אריה בעהם
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
ד"ר אריה בעהם, (Arieh Beham) (כ"ח באדר תרל"ז, 13 במרץ 1877, סולוקי, האימפריה הרוסית – כ"ב באייר תש"א, 19 במאי 1941, תל אביב) היה רופא, פעיל ציוני, מאבות הבקטריולוגיה, הסרולוגיה והאימונולוגיה בארץ ישראל,[1] מייסד מכון ע"ש לואי פסטר בישראל.
תולדות חייו
נולד ב-1877 בסולוקי שבפלך קובנה באימפריה הרוסית (כיום בליטא), לאביו ר' מרדכי זלמן ולאמו טובה, הורים לשישה ילדים: אריה, יהודה (1886[2]–1954), חיה הדסה (1870–1922), שפרה, פנינה (פאולינה), ושלמה-אליהו. בעהם גדל במשפחה של חסידי חב"ד ובנערותו התפרסם בווילנה כעילוי.[3]
כשהצליח בבחינות הבגרות נתקבל ב-1897 לאוניברסיטה בחרקוב, מחוץ למכסת הנומרוס קלאוזוס, בהשתדלותו המיוחדת של מפקח החינוך המחוזי והתחיל ללמוד רפואה.
בעהם התמסר לפעילות ציונית וייסד בחארקוב את האגודה העממית "בוני ציון" ואת אגודת הסטודנטים "קדימה". ב-1902 השתתף בוועידת מינסק, באותה שנה היה ציר בקונגרס הציוני הרביעי, שהתקיים בלונדון. ב-1903 יצא בשליחות יהודי חרקוב לקישינב, לארגן את העזרה לנפגעי הפרעות.
לאחר שסיים את לימודיו התמנה לרופא בעיר מירגורוד. ב-1905, במסגרת מלחמת רוסיה יפן, שירת בצבא הרוסי. בסיום המלחמה נסע לארץ ישראל לביקור שלאחריו החליט להקדיש את עצמו לשיפור הרפואה בארץ ישראל. בשובו לחרקוב שימש כאסיסטנט באוניברסיטה המקומית ולאחר מכן עבד במכון פסטר בעיר.
ב-1912 נשלח מטעם הסתדרות הרופאים שבחרקוב להשתלמות ומחקר במכון למחלות טרופיות שבהמבורג. בשובו לחרקוב נאסר באשמת ציונות, הוא ישב בכלא חודשיים ועמד להישלח לסיביר, עונש זה הוחלף לגירוש מחוץ לגבולות רוסיה, ואז החליט סופית לעלות לארץ ישראל. ביחד עם אחיו שלמה-אליהו ואחותו שפרה, התיישב בירושלים והניח את היסוד למכון ע"ש לואי פסטר בירושלים (שנתמך בראשיתו על ידי הנדיב נתן שטראוס, ואחר כך סייעה לו "אגודת הרופאים וחוקרי הטבע היהודים לענייני בריאות בארץ-ישראל")[4]. המכון עסק בבדיקות בקטריולוגיות, טיפולים בכלבת באבעבועות שחורות, במחלות זיהומיות אחרות וייצור חיסונים. לאחר כמה שנים הוסיף לו סניפים בתל אביב, בפתח תקווה (1925) ובחיפה (1926).
חולי כלבת מרחבי ארץ ישראל באו למכון. ב-1928, לאחר 15 שנות פעילות, דווח על 4,560 ננשכים (יהודים וערבים) שקיבלו במכון טיפול מונע נגד כלבת, וכן על יצור של כמיליון תרכיבי חיסון נגד אבעבועות שחורות.[5].
ב-1913 היה בין מייסדי האגודה הרפואית הירושלמית "אגודת רופאים מדברי עברית" (ארמ"ע),[6] (אחד מ"ארבעת האריות" עם ד"ר אריה לייב שמעוני-מקלר, ד"ר אריה גולדברג וד"ר אריה פייגנבאום ויחד עם ד"ר זאב ברין וד"ר מרים נופך).[7][8] בתקופת מלחמת העולם הראשונה ארמ"ע עמדה על משמר הבריאות בירושלים, ויחד עם תחנת הבריאות ומכון פסטר נלחמה במלריה, גרענת, כלבת, אבעבועות, טיפואיד, ובכולרה. אחת מפעולותיה החשובות הייתה ארגון עזרה רפואית לעניי ירושלים ובראש מפעל חשוב זה עמד ד"ר בעהם.[9]
תלמידתו, אשר עסקה במחקר המלריה, משנת 1919–1934, במכון פסטר בירושלים, הייתה הד"ר שרה בן-עמי סולודר.
בנוסף, במלחמת העולם הראשונה היה חבר ב"ועד החינוך" ו"הוועד המפקח" על בתי הספר בירושלים. לקראת סוף המלחמה גויס על ידי הטורקים ועם נסיגתם הועבר לנצרת ולדמשק.
השלטון הבריטי הציע לו להעביר לממשלה את המכון ולהמשיך לנהלו לכל ימי חייו תמורת שכר גבוה, אך הוא סירב מכיוון ששאף שהמכון יהיה בבעלות המוסדות הלאומיים, במקביל פעל למען ייסוד יישובים חקלאיים באזור ירושלים ויזם וועידה עולמית של הרופאים היהודים.[10]
הוא היה שותף להקמת מערכת הרפואה בישראל, כגון הסתדרות הרופאים בארץ ישראל, ועד הבריאות הראשון שליד ההנהלה הציונית בירושלים, הירחון "הרפואה" ותורנות לילה לעזרה רפואית.
הכניס שיטה חדשה בהכנת נסיוב לזריקות ועיבד שיטה נוחה ופשוטה לבדיקת סוג דם, ערך והוציא חוברות המוקדשות לרפואה ולשפה העברית ויצר הרבה מונחים שנכנסו לשימוש.
בשנתו האחרונה היה מנהל המחלקה הבקטריאולוגית בבית-החולים העירוני הדסה בתל אביב.
נפטר בתל אביב בכ"ב באייר ה'תש"א (19.5.1941).
על שמו של בעהם רחוב בשכונת פת בירושלים.
משפחתו
הותיר אחריו אשה, יהודית בעהם (בתם של פרופ' צבי בלקובסקי ואסתר לבית זוסמן).
אחותו ד"ר פנינה (פאולינה) זליקסון לבית ביהם עבדה מספר שנים במכון פסטר בירושלים, בשנת 1928 עברה לזיכרון יעקב, שם פתחה מעבדה ששירתה את כל תושבי האזור בשנות הארבעים.[11].
אחותו שפרה (1874–1964), שבמקצועה הייתה אחות מיילדת, עבדה במכון פסטר כלבורנטית, וכאשר בעהם גויס לצבא הטורקי, ניהלה את המכון.[12].
אחיינו, עו"ד מרדכי בעהם (בנו של אחיו יהודה), כתב את הטיוטה הראשונה של מגילת העצמאות לפי בקשתו של פנחס רוזן.
מספריו ומאמריו
- על הכלבת, או מחלת החיות השוטות, מכון פסטר, ירושלים, ,דפוס אברהם משה לונץ, תרע"ד, 1913.
- המלחמה, הבריאות והמחלות המדבקות בארץ-ישראל, דפוס שלמה ישראל שיריזלי, ירושלים, תרע"ה, 1914.
- על החלירע : מהותה, סיבתה, אופני התפשטותה וחוקי השמירה מפניה, מכון פסטר, ירושלים, תרע"ו, 1915.
- טיפוס המעיים : סקירה על מהות המחלה..., מכון פסטר, ירושלים, תרע"ז, 1916.
- השלטת העברית בעם והתאזרותה בארץ, גדוד מגני השפה בארץ-ישראל, האגוד להשלטת השפה העברית בארץ-ישראל, דפוס הארץ, תל אביב, תרפ"ה?, 1924?
- גיליון של מכון פסטר לענייני הבריאות, הרפואה והביולוגיה בא"י, בעריכת ד"ר בעהם, חוברת א' (תשרי תרפ"ט), חוברת ב'-ג' (ניסן תרפ"ט).
- רינוסקלרומה, חרקוב, 1907, (רוסית).
- תולדות מכון פסטר בארץ-ישראל, מאת א. בעהם, 1929.
ראו גם
לקריאה נוספת
- נתן גרינבלט (עורך), ד"ר אריה בעהם ז"ל, האיש ופעלו: חוברת זיכרון במלאת שנה למותו, תל אביב: המועצה להשלטת העברית, דפוס דיג, תל אביב, תש"ב.
- הרפואה, כרך 20, חוברת י"א, עמודים 92–94.
- הרפואה, א. בעהם, "זכרונות סניף ירושלים", 1937, עמוד 42
- 'בהם, אריה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 67.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אריה בעהם", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 180
הערות שוליים
- ^ ד"ר אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1984, עמוד 144
- ^ תאריך לידתו לפי ערכו בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 67–68.
- ^ דוד תדהר (עורך), "אריה בעהם", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 180.
- ^ ג'מאל פשה בתחנת הבריאות, החרות, 13 באפריל 1915
- ^ יהושע בן-אריה, "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", > הרפואה בירושלים > התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2003, עמודים 312-313
- ^ תולדות הארגון
- ^ לוי נסים, פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל (1948-1799), הוצאת הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט, הטכניון, חיפה, 1998, עמודים 151, 155, 380
- ^ פיטר גילבי, יוסף פיקל, אבירם נצר, אבישי גולץ, "ד"ר אריה לייב שמעוני-מקלר רופא עיניים ואף-אוזן-גרון", הרפואה, כרך 155, חוברת 4, עמוד 238, אדר ב'-ניסן, תשע"ו, אפריל 2016
- ^ הר"י, תולדות הארגון
- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, ערך: ביהם (בעהם) אריה, עמודים 113-114
- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1979", הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, ערך: פנינה (פאולינה) זליקסון, עמוד 215
- ^ דוד תדהר, "אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך 2, עמוד 687)
- ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : אריה בהם
- ^ קדם בית מכירות פומביות בע"מ, (היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית),> א"י, התיישבות, מנדט > (פריט 35)
- ^ קורות ט', ז'-ח', תשמ"ט, 1988, עמודים 205-219
25755999אריה בעהם