אפרים פישביין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:פרופ' פישביין.png
פרופ' אפרים פישביין

אפרים פישביין (Efraim Fischbein;‏ 20 בינואר 192022 ביולי 1998) היה חוקר ישראלי בתחום הפסיכולוגיה של הוראת המתמטיקה, פרופסור בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב. נודע בעיקר בזכות מחקרו על האינטואיציה במדע ובמתמטיקה.

ביוגרפיה

פישביין נולד בבוקרשט בירת רומניה למשפחה יהודית דתית אדוקה. הוא התעניין בכתיבה עוד בצעירותו וכתלמיד בתיכון החל לקרוא ספרים של אנרי ברגסון, שהשפיע על התפתחותו המקצועית. התעניין בנושאים רבים כמתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואסטרונומיה, אך במיוחד בסוד החשיבה של האדם.

בגיל 18 החל בלימודים באוניברסיטה, וב-1946, בגיל 26, סיים תואר שני. ספרו "מושגים צורניים" מבוסס על תזת הדוקטורט שלו. לאחר סיום לימודיו הורה בבית ספר יסודי ואחר כך בתיכון, וב-1949 החל ללמד בפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בוקרשט. מאמריו התפרסמו בעיתונות המקצועית בפסיכולוגיה ובפדגוגיה.

ב-1959 התחיל לכהן כמנהל המחלקה לפסיכולוגיה חינוכית במכון לפסיכולוגיה של האקדמיה הלאומית של רומניה בבוקרשט וניהל קשרים אקדמיים עם ז'אן פיאז'ה, הנס פרוידנטל, ג'רום ברונר ופטריק סופס.

באוקטובר 1975 עלה לארץ עם אשתו ומיד הוצעה לו משרת פרופסור בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב. היה הנשיא המייסד של הקבוצה הבינלאומית לפסיכולוגיה של החינוך המתמטי (Psychology of Mathematics Education,‏ PME), ארגון שלאחר מכן התפתח ואף הוקמו לו סניפים באירופה ובאמריקה.

בעשור האחרון לחייו הקדיש פישביין מאמצים רבים לפיתוח יחידות הוראה במתמטיקה לפרחי הוראה ולמורים בבית הספר היסודי. הוא האמין שהנחלת הידע המחקרי שהצטבר בתחום המחקר המתמטי למורים תשפר את איכות ההוראה.

פישביין נפטר ב-1998, בגיל 78. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[1] הותיר את אשתו הנרייטה (1920–2010[2]).

עבודתו

פישביין חקר בעיקר את ההתפתחות ואת המאפיינים של שני סוגי חשיבה, חשיבה לוגית וחשיבה אינטואיטיבית. הוא ביסס קביעה לפיה לאינטואיציה של האדם לגבי מושגים ופעולות יש השפעה מרכזית, במקרים רבים לא מודעת.

קישורים חיצוניים

ממאמריו:

הערות שוליים