רבי אהרן לוין
 |
הרב אהרן לוין (י"ד בחשון תר"מ, 31 באוקטובר 1879 - ו' בתמוז תש"א, 1 ביולי 1941) היה איש ציבור חרדי, מראשי אגודת ישראל וממנהיגי היהודים בפולין, רבה של סמבור ושל ריישא (Rzeszów). חבר הסיים הפולני (1922-1927, 1930-1935). נספה בשואה.
קורות חיים
נולד בפשמישל שבגליציה בעת שזו הייתה תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית, לרב נתן לוין, רבהּ של ריישא. למד בגימנסיה וכן למד תורה אצל אביו ואצל סבו מצד אמו, הרב יצחק יהודה שמלקיש, שהיה מגדולי הפוסקים בדורו. נסמך לרבנות על ידי סבו, וכן על ידי הרב חיים אריה הורביץ אב"ד קרקוב, והרב בנימין אריה וייס, אב"ד צ'רנוביץ.
שלט ביידיש, גרמנית, פולנית ועברית. נישא בתרס"א (1901) והיה סמוך על שולחן חותנו בויאליצ'קה.
הרב אהרן לוין היה ממנהיגי היהודים בפולין, בתרס"ד (1904) נתמנה כרבה של קהילת סמבור שבגליציה. נחשב לנואם ולמנהיג, והשפעתו הציבורית חרגה הרבה מעבר לאגודת ישראל וקהילות החרדים שבפולין, שלהן השתייך באופן טבעי. בתרע"ג, כשנה לפני מלחמת העולם הראשונה, הוכתר בידי קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הראשון בתואר הכבוד של יועץ הקיסר. בימי המלחמה ניצל מעמד זה לשם עזרה לפליטים היהודים בווינה ובגליציה, ומונה על ידי ממשלת אוסטריה לפקח על מחנות הפליטים בניקולסבורג, בברוק, בפוהרליץ ובגייאה.
בבחירות לסיים הפולני בשנת תרפ"ב (1922) הועמד הרב מסמבור בראש רשימת המועמדים של "הבלוק היהודי", שהיה חלק מברית המיעוטים שיזם יצחק גרינבוים במטרה להגדיל את ייצוג המיעוטים בכלל ואת ייצוג היהודים בפרט בבתי הפרלמנט של פולין. נבחר כמועמד ללא צביון מפלגתי כציר הסיים, אך השתייך לקבוצת צירי הסיים אשר נמנו עם שורות אגודת ישראל.
היה נציג "הבלוק היהודי" בוועדות התרבות, הדת והחינוך של הסיים, ונודע במאבקו התקיף בעד ביטול עונש המוות והוצאתו מחוקת פולין החדשה. בשנת תרפ"ג נבחר על ידי צירי הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בווינה, "'נשיא המועצה המרכזית העולמית של אגודת ישראל" (כיום: הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל).
בבחירות לסיים בשנת תרפ"ז (1927) לא נבחר לכהונה נוספת, עקב הווטו אשר הטיל יצחק גרינבוים על שיתוף מועמדים מטעם אגודת ישראל במסגרת ברית המיעוטים שייסד. בתגובה למעשה זה, העמידה אגודת ישראל בבחירות של שנת תר"צ (1930) את הרב לוין הפופולרי כמועמד במחוז הבחירה של גרינבוים בוורשה; ואכן, הרב לוין הביס בבחירות אלו את גרינבוים ונטל את מושבו בסיים. כיהן כחבר בסיים עד לבחירות בשנת תרצ"ה (1935).
בשנת תרפ"ז, לאחר פטירת אביו, התמנה כרבה של קהילת ריישה, ואחר כך גם כחבר במועצת העיר. מאוחר יותר צורף גם כחבר בנשיאות "אגודת הרבנים של ורשה", אשר שימשה גוף מחליף לרב הראשי של ורשה, אשר לא מונה שנים רבות בשל בעיות חוקתיות.
בבחירות לסיים שנערכו בשנת תרצ"ה לא נבחר, היות שנדרש אישורו של "חבר אלקטורים" אשר מונו על ידי הרשות המקומית להגשת מועמדות, והאישור להיות מועמד ברשימת מועמדים כלשהי לקראת בחירות אלו לא ניתן לו.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח הרב לוין ללבוב, ושם נתפס על ידי הנאצים והוצא להורג ביום ו' בתמוז תש"א.
5.jpg)
בנו, הרב ד"ר יצחק לוין, אשר שרד את השואה, כיהן כנציג "אגודת ישראל" על יד מוסדות האו"ם.
אייכה? איפה אתן מעצמות אירופה ואמריקה? למה אתם שותקים עמי תבל, כששוחטים לעיניכם את העם הקטן שנתן לכם את ספר הספרים, התנ"ך? למה אין אתם מושיטים לנו יד לעזרה? - - - אך דעו! שאם אתם לא תעזרו לנו, יתעורר עמנו בעצמו לבנות החרבות, והיה הדם לכם לאות על הבתים, הדם הנשפך של קדושנו יהיה לאות לנו לבנות את הבתים הנחרבים בארץ ישראל - - -
שיר שכתב הרב לוין, בתקופה הקשה של ימי השואה
- אילותי, לעזרתי חושה!
- אליך ה' אשא נפשי
- בחסדך כל היום בטחתי
- אתה ה' כבודי ומרים ראשי
- עליך יהבי השלכתי
- אילותי, לעזרתי חושה!
- הופעת מהר פארן חוקים להורות
- פקודים ישרים אותנו למדת ומצוות
- לפניך נגלו תעלומות וכל נסתרות
- רם אתה ועיניך בכל משוטטות
- אילותי, לעזרתי חושה!
- ראשון אתה לכל נוצר נאזר בגבורה
- גדולים מעשיך, מאוד עמקו מחשבותיך
- לך נאה הלל ושירה, תודה וזמרה
- השמים יגידו צדקך, ישמיעו תהלתך
- אילותי, לעזרתי חושה!
- נאמן אתה לשלם לכל פועל
- זכר כל היצור בא עדיך
- ואם אין לאיש גואל
- רחם תרחמנו כגודל חסדך
- אילותי, לעזרתי חושה!
- חזק לבבי והמצא לי רווחה
- שמחני בישועתך שוכן מרומים
- והעלנו לציון ברנה ולירושלים בשמחה
- ושבתי בבית ה' לאורך ימים
- אילותי, לעזרתי חושה!
ספריו
- דבר בעתו (קראקא תרנ"ט)
- מטה אהרן (קראקא תרס"ה)
- ברכת אהרן (דרוהוביטש תרע"ג)
- הדרש והעיון על התורה - ארבעה כרכים (ללא דברים) שכולם יצאו בבילגוריי: בראשית בתרפ"ח, שמות בתרצ"א, ויקרא בתרצ"ז, במדבר בתרצ"ט. כרך נוסף הכולל ליקוט מספרי המחבר על חומש דברים, יצא בירושלים בשנת תש"מ על ידי בנו.
- שו"ת אבני חפץ (בילגוריי תרצ"ד)
לקריאה נוספת
- אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק ראשון, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשט"ז
- מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג'
- הרב אהרן לוין, "הדרש והעיון" לבמדבר, חלק א', הקדמת המחבר
קישורים חיצוניים
- תולדות רבי אהרן לוין, בסוף ספרו "הדרש והעיון" חלק ה'
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' אהרן לעווין זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 77–78, באתר HebrewBooks
- על הרב אהרן לוין באתר "זכור - אמונה בימי השואה" (האתר מופעל על ידי "המרכז לחקר השואה" ב"מכללה ירושלים" לבנות)
- מאמר "האומה הישראלית עומדת מעל חוקי הטבע", מאתר הרב אהרן לוין, אתר תורתך לא שכחתי
אהרן בן נתן לוין (1879-1941), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
אהרן לוין36291143Q6041283