אפרים ריינר
אפריים ריינר (16 בינואר 1924 – 8 בנובמבר 2009) היה ממנהיגי הדור השני בשומר הצעיר ובמפ"ם, מנכ"ל ויושב ראש בנק הפועלים בין השנים 1977 ל-1985, כלכלן ופובליציסט שבמשך שנים רבות היה בעל טור דעה בעיתון הארץ.
ביוגרפיה
ריינר, יליד ירושלים, היה בוגר המוסד החינוכי של השומר הצעיר במשמר העמק, בעל תואר ראשון בכלכלה ובסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת גולני.[1] במשך שנים רבות שירת במילואים בחטיבה. חקר את פעילות פיקוד הצפון במהלך מלחמת ששת הימים, במסגרת שירות מילואים מיוחד בענף היסטוריה בצה"ל, לאחר המלחמה.
ריינר היה בנו של פרופסור מרכוס ריינר, חתן פרס ישראל. ריינר, שהיה חבר קיבוץ גן שמואל, מונה למנהל "תיעוש אזורי פיתוח" - קונצרן בבעלות חברת העובדים שכלל מפעלים אחדים באזורי פיתוח. הוא סגר מפעלים כושלים אחדים של הקונצרן ושיקם אחרים, ובכך הביא לביסוסו. בשנת 1974 סיים את תפקידו בקונצרן.
שימש כמנכ"ל וכיו"ר בנק הפועלים בין השנים 1977 ל-1985, עת נאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות דו"ח ועדת בייסקי.
לאחר 1985, ובמקביל לכהונה במועצות המנהלים של חברות עסקיות שונות, הגביר את פעילותו הציבורית, ובין היתר היה חבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח ונמנה עם חבר הנאמנים של המרכז הבינתחומי. במקביל, ובמשך למעלה מעשור, היה בעל טור כלכלי-חברתי בעיתון "הארץ".
בשנת 2005 התפרסם ספרו "המניפסט הדמוקרטי", הכולל אסופה ממאמריו, שברבים מהם עשה ריינר ניסיון להציע חלופה לתאוריה הכלכלית הדומיננטית. לפי הצעתו של ריינר, תוחלף האמונה ביד הנעלמה בדמוקרטיזציה של החברה, שתאפשר לכלל האזרחים להשפיע על מבנה הכלכלה.
נפטר ב-8 בנובמבר 2009 בגיל 85.
קישורים חיצוניים
- אורי דרומי, מת הבנקאי והפובליציסט אפרים ריינר, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2009
הערות שוליים
- ^ אורי מילשטיין, ההטעיה הישראלית, דבר, 30 באפריל 1976
