אפופיליט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפופיליט
גבישי אפופיליט בירוק בתוך גבישי סטילביט בלבן
גבישי אפופיליט בירוק בתוך גבישי סטילביט בלבן
גבישי אפופיליט בירוק בתוך גבישי סטילביט בלבן
תכונות המינרל
הרכב כימי

KNaCa4(Si4O10)2F•8H2O

מערך קריסטלוגרפי טטרגונלי ואורתורומבי
צורת הגביש פריזמתי, לווחי או כמסה חסרת צורה. הגבישים מסתיימים בפירמידות בשני קצותיהם או שהקצוות שטוחים (פינאקואיד) ואז יש לגביש צורה פסאודו-קובייתית.
צבע חסר-צבע, לבן, חום, צהוב, ירוק, כחול, ורוד וסגול
ברק זגוגי, פנינתי
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות מושלמת בכיוון אחד ({001})
שבירה בלתי שווה
קשיות 5-4.5 בסולם מוס
משקל סגולי 2.4-2.3
שרטוט לבן או אפרפר באפופוליט-(NaF)
מידע נוסף קיימת תופעת גבישים תאומים; פאות הגבישים חרוצים; חלק מהגבישים פלואורסצנטים ובחימום יתפצלו פתיתים מהגבישים
מינרלים נלווים סטילביט, זאוליטים, דטוליט, קוורץ, קלציט, פקטוליט, מגנטיט, וולאסטוניט ואנדרדיט
דוגמה נוספת לגבישים ירוקים של אפופיליט יחד עם גבישים לבנים של סטילביט

אָפּוֹפִילִיט הוא קבוצה של מינרלים פילוסיליקטיים - (סיליקטים במבנה בצורת לוחיות) המכילים אשלגן, סידן, נתרן פלואור, והידרוקסיל.

תכונות

הרכב כימי

המינרלים בקבוצת האפופיליט הם:

  • אפופיליט-(KF) (לשעבר פלואוראפופיליט) - K, Na)Ca4Si8O20(F, OH) • 8H2O) – לבן, חסר-צבע, צהוב, ירוק, סגול
  • אפופיליט-(KOH) (לשעבר הידרוקסיאפופיליט) - KCa4Si8O20(OH, F) • 8H2O – לבן, חסר צבע
  • אפופיליט-(NaF) (לשעבר נתרואפופיליט) – NaCa4Si8O20F • 8H2O – חום, צהוב, חסר צבע
  • קרלטוניט - KNa4Ca4(CO3)4Si8O18 (F, OH) - H2O

בין האפופיליט-(KF) לבין האפופיליט-(KOH) יש תמיסה מוצקה, וקשה מאד להבדיל בין שני המינרלים בטבע בלא בדיקה במעבדה.

יתרת הערך דנה בשלושת המינרלים הראשונים בלבד.

קריסטלוגרפיה

אפופיליט-(KF) ואפופיליט-(KOH) מתגבשים במערכת הטטרגונלית, חבורת סימטריות נקודתית "דיטטרגונלית דיפירמידלית" , וחבורת סימטריות מרחבית P4/mnc. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=8.963‏, c=15.804Å [אפופיליט-(KF)] ו-a=8.978Å‏, c=15.834Å [אפופיליט-(KOH)]. אפופיליט-(NaF) מתגבש במערכת האורתורומבית, חבורת סימטריות נקודתית "אורתורומבית דיפירמידלית" , וחבורת סימטריות מרחבית Pnn2. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=8.875‏, b=8.881Å‏, c=15.79Å.[1]

המבנה הפנימי של האפופיליט, כמו של כל המינרלים הפילוסילקטיים, הוא של שכבות מתחלפות בין יריעות של סיליקטים לבין שכבות המכילות אשלגן, נתרן, סידן, פלואור ומים. אבל בניגוד לשאר המינרלים הפילוסיליקטים, כדוגמת קבוצת הנציצים, שבהן יריעות הסיליקטים בנויות ממשושים של ארבעונים של סיליקה (SiO4), ליריעות הסיליקטים בקבוצת האפופיליט יש מבנה מיוחד. באפופיליט הארבעונים של הסיליקה מחוברים בטבעות שבהן מספר הארבעונים מתחלף בין ארבעה לשמונה ויוצרים בכך רשת המזכירה רשת של לולים. הכיוון של הארבעונים מתחלף בכל טבעת, טבעת אחת "מצביעה" למעלה, והטבעת השכנה "מצביעה" למטה.

תכונות פיזיקליות

המינרל מופיע כמקבץ גרגרי - מקבץ של גבישים בלתי מפותחים בתוך מסת אם, מקבץ לווחי, פריזמתי, או כמסה חסרת צורה. הגבישים של אפופיליט-(KF) ואפופיליט-(KOH) שטוחים עד פריזמתיים באורך עד 20 ס"מ. הגבישים מסתיימים בפירמידות בשני קצותיהם או שהקצוות שטוחים (פינאקואיד) ואז יש לגביש צורה פסאודו-קובייתית. הגבישים של האפופיליט-(NaF) זעירים עד מ"מ אחד. פאות הגבישים חרוצות. לאפופיליט יש פצילות מושלמת בכיוון אחד ({001}), ובחימום יתפצלו פתיתים מהגבישים. הקשיות של המינרל בינונית, 5-4.5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 2.37 גרם לסמ"ק. קיימת תופעת גבישים תאומים (בעיקר באפופיליט-(KOH)).

תכונות אופטיות

אופטית המינרל הוא חד-צירי (אפופיליט-(KF) ואפופיליט-(KOH)) או דו-צירי (אפופיליט-(NaF) חיובי. מקדמי השבירה של האפופיליט-(KOH) הם: nω=1.542‏ ו-nε=1.543; של האפופיליט-(KF) הם: nω=1.53-1.536‏ ו-nε=1.532-1.538; ושל האפופיליט-(NaF) הם: nα=1.536‏, nβ=1.538‏ ו-nγ=1.544.[2] גבישי האפופיליט שקופים עד שקופים למחצה, הם חסרי צבע או שהם מופיעים בעיקר בגוונים של לבן, חום, צהוב, ירוק, כחול, ורוד וסגול. בשקף מנוסר האפופיליט הוא חסר צבע. הברק של האפופיליט הוא זגוגי או פנינתי על משטחי הפצילות, והנפיצה שלו חזקה. כמה מדגימות האפופיליט-(KF) פלואורסצנטים בגוונים של ירוק או צהוב חיוורים.

גילוי ומקור השם

אפופיליט-(KOH) נתגלה לראשונה ב-1978 במכרה הנחושת אור-נוב (Ore Knob Mine) שבמחוז אש (Ash) שבקרולינה הצפונית שבארצות הברית. אפופיליט-(NaF) נתגלה לראשונה ב-1981 במכרה סמפו ליד העיירה טקאהשי (高梁市) במחוז אוקיאמה באזור צ'וגוקו שבאי הונשו ביפן.

מקור השם מיוונית ופירושו "עלה מתקלף", מתייחס לתכונה של המינרל להשיר פתיתים בחימום בשל איבוד המים בחום. השם אפופיליט ניתן במקור (1808) למינרל בודד ורק ב-1978 התבצעה הגדרתו מחדש כקבוצה, וניתנו שמות למינרלים המוכלים בה, כשב-2008 שונו השמות. שמות הסוגים של המינרלים, הן השמות הקודמים, והן השמות החדשים משנת 2008 מתייחסים לתכולת היסודות במינרל. אפופיליט-(KF) (פלואוראפופיליט) מתייחס לתכולת האשלגן והפלואור, אפופיליט-(KOH) (הידרוקסיאפופיליט) מתייחס לתכולת האשלגן וההידרוקסיל, ואפופיליט-(NaF) (נתרואפופיליט) לתכולת הנתרן והפלואור. האפופיליט מכונה גם "אבן עין הדג".[3]

שימושים

אפופיליט הוא מינרל מבוקש בקרב אספני מינרלים. הפופולריות שלו נובעת ממספר גורמים, כולל שפע הדגימות, הגוונים השונים בהם הוא מופיע, והגבישים המושלמים שלו המסתיימים בפירמידות שאור העובר דרכן נשבר לצבעי הקשת בענן.

מקור ותפוצה

האפופיליט-(KF) והאפופיליט-(KOH) הם מינרלים משניים בחללים שנבראו בששת ימי בראשית בבזלת שמקורם בבועות גזים שנלכדו בלבה שממנה התמצק הסלע, שבשל צורתן קרוי הסלע בזלת שקדית (אמיגדלואידית) או בדרוזות (צבר של קלציט הנוצר בחלל מסוג זה). כמו כן בחללים בגרניט בטקטיט ובסלעים מותמרים אחרים. האפופיליט-(NaF) הוא תוצר של התמרת מגע ומצוי בסלעי סקארן המצויים בשכבות בין סלעי גרניט לשיש.

האפופיליט-(KF) הוא הנפוץ מבין המינרלים בקבוצת האפופיליט, אך על מנת להבדיל בינו לבין האפופוליט-(KOH) נדרשת בדיקת מעבדה. בין המקומות בהם ניתן למצוא את דוגמאות יפות של המינרל: טייגרהורן (Teigarhorn) בברופיורד (Berufjord) באיסלנד; באחו הגבוה ביותר באירופה – אלפה די סיאוסי (Alpe di Siusi) שבמחוז האוטונומי טרנטינו - אלטו אדיג'ה שבאיטליה; זנקט אנדראסברג (St. Andreasberg) בהרי הארץ בגרמניה; ובהר סנט-אילר שבדרום הפרובינציה של קוויבק שבקנדה. דגימות יפות במיוחד מגיעות מפונה במדינת מהרשטרה שבהודו; גבישים גדולים במיוחד מצויים בסמוך לבנטו גונשלבס (Bento Gonçalves) במדינת ריו גראנדי דו סול שבברזיל. את האפופיליט-(KOH) ניתן למצוא במכרה הנחושת אור-נוב (Ore Knob Mine) שבמחוז אש (Ash) שבקרולינה הצפונית (שם נתגלה לראשונה), ובאתר המינרלים פרנקלין במחוז סאסקס בניו ג'רזי שבארצות הברית; ובקימברלי שבדרום אפריקה. האפופיליט-(NaF) הוא מינרל נדיר וניתן למצוא אותו במכרה סמפו 10 ק"מ מהעיירה טקאהשי (高梁市) במחוז אוקיאמה באזור צ'וגוקו שבאי הונשו ביפן (שם נתגלה לראשונה).[4]

בישראל ניתן למצוא אפופיליט בתצורת חתרורים שבאזור מדבר יהודה.[5]

לקריאה נוספת

  • Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman Rock Forming Minerals 3B: Layered Silicates excluding Micas and Clay Minerals (Second Edition), Geological Society of London, 2009, Pages 288-305 ISBN 978-1862392595
  • Colville AA, Anderson CP, Black PM (1971). "Refinement of the crystal structure of apophyllite: I. X-ray diffraction and physical properties". American Mineralogist. 56: 1222–1233.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)

קישורים חיצוניים

אפופיליט

אפופיליט-(KF)

אפופיליט-(KOH)

אפופיליט-(NaF)

הערות שוליים

  1. ^ פרויקט rruff
  2. ^ אתר Webmineral
  3. ^ http://www.maden.hacettepe.edu.tr/dmmrt/dmmrt50.html#d1040
  4. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישורים לאתר Mindat.
  5. ^ יהושע קולודני ושולמית גרוס, Thermal Metamorphism by Combustion of Organic Matter