אפרים וולף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אפרים וואלף)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפרים וולף
אפרים וולף.jpg
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 5 באוגוסט 1920
כ"א באב ה'תר"ף
נירנברג, גרמניה
פטירה 29 בינואר 2003 (בגיל 82)
כ"ו בשבט ה'תשס"ג
ישראל
פעילות בולטת יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, מנהל ישיבות חב"ד ישראל

אפרים וולף (כ"א באב ה'תר"ף, 5 באוגוסט 1920 - כ"ו בשבט ה'תשס"ג, 29 בינואר 2003) היה יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל ומנהל ישיבות חב"ד בישראל.

תולדות חייו

נולד בעיר נירנברג שבגרמניה לבנימין ורבקה וולף. בגיל 12 נפטרה אימו. בגיל בר מצווה התוודע לחסידות חב"ד. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, נמלט עם משפחתו להולנד. בשנת תרצ"ט נסע לרבי יוסף יצחק שניאורסון באוטבוצק, שם התוודע לראשונה גם לחתנו של הריי"צ, הרבי מליובאוויטש.

משם נסע וולף לווילנה ולאודסה, שם עלה על אונייה לארץ ישראל, מהאחרונות שעזבו את אודסה בעת המלחמה. למד בישיבת תורת אמת בירושלים. בה'תש"ב נישא לפסיה, בתו של הרב אברהם פריז.

בשנת ה'תש"ט (1949) מונה למנהל ישיבת תומכי תמימים בלוד, שהוקמה תקופה קצרה קודם לכן. עם התרחבות המוסדות התמנה גם כמנהל ישיבות חב"ד בכפר חב"ד, קריית מלאכי, קריית גת, מגדל העמק וירושלים. זאת בנוסף לניהול בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וקריאת מלאכי וכוללי האברכים בכפר חב"ד ובקריית מלאכי.

כיהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל וכחבר בהנהלת ארגון הגג של חסידי חב"ד בישראל במשך כשלושים שנה, עד 1990 (ה'תש"ן). במסגרת תפקידו ניהל את הקמת שכונות חב"ד בלוד ובקריית מלאכי וסייע בהקמת קריית חב"ד בצפת.

במשך כחמישים שנה היה וולף מראשי עסקני חב"ד בישראל. רוב ההוראות של הרבי לחסידי חב"ד בישראל ניתנו דרכו.

בשנת ה'תש"ן (1990) הודח מתפקידו באגודת חב"ד על ידי בית דין רבני חב"ד בישראל בעקבות תמיכתו בהשתתפות אגודת ישראל בתרגיל המסריח והטענה כי היה שותף בהצגת הרבי מליובאוויטש כמי שתומך במועמדותו של שמעון פרס לתפקיד ראש הממשלה. וולף טען כי הדחתו הונעה משיקולים אישיים של הרבנים, אך הרבנים אמרו שיש מענה כתוב של הרבי ליצחק יהודא ירוסלבסקי שבו הוא מכנה את המערערים על שיקוליהם כ"אנשי מדין" שמטרתם חרחור ריב. הרבי המשיך להתייחס אליו כמנהל המוסדות, כך שבתשנ"א (1991) כשנה לאחר ה"תרגיל המסריח" הרבי נתן לו בחלוקת הדולרים דולר "עבור כלל המוסדות" כמו שהיה נותן לו בשנים לפני התרגיל. מחליפו בראשות אגודת חסידי חב"ד היה שלמה מיידנצ'יק.

וולף נפטר בכ"ו בשבט ה'תשס"ג, ונקבר בהר המנוחות לצד בנו, ברק'ה וולף.

לקראת השלושים לפטירתו נערך אירוע לזכרו באולם ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד בהשתתפות הרבנים ישראל מאיר לאו, משה יהודא ליב לנדא, מרדכי שמואל אשכנזי ועוד[1].

נכדו, זושא וולף, הוציא לאור סדרת ספרים בשם "ימי תמימים" שבה חומר רב על פועלו, מתוך ארכיוניו. הסדרה מונה 8 כרכים. בשנת ה'תשע"ד הוציא את הספר 'עסקנות ציבורית', הכולל התכתבויות בינו לבין הרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומים של ההתכתבויות.

משפחתו

ילדיו:

עץ משפחתי

 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם פריז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אפרים וולף
 
פסיה וולף
 
רחל לוין
 
טובה
 
חנוך גליצנשטיין
 
ברוך פריז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מני וולף
 
ברק'ה וולף
 
שרה
 
יחזקאל סופר
 
מאיר פריימן[2]
 
זלטה
 
ישעיהו הרצל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלי וולף
 
זושא וולף
 
 


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלושים לפטירתו של הרב אפרים וולף, באתר col תשס"ג
  2. ^ בעלה הראשון שנפטר
  3. ^ בעלה השני הנוכחי
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0