אריוך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613

אַרְיוֹךְ, מלך אֶלָּסָר נזכר בתנ"ך בספר בראשית, ספר בראשית, פרק י"ד כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אמרפל מלך שנער, כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן, שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה.

שמו ומוצאו

מקור השם אריוך הוא חורי, והוא דומה מבחינה לשונית לשמות הנזכרים בתעודות ממארי. השם אינו שכיח ומופיע פעמים אחדות בכתבי היתדות[1]. השם אריוך מופיע גם בספר דניאל ותפקידו רב הטבחים של נבוכדנצר. יש חוקרים שמזהים את אריוך עם וארד-סין, אחיו של רים-סין הראשון, אשר נודע גם כארי-אקו (Eri-aku)[2].

לדעת רן צדוק מקור השם הוא איראני[3].

יש המזהים את אֶלָּסָר עם לרסה, ממלכה שהתקיימה בעיר זו בתחילת האלף השני לפני הספירה וממוקמת בחלק הדרומי של מסופוטמיה, ויש כאלה המזהים את אלסר עם אל-נצורה הקרובה לחרן[4].

הרמב"ן בפירושו לבראשית י"ד מבאר כי ”אריוך מלך אלסר, זו מדי”, ואילו יוסף בן מתיתיהו בספרו קדמוניות היהודים מציין, כי אריוך היה אחד משרי הצבא של האשורים. יוסף בן מתיתיהו מתאר כיצד בזזו ארבעה שרי צבא אלה את סוריה והגיעו לאזור סדום, כדי להלחם עם מלכי כיכר הירדן, אשר מרדו באשור[5].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • צבי אדר, ספר בראשית: מבוא לעולם המקראי, תל אביב, ב. צ'יריקובר-מוציא לאור, 1971, ע"מ 47 - 44.

הערות שוליים

  1. ^ פנחס ארצי, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 103.
  2. ^ Myths of Babylonia and Assyria - The Golden Age of Babylonia.
  3. ^ רן צדוק, עולם התנ"ך:דניאל, תל אביב, דוידזון עתי, 1997, ע"מ 33.
  4. ^ פנחס ארצי, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 104.
  5. ^ יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, ע"מ 19.