אריק היינריקס
.jpg) | |
| אריק היינריקס בתמונה מ-1945 | |
| לידה |
21 ביולי 1890 הלסינקי, הדוכסות הגדולה של פינלנד |
|---|---|
| פטירה |
16 בנובמבר 1965 (בגיל 75) הלסינקי, אוסימה, פינלנד |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית צבא פינלנד |
| תקופת הפעילות | 1915–1945 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הקורפוס השלישי רמטכ"ל צבא פינלנד (שתי קדנציות) | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים הפינית מלחמת העולם השנייה (מלחמת החורף, מלחמת ההמשך) | |
| עיטורים | |
 צלב מנרהיים (דרגה 1).jpg){kind=small} צלב הברזל (הנאצי) | |
אקסל אריק היינריקס (בפינית: Axel Erik Heinrichs; 21 ביולי 1890 - 16 בנובמבר 1965) היה גנרל פיני שלחם בצבא פינלנד במהלך מלחמת העולם השנייה ושימש גם כרמטכ"ל לזמן קצר.
ביוגרפיה
היינריקס נולד בהלסינקי שבמחוז הדוכסות הגדולה של פינלנד (אז האימפריה הרוסית היום פינלנד), למשפחה ממוצא שוודי. הוא למד פילוסופיה באוניברסיטת הלסינקי, ועבד זמן מה כעיתונאי. אולם כמו צעירים פיניים רבים התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, ולחם לצד הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה. זאת בתקווה לשחרר את ארצו מהכובש הרוסי השנוא. לאחר שארצו זכתה בעצמאות חזר אליה והצטרף אל תנועת "המשמרות הלבנים", הוא לחם בהצטיינות במלחמת האזרחים הפינית, ולאחריה המשיך לשרת בצבא פינלנד הטרי. בתחילת "מלחמת החורף" קיבל את הפיקוד על הקורפוס השלישי, וחנה לצד האראלד אקוויסט (שפיקד על הקורפוס השני) מול הארמייה השביעית הרוסית.[1] בתחילה הקורפוסים שלהם לא פעלו באופן משמעותי, אולם בהדרגה תגברו הרוסים את האזור והיינריקס ואוקיסט לא יכלו לעמוד בלחץ. המפקד העליון של החזית הוגו אוסטרמן ביקש משר ההגנה קארל גוסטף אמיל מנרהיים אישור לסגת, אולם מנרהיים סרב. הוא סילק מהפיקוד באזור את אוסטרמן, ומינה את היינריקס במקומו.[2] במרץ 1940 נכנעה פינלנד.
לאחר המלחמה מונה היינריקס לרמטכ"ל, אולם שנה לאחר מכן עזב את התפקיד. לאחר המלחמה טען הגנרל פרידריך פאולוס, שבאחת מפגישותיו עמו גילה לו בסוד על תוכנית גרמניה לתקוף את ברית המועצות (מבצע ברברוסה). הטענה היא ככל הנראה שקרית, והפינים יודעו על המבצע רק באזור סוף מאי 1941.[3] הוא לקח חלק פעיל במלחמת ההמשך, כאשר פיקד על כל חזית מפרץ קרליה ולדוגה-קרליה.[4] ב-1942 מונה שוב לרמטכ"ל, הוא ערך מספר נסיעות לגרמניה הנאצית כדי לתאם פעולות עמה, באחת מהפעמים אף נפגש עם אדולף היטלר. בסוף ינואר 1944 עשה היינריקס ניסיון להגיע להסכם שלום עם ברית המועצות, ושגרירים פינים ביקרו במוסקבה, אולם המשא ומתן התפוצץ והיינריקס נאלץ לבצע נסיעה נוספת לגרמניה כדי להסביר את המצב הלא נעים. בסופו של דבר נחתם אותה שנה הסכם שלום עם רוסיה. היינריקס התפטר, וזכה בצלב מנרהיים. הוא נפטר בהלסינקי בשנת 1965.
קישורים חיצוניים
- אל"ם (מיל') בני מיכלסון, 70 שנה למלחמת החורף - גוליית ניצח אבל בקושי, מערכות 430, אפריל 2010
- אקסל ארק היינריקס באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 212.
- ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 214.
- ^ בארטון וילי, מלת הקוד ברברוסה, הוצאת מערכות, 1980. עמ' 140, הערה 13.
- ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 217.