רבי אריה ליב ברודא (לבוב)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. רבי אריה ליב ברודא (לעיתים: ברוידא; ו' בכסלו ה'תר"א – כ"ו בתמוז ה'תרפ"ח, 1840–1928) היה רב גליציאני אשר שימש כרבה האחרון של הקהילה היהודית בלבוב. נחשב לאחד מחשובי רבני גליציה. מחבר שו"ת "מצפה אריה".
ביוגרפיה
אריה ליב ברודא נולד בהורודנה שבליטא ביום ו' בכסלו ה'תר"א (1840), בן שלישי להוריו אברהם יוסף ברודא, מעסקני העיר, ועכסה. סבו מצד אביו הוא הרב חיים ברודא, מחבר הספר "תורה אור ודרך חיים" (הורודנה תקפ"ג). למד בחדרים ונודע כעילוי. בין השנים ה'תרט"ו-תרי"ח לערך למד בלובלין אצל דודו הרב דוב בעריש רפפורט (מחבר "דרך המלך").
בהמשך למד בבריסק ושהה בבית גיסו אברהם מרדכי פינקלשטיין. בשנת ה'תרכ"ז נישא בנישואין שניים לחנה, בתו של רב העיר הרב צבי הירש אורנשטיין (נפטרה בשנת ה'תרפ"ז). הוא למד תחת חסות חותנו שנים אחדות, עד שהאחרון נאלץ לעזוב את העיר בשנת ה'תרל"ג (1873) והמשפחה התיישבה בריישא, אז באוסטריה, שם כיהן החותן ברבנות במשך כשנה וחצי.
בשנת ה'תרל"ה נתקבל הרב אורנשטיין לשמש ברבנות הקהילה היהודית בלבוב (נקראה בפי היהודים: למברג), אשר נחשבה לרבנות המרכזית והחשובה ביהדות גליציה כולה, וחתנו עבר עמו לעיר.[1] תחילה התפרנס ממסחר. בשנת ה'תרמ"ב, באספה השנייה של ארגון "מחזיקי הדת" שנערכה בעיר לבוב (הוקמה בשנת ה'תרל"ט), נתגלעה מחלוקת קשה בין חמיו המתון בין עמדות קנאיות. חרף גילו הצעיר, נרתם הרב ברודא לעשיית שלום, והצליח בכך. מאז נעשה מפורסם בציבור הרבני.
בתחילת שנות ה'תר"מ, עם זקנתו של הרב אורנשטיין, לדרישת ראשי הקהל בלבוב החל הרב ברודא לקבל על עצמו את רבנות העיר, ושימש בה כאב"ד.[2] עם זאת, לאחר פטירת הרב אורנשטיין באביב ה'תרמ"ח (1888),[3] לאחר חילוקי דעות בהליך הבחירה, נבחר בתרנ"א (1991) לרבנות העיר הרב יצחק אהרן איטינגא[4][5] ולאחר כשלוש שנים הרב יצחק יהודה שמלקיש,[6] בעוד הרב ברודא משמש מטעם הקהילה כרב "בתוך העיר",[7] בעל סמכות עצמאית. לפי הרב ראובן מרגליות הוגדר תפקידו של הרב ברודא בשנים אלה: "חבר בית דינו של ר"י שמלקיס ואחר כך ראב"ד[8] ומגיד מישרים 'בתוך העיר'".[9][10]
אחרי פטירת חותנו הוציא לאור הרב ברודא קובץ מתשובותיו בשם "ברכת רצ"ה" (לבוב תרמ"ט), ואליהם צירף הגהות משלו בשם "מלחמות אריה".[11]
רבה של לבוב
לאחר פטירת הרב שמלקיש בשנת ה'תרס"ו (1905), החלה הקהילה היהודית בלבוב בהליך בחירת רב לעיר, אשר הושלם בחורף ה'תרס"ז (1907) עם בחירת הרב ברודא פה אחד למשרה הרמה.[12] הרב ברודא שימש בתפקיד זה 21 שנים, עד לפטירתו.
בשל היותו מועמד מוביל, לאורך הליך המינוי ערכו חסידי בעלז המקומיים מערכה כנגד ראשי הקהל בדרישה למנוע את המינוי,[13] בייחוד בשל העובדה שבנו ד"ר מרדכי זאב ברוידא לא קיים אורח חיים דתי. לאחר שדרישותיהם לא נענו והרב ברודא נבחר, הכתירו על עצמם באדר תרס"ז (1907) את הרב משה ברז"פ-רפפורט,[14] אשר חלק על הרב ברודא בכמה סוגיות בהלכה ובהנהגה.[15] עם זאת, במחלוקת שנתגלעה בין האדמו"ר ממונקאטש והאדמו"ר מבעלז, בשנת ה'תרפ"ו (1926), צידד הרב ברודא בפומבי ובתקיפות באחרון.[16]
בשנת ה'תרס"ט הביע הרב ברודא התנגדות נחרצת להקמת בית מדרש לרבנים בעירו.[17] בזמן מלחמת העולם הראשונה, כאשר רבים מתושבי לבוב ברחו ממנה מפחד צבא רוסיה, נותר בעירו, ועמד תחת סכנות שונות.[18] במשך שנים התפלל מדי יום בבית הכנסת של חסידי אלעסק בעירו.[19] סמך לרבנות רבנים רבים והעניק הסכמה לספרים רבים.[20]
לאחר פרסום ספר השאלות והתשובות שלו "מצפה אריה", פרסם הרב ברוך דוד הרמלין ספר בשם "אפוד בד" (מונקאטש תרע"ב), המוקדש כולו להשגות כנגד "מצפה אריה" ו"מלחמות אריה". לדברי ההיסטוריון מאיר וונדר, הספר מגלה כי "למרות הודעתו [של הרב הרמלין] שאין לו טינה אישית נגד רא"ל ברודא, ניכר שלא השלים עם בחירתו כרבה של לבוב".[21]
הרב ברודא נפטר בהיותו כבן 87, ביום כ"ו בתמוז ה'תרפ"ח (1928), ונטמן בלבוב. מאז פטירתו, חרף ניסיונות לאתר רב אשר ישב על כסאו (מטעם אגודת ישראל הוצג הרב אהרן לוין, ומטעם תנועת המזרחי הוצג הרב משולם ראטה),[22] לא חודשה משרת הרבנות הראשית בעיר.[23]
עמדותיו
הרב ברודא הביע התנגדות חריפה להפרדת הקהילות שהתפשטה ביהדות הונגריה. בקיץ ה'תרפ"ב (1922) כאשר תקפו קנאים את הרב משה שמואל גלזנר, רבה של קלויזנבורג, על עמדתו בעד אחדות קהילתו, כתב הרב ברודא דברים בשבחו של הרב גלזנר והוקיע את המתקפות כנגד עמיתו. בין השאר תיאר כי עמדה זו הייתה העמדה הוותיקה בקרב רבני גליציה:
בדבר אשר אירע... כי אנשי עדתו אשר הי' לאחת – נחלקו לשתים, כי גבר ביניהם שנאת חנם, וכידוע כי השנאה מקלקלת את השורה [...] ודכירנא אשר בשנת תרמ"ב הי' פה לבוב אסיפה גדולה מכל גדולי וצדיקי הדור, גם מראש העדה אנשי דעת ויראת ד'. ותכלית האסיפה הי' לטכס עצה לחיזוק הדת, והוצעה הצעה לחלק את עצמנו מהמתחדשים, ולהיות כת היראים לקהילה מיוחדת. אבל רובם ככולם לא נתנו להביא הצעה זו לידי משא ומתן כלל, ונדחתה מכל וכל, באמרם כי אין זה תקון הדת, רק קלקול היותר גדול, לעשות פירוד בין הדבקים.
— ישוב משפט, קלויזנבורג תרפ"ב, עמ' 7–8
משפחתו
אחיו, הרב חיים, היה סוחר ותלמיד חכם. לאחר פטירתו הדפיס אחיו, הרב אריה ליב, את ספרו "שנות חיים" (למברג תר"ס-תרס"א).[24] אח נוסף הוא הרב שמחה ברודא (תרי"ב-תרנ"ח).[25] לרב ברודא ולרעייתו חנה שני בנים: מרדכי זאב ברוידא, ומיכאל. חרף העובדה שבניו לא קיימו אורח חיים דתי, התייחס אליהם "באהבה רבה".[26]
חיבוריו
- מצפה אריה – לבוב ה'תר"מ; מצפה אריה תנינא – לבוב ה'תרע"ב
- מלחמות אריה – הגהותיו והוספותיו בתוך ספרו של חותנו הרב אורנשטיין ברכת רצ"ה, למברג תרמ"ט, באתר היברובוקס
- מוקדם ומאוחר – חלקים א-ב, לבוב תר"פ; חלק ג, לבוב תרפ"ו
לקריאה נוספת
- 'הרב ר' ארי' ליב בהרה"ג ר' יוסף זצ"ל ברודא', בתוך: שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 415
- מאיר בלבן, עץ יוחסין מלא של משפחת אורנשטיין, בתוך: שלשלת היוחסין של משפחת אורנשטיין-ברודא, ורשה תרצ"א, באתר היברובוקס, עמ' 46
- עזריאל מאיר ברודא, 'הגאון ר' אריה ליב ברודא', בתוך: משפחת ברודא, וורשה תרצ"ח, עמ' 51–55
- הרב משה לייטר, תשובת רבה האחרון של לבוב (הגאון ר' לייב'לי ברודא), הדרום, טז, תשרי תשכ"ג, בעיקר עמ' 98–102, באתר היברובוקס
- 'ברודא, אריה ליב', בתוך: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך א, מהדורת ירושלים תשל"ח, עמ' 551–556
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הרב זאב וולף לייטר ציין בזכרונותיו, כי לדברי הרב דוב בעריש רפפורט, כאשר הגיע הרב ברודא הצעיר לגליציה: "היה יודע אלף חמש מאות דפי גמרא בעל פה. וכשהייתי בלבוב בשנת תרפ"ז, והגרל"ב היה אז זקן מופלג, אמרתי לו מה ששמעתי... והשיב לי: אין זה אמת. לא ידעתי רק [=אלא] אלף דפים גמ' ועתה אינני יודע כלום". והוסיף הרב לייטר על הרב ברודא: "הוא איש אמת וכל רוחות שבעולם לא הזיזו אותו ממקומו" (הובא אצל הרב איתמר מצגר, 'תולדות הגאון רבי נתן נטע לייטער ראב"ד לבוב', בתוך: ציון לנפש חיה, ירושלים תשע"ד, עמ' 10)
- ^ ראו לדוגמה: רבני לבוב, קמח לפסח, עברי אנכי, 25 במרץ 1881
- ^ שמואל בן שלמה ראפאפורט, לבוב, המליץ, 16 באפריל 1888
- ^ גר ותושב, מכתבי סופרים – לבוב, רוח הזמן (קרקוב), 22 פברואר 1891
- ^ על אודותיו ראו: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ירושלים תשנ"ז, כרך א, עמ' 124–128
- ^ הרב ברוידא התמודד מול הרב שמלקיש על רבנות העיר, אולם האחרון קיבל 34 קולות בעוד הראשון 25 (ד"ר נ. מ. גלבר, 'תולדות יהודי לבוב', בתוך: לבוב – אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים תשט"ז, עמ' 326)
- ^ הקהילה היהודית בלבוב נתחלקה לשתי קהילות – "מחוץ לעיר" ו"בתוך העיר" (ראו: הקהילה היהודית בלבוב)
- ^ ראו לדוגמה: רבני העיר, מודעות שונות, מחזיקי הדת, 1 במרץ 1901
- ^ תיאור הלווית הרב שמלקיש, קול מחזיקי הדת, 13 באוקטובר 1905
- ^ הרב ראובן מרגליות, 'רבנים וראשי ישיבות', בתוך: לבוב – אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים תשט"ז, עמ' 420
- ^ בשורת ספר חדש – שו"ת ברכת רצ"ה, קול מחזיקי הדת, 31 באוקטובר 1889
- ^ חדשות בישראל, השקפה, 30 בינואר 1907
- ^ ישראל זלמן בירמאן, מערי המדינה – לבוב, מחזיקי הדת, 4 במאי 1906
- ^ ראו עליו:, צבי קארל, 'החיים הדתיים של יהודי לבוב', בתוך: לבוב – אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים תשט"ז, עמ' 428–429; מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ד, ירושלים תשנ"ז, עמ' 1009-1010; הרב שלמה י. מונד, 'הגאון רבי משה כהן ברז"פ רפאפורט זצ"ל', אור הצפון קג, מכון אור הצפון בעלז תשע"ח, עמ' סא-סח
- ^ ראו תיאור הפרשה אצל צבי זוהר, 'בתי-כנסת ו"קלויזן"', בתוך: לבוב – אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים תשט"ז, עמ' 467–468; זאב פישר שיין, בסוד ישרים ועדה, בני ברק תשכ"ט, עמ' קה-קז
- ^ ראו מכתבו ועל הפרשה אצל ד"ר יהודה שפיגל, תולדות היהודים ברוסיה הקרפטית, תל אביב תשנ"ז, עמ' 61–62
- ^ זאב פישר שיין, בסוד ישרים ועדה, בני ברק תשכ"ט, עמ' קסא
- ^ ראו: ד"ר נ. מ. גלבר, 'תולדות יהודי לבוב', בתוך: לבוב – אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים תשט"ז, עמ' 335–337
- ^ צבי זוהר, 'בתי-כנסת ו"קלויזן"', בתוך: לבוב – אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים תשט"ז, עמ' 475; זאב פישר שיין, בסוד ישרים ועדה, בני ברק תשכ"ט, עמ' סה
- ^ ראו לאורך כרכי האנציקלופדיה ליהדות גליציה מאת מאיר וונדר, תשנ"ז-תשס"ה
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ירושלים תשנ"ז, כרך ב, עמ' 698–699. עוד על ספר זה ואופיו של המחבר ראו: שמואל גליק, אשנב לספרות השו"ת, ירושלים תשע"ב, עמ' 244
- ^ שאלת הרבנות בלבוב, הארץ, 5 באוקטובר 1928; סכסוך בשאלת הרבנות בלבוב, דואר היום, 26 במאי 1929
- ^ משה צינוביץ, חותמי תקופה, הצופה, 1 בספטמבר 1939
- ^ על פי הקדמת אחיו לספרו. ראו גם: עזריאל מאיר ברודא, 'הגאון ר' אריה ליב ברודא', בתוך: משפחת ברודא, וורשה תרצ"ח, עמ' 50–51; הרב אליעזר הכהן כצמאן, 'הגר"מ שפירא ומשרת הרבנות בלבוב ובקראקא', בתוך: ישורון טו, תשס"ה, עמ' תתמא
- ^ על אודותיו: משפחת ברודא, עמ' 56–60.
- ^ מאיר בלבן, שלשלת היחס של משפחת אורנשטיין-ברודא, וורשה תרצ"א, עמ' 46
34844900אריה ליב ברודא (לבוב)