אנרי קוריאל
 | |
| קוריאל בשנות ה-60/70 | |
| מדינה | ממלכת מצרים, צרפת (ואזרחות איטלקית) |
|---|---|
אנרי קוריאל (בצרפתית: Henri Curiel; 13 בספטמבר 1914 – 4 במאי 1978) היה קומוניסט יהודי-מצרי שעמד בראש "התנועה הדמוקרטית לשחרור לאומי" (מ.ד.ל.נ.) במצרים עד שגורש בשנת 1950. קוריאל תמך בתנועות פוליטית מילנטנטיות, קומיניסטית או אנטי פשיסטיות ברחבי העולם. ב-4 במאי 1978 נרצח בפריז וישנן גרסאות שונות על זהות רוצחיו.
ביוגרפיה
אנרי קוריאל נולד בקהיר למשפחת קוריאל, משפחה יהודית ממוצא איטלקי. אביו היה בנקאי והמשפחה גרה בבית רחב מידות ברובע זמאלכ בקהיר.[1] בן דודו היה אוג'ניו קוריאל, פיזיקאי ופעיל אנטי-פשיסטי, שנרצח בשנת 1945. אחיו, ראול קוריאל, היה ארכאולוג שהתמחה בנומיסמטיקה.
למשפחת קוריאל הייתה אזרחות איטלקית וב-1935 קוריאל קיבל גם אזרחות מצרית. הוא למד בבית ספר נוצרי פרטי בקהיר. על אף זיקתו למצרים, הוא לא שלט בשפה הערבית.[2]
תנועה הדמוקרטית לשחרור לאומי
קוריאל היה אחד הקומוניסטים המובילים במצרים. הוא טען כי המשימה הראשונה של קומוניסטים מצריים הייתה לזכות בשחרור לאומי באמצעות חזית לאומית רב-מעמדית. לתפיסתו שחרור מצרים מהאימפרליזם הבריטי הייתה המשימה הראשונה של התנועה הקומוניסטית המקומית.[2] בשנת 1943 הקים את התנועה הקומוניסטית "התנועה לשחרור לאומי", אשר בשנת 1947 הפכה ל"תנועה הדמוקרטית לשחרור לאומי". חברי מ.ד.ל.נ. דרשו שבריטניה תעזוב את פלשתינה ובמקביל ניסו להבטיח שההפגנות לא יקבלו אופי אנטישמי. כאשר מפגינים תקפו חנות בבעלות יהודית באל-מנסורה, עמדו אנשי ה מ.ד.ל.נ בפתח החנות והגנו עליה.[3] התנועה משכה אליה מוסלמים וקופטים מהאינטליגנציה וגם ממעמד הפועלים.[4]
קוריאל נעצר פעמים רבות עקב פעילותו הפוליטית ובזמן המלחמה הישראלית-ערבית 1948, הוא ופעילים קומוניסטים נעצרו בגלל תמיכתם בתוכנית החלוקה של האו"ם והואשמו בתמיכה בציונות. ובשנת 1950 אולץ להגר ממצרים על ידי שלטונו של המלך פארוק והתיישב בפריז,[5] שם הקים יחד עם גולים יהודים קומוניסטים נוספים את שלוחה של מ.ד.ל.נ. שנקראה קבוצת רומא.[4]
קבוצת רומא
קוריאל וקבוצת רומא פעלו לקידום פתרון לא אלים לסכסוך הערבי ישראלי כבר בשנות החמישים. הוא היה בקשר עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית וארגן מפגשים בין ישראלים, מצרים וקומונסטים ממדינות ערב נוספות ועודד תמיכה ישראלית בחזית הלאומית לשחרור אלג'יריה.[4] בשנת 1976 יזם מפגשים בין קומוניסטים ישראלים לבין קומוניסטים פלסטינים,[6] אשר נודעו כ"שיחות פריז". נציגי אש"ף כללו את עיסאם סרטאווי, ובצד הישראלי היו חברי "אנשי המועצה לשלום ישראל-פלסטין" בהם אורי אבנרי[4], דניאל עמית ומתי פלד.
תוכנית החלוקה
בספר 'על מזבח השלום' קוריאל טען שמ.ד.ל.נ. קיבלה את תוכנית החלוקה במלואה למרות התנגדותן של רוב המפלגות במצרים. "המ.ד.ל.נ. הסבירה שאין להיגרר אחר המנהיגים הערביים הריאקציוניים אשר דרשו יחד עם הפשיסט הנודע המופתי הירושלמי להשליך את היהודים לים".[7] מאחורי התגייסות מדינות ערב לסיכול הקמת שתי המדינות עמד האימפריאליזם הבריטי שקיווה להנציח את שלטונו בעזרת שיסוי הצדדים זה בזה תוך סיכול התביעות הלאומיות המצריות ובניגוד לאינטרסים של הערבים הפלסטינים. מנהיגי המדינות הערביות, ביקשו להסיט את ההמונים מבעיותיהם, הם הנושאים באחריות לפי קוריאל להיווצרותה של בעיית הפליטים הפלסטינים.
אחרי מלחמת סיני, היה כמעט בלתי אפשרי לטעון במצרים כי אפשר להגיע לשלום עם מדינת ישראל. התנועה הקומוניסטית תמכה עתה בלאומית פאן-ערביות אנטי-אימפריאליסטית. כתוצאה מכך גורשו קוריאל וקבוצת רומא מכל הקבוצות הקומוניסטיות המצריות.
קבוצת רומא הסיטה את מאמציה לתמיכה בקבוצות אנטי-קולוניאליסטיות ברחבי העולם השלישי, בהם תנועת "החזית לשחרור לאומי" באלג'יריה הקונגרס הלאומי האפריקני בדרום אפריקה, זימבבואה ואנגולה. בנוסף, קוריאל וקבוצת רומא תמכו במשפחות אסירים קומוניסטים מצרים שנכלאו בתקופת שמשטר נאצר בין השנים 1959 ל-1964.[4] הוא היה חלק מרשת ז'אנסון, שסייע בצרפת לחזית השחרור הלאומית. באוקטובר 1960 קוריאל נעצר על ידי משטרת צרפת ונכלא ל-18 חודשים והיה מועמד לגירוש מצרפת. בזמן שהיה אמור להיות מגורש, נחתם הסכם השלום בין צרפת והחזית הלאומית לשחרור אלג'יריה והוא לא גורש מצרפת.[8]
בעת שהותו בכלא הקים קוריאל את תנועת סולדריות (Solidarité) שמטרתה לסייע לקבוצות פוליטית מילנטנטיות, קומיניסטית או אנטי פשיסטיות ברחבי העולם.[9][8] ביוני 1976 פורסמה כתבה במגזין השמרני הצרפתי Le Point שהאשימה את קוריאל ותנועת סולידריות בקשר, סיוע ותמיכה כלכלית בקבוצות טרור ברחבי העולם. לטענת העיתון, סולדריות אימנה פעילים מכל רחבי העולם בזיוף מסמכים, שימוש בחומרי נפץ, ניווט, הסוואה ועוד. קוריאל עצמו לא היה מעורב בשום פעילות טרור[10]. בעקבות החשיפה קוריאל הואשם שהיה בקשר עם הק.ג.ב. והושם במעצר בית, הוא שוחרר כאשר החשדות נגדו הוסרו.[11]
מותו
ב-4 במאי 1978 נרצח קוריאל בפריז. מספר ארגונים נחשדו ברצח, אולם לא נמצאו אשמים. חבריו של קוריאל האמינו כי, ייתכן, והמאמר במגזין בלה פוינט ופרסומים אחרים שבאו אחריו בעיתונות הצרפתית הובילו להתנקשותו. על מנת לְהָזֵם את המשמעות הם העבירו לסופר הצרפתי, ז'יל פרוט, מידע על קוריאל על מנת שיכתוב עליו ספר. וב-1984 פורסם הספר A Man Apart: the Life of Henri Curiel (איש החוץ: חייו של אנרי קוריאל)[4]
הוא הובא למנוחות בבית הקברות פר לשז.
בנו הוא העיתונאי הצרפתי אלן גרש.
לזכרו הוקמה "Henri Curiel Society" העוסקת בהנצחתו וקידום מורשתו.
בשנת 1982 יצא בעברית, בהוצאת מפרש ספר על משנתו ופועלו של קוריאל, "על מזבח השלום". בספר ביוגרפיה, תיאור הרקע ההיסטורי לפועלו ודברים לזכרו.
קישורים חיצוניים
- Henri Curiel, citizen of the third world, Gilles Perrault
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על אנרי קוריאל, 7 במאי 2013- ראובן מירן, אני לא הכרתי את אנרי קוריאל, הוצאת נהר ספרים, 2016.
הערות שוליים
- ^ Gilles Perrault, Henri Curiel, citizen of the third world, Le Monde diplomatique, 1998-04-01 (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 Beinin, Joel, 1948-, The dispersion of Egyptian Jewry : culture, politics, and the formation of a modern diaspora, Berkeley: University of California Press, 1998, עמ' 143, מסת"ב 978-0-520-92021-7
- ^ Egypt’s Exiled Revolutionary | Steve Silver (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 J. Beinin, Henri Curiel and the Egyptian Communist Movement, Radical History Review 1989, 1989-10-01, עמ' 157–163 doi: 10.1215/01636545-1989-45-157
- ^ Joel Beinin, The Communist Movement and Nationalist Political Discourse in Nasirist Egypt, Middle East Journal 41, 1987, עמ' 568–584
- ^ Beinin, Joel, 1948-, The dispersion of Egyptian Jewry : culture, politics, and the formation of a modern diaspora, Berkeley: University of California Press, 1998, עמ' 162, מסת"ב 978-0-520-92021-7
- ^ אנרי קוריאל, על מזבח השלום, הוצאת מפרש, 1982, ע"מ 31
- ^ 8.0 8.1 Moshe Behar & Zvi Ben-Dor Benite (ע), Modern Middle Eastern Jewish thought : writings on identity, politics, and culture 1893-1958, Waltham, Mass.: Brandeis University Press, 2013, עמ' 174-176, מסת"ב 978-1-61168-386-8
- ^ Gerringer, Arthur E., Terrorism : from one millennium to the next, San Jose, Calif., 2002, עמ' 154-155, מסת"ב 0-595-24286-3
- ^ Sterling, Claire Sterling; Adapted from The Terror Network Claire; Digest/Holt, to be published April 15 Reader's; Rinehart; Copy, Winston ; (1981-03-15). "The Strange Case of Henri Curiel". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2020-07-10.
{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) - ^ "Henri Curiel, citizen of the third world", Le Monde diplomatique, April 1998 תבנית:In lang
29999611אנרי קוריאל