020-11-18.
- ^ "Alamogordo Daily News Archives, Jul 26, 1982, p. 8". NewspaperArchive.com (באנגלית). Alamogordo Daily News. 26 ביולי 1982. נבדק ב-13 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ England, Terry (30 ביולי 1982). "'Jet' isn't an idle boast on this car". The Santa Fe New Mexican. Associated Press. p. A-6. נבדק ב-22 בנובמבר 2020 – via newspapers.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Radford, Benjamin (27 בספטמבר 2012). "Area 51: Secrets, Yes; Aliens, No". Live Science. נבדק ב-19 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ David Hambling (2016). Weapons Grade. Constable & Robinson. pp. 178–180. ISBN 9781472123763.
- ^ "Area 51 Exhibit To Feature Russian Roswell UFO Artifact At National Atomic Testing Museum". HuffPost. 20 במרץ 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Desert Blast", Popular Science, pp. 76–79, באפריל 1996
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Ka-Booom!!". Wired. 1 בדצמבר 1994.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
"Bob Lazar: Area 51 & Flying Saucers", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ Reimink, Troy. "In 'Bob Lazar: Area 51' documentary, director investigates UFO whistle-blower's story". Freep.com. Detroit Free Press. נבדק ב-31 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ McMillan, Tim (2019-11-13). "Bob Lazar Says the FBI Raided Him to Seize Area 51's Alien Fuel. The Truth Is Weirder". vice.com. נבדק ב-28 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Seddon, Dan (2019-07-19). "Area 51 details left out of Netflix's Bob Lazar documentary". Digital Spy (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-08-07.
- ^ Rodrick, Stephen (2020-08-20). "Loving the Alien". Rolling Stone. נבדק ב-28 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ I-Team: UFO Fest means close encounters of a different kind, web.archive.org, 2020-09-23
.jpg){kind=link}
33486094בוב לזר