אריק השני, מלך נורווגיה
.jpg) | |||||||||
| פסל ראש של אריק השני, קתדרלת סטוונגר, שנות השמונים של המאה ה-13. | |||||||||
| לידה | 1268 (גיל: 756 בערך) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | אריק מגנוססון | ||||||||
| מקום קבורה | הקתדרלה הישנה, ברגן, נורווגיה | ||||||||
| בת זוג |
מרגרט מסקוטלנד (1283-1281) איזבל ברוס (1299-1293) | ||||||||
| שושלת סבר | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
אריק מגנוססון (בנורדית עתיקה: Eiríkr Magnússon, בנורווגית: Eirik Magnusson; 1268 – 15 ביולי 1299) היה מלך נורווגיה מ-1280 ועד מותו.
ראשית חייו
אריק היה בנם הבכור שנותר בחיים של מגנוס השישי ("המחוקק") ושל רעייתו, אינגבורג, בתו של אריק הרביעי, מלך דנמרק. ב-1273, כאשר מלאו לו חמש שנים, הוענק לו התואר מלך, לצד אביו, שתכנן לערוך לאריק טקס הכתרה כמלך-שותף כאשר ימלאו לו 12 שנים, בקיץ 1280. אף על פי כן, מגנוס מת לפני שזכה להגשים את תוכניתו ואריק היה למלך יחיד והוכתר ככזה במועד המתוכנן בברגן. בשנים בהן הוא היה עדיין קטין נמשלה נורווגיה על ידי מועצה מלכותית שבה היו חברים ברונים חשובים וככל הנראה גם אמו, המלכה אינגבורג האלמנה. ב-1282, לאחר שהגיע אריק לבגרות, הייתה ככל הנראה השפעה מרכזית למועצה זו על מלכותו של אריק. ב-1273 הוענק לאחיו, הוקון, התואר "דוכס נורווגיה" והחל מ-1280 הוא משל על שטח נרחב סביב לאוסלו וסטוונגר, בכפיפות לאריק. משכנו העיקרי של אריק היה בברגן.
נישואין
ב-1281 נשא אריק לאישה את הנסיכה מרגרט מסקוטלנד, בתו של אלכסנדר השלישי, מלך סקוטלנד. מרגרט מתה שנתיים לאחר מכן כאשר ילדה את מרגרט, העלמה מנורווגיה, שהייתה מלכת סקוטלנד מ-1286 ועד למותה ב-1290. מותה של מרגרט הצית סכסוכי ירושה שהובילו לפרוץ מלחמות העצמאות הסקוטיות. לזמן קצר וללא הצלחה, טען אריק לכתר הסקוטי עבור עצמו מתוקף היותו יורשה של בתו.
בהמשך נשא אריק לאישה את איזבל, בתו של רוברט הראשון, מלך סקוטלנד. מנישואים אלו לא נולד אף בן זכר ששרד, למרות שנולדה להם בת, אינגבורג, שנישאה ב-1312 לוואלדמר, נסיך שוודיה והדוכס של פינלנד.
מלך
תקופת מלכותו של אריק עמדה בעיקר בסימנה של המלחמה נגד דנמרק, שהתנהלה לסירוגין החל מ-1287 ועד 1295. מניע עיקרי למלחמה זו הייתה טענתו של אריק לירושת הכתר הדני בזכות אמו. ב-1287 הוא אף כרת ברית עם קבוצה של אצילים דנים, שהבולטים מביניהם היו יקוב נילסן, רוזן הלנד וסטיג אנדרסן הבידה, שהוצאו מחוץ לחוק בדנמרק עקב החשד לכאורה שהם רצחו את אריק החמישי, מלך דנמרק. אריק העניק לשניים מקלט בנורווגיה והוא עצמו יצא בראש צי נורווגי שיחד עם הגולים הדנים תקף את דנמרק ב-1289, העלה באש את העיר אלסינור ואיים על קופנהגן. תקיפות ימיות נוספות על דנמרק התקיימו ב-1290 וב-1293, עד שב-1295 נחתם שלום בין שתי הממלכות.
אריק כונה "שונא הנזירים", עקב יחסיו הרעועים עם הכנסייה.
עקב העובדה שאריק מת חשוך בנים, ירש אותו אחיו, הוקון החמישי. הוא נקבר בקתדרלה של ברגן, שב-1531 נהרסה.
קישורים חיצוניים
- Eirik Magnusson (Store norske leksikon) (בנורווגית)
- Eirik Magnusson 1280-1299 (Eirik Magnussons mynthistorie) (בנורווגית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
28443588אריק השני, מלך נורווגיה