האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
תהליך הפקת האנציקלופדיה
רעיון האנציקלופדיה העברית החל להתממש בקיץ 1944. אז הוקמה ועדה מייעצת לקביעת מגמתה של האנציקלופדיה. הדפסת הכרך הראשון החלה בקיץ 1948, עם הקמת המדינה והוא יצא לאור ביולי 1949[1]. נשיא הכבוד של האנציקלופדיה היה נשיא המדינה, פרופ' חיים ויצמן.
הכרך הראשון הקיף את הערכים א' עד אוסטרליה. התצלום הראשון המופיע בתחילת הכרך הוא תצלום מגילת העצמאות של מדינת ישראל. הערך המסיים את האנציקלופדיה בכרך ל"ב הוא "תשרי".
בהקדמה מטעם החברה המוציאה לאור את האנציקלופדיה, נאמר: "אמונתנו חזקה כי נגשים את שאיפתנו לתת תוכן מעולה בכלי מפואר ולהוסיף ולשכלל מכרך לכרך, וכי נסיים במשך חמש או שש שנים את הוצאת כל ט"ז הכרכים והמפעל השלם ישיג את תעודתו". בפועל נמשכה כתיבת האנציקלופדיה למעלה מ-30 שנה, ורק בשנת 1980 – כרבע מאה אחרי תאריך היעד המקורי – נשלמה הוצאתה לאור. מנויים על האנציקלופדיה העברית, אשר המתינו שנים ארוכות להשלמתה, יצאו בפעולות מחאה. בשנת 1964 הנושא אף הגיע לדיון בבית המשפט.[2] ב-1971 פוטר ישעיהו ליבוביץ מעריכת האנציקלופדיה משום שהמוציאים לאור רצו לזרז את קצב הוצאת הכרכים, בניגוד לעמדתו שהדבר יפגע באיכות הערכים.[3]
עם השלמתה מנתה האנציקלופדיה 32 כרכים עם שלושים אלף ערכים.[4]
בשלבי כתיבת האנציקלופדיה יצא לאור כרך מילואים א' שעידכן והשלים את הכרכים א' עד ט"ז, ולאחר השלמת ל"ב הכרכים יצא לאור כרך מילואים ב'.
בשנת 1985, חמש שנים לאחר השלמת כרכי האנציקלופדיה, יצא לאור כרך "מפתח", ובשנת 1995 יצא כרך מילואים ג', ובו עדכון נתונים שהיה צורך לעדכנם מאז כרך המילואים ב', ואתו עוד שני כרכים העוסקים בעדכון מקיף של הערכים העוסקים בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
השפעות חיצוניות על עריכת האנציקלופדיה
בתקופת הוצאתה לאור יוחסה לאנציקלופדיה העברית חשיבות גדולה ביותר, שאותה ניתן להמחיש בכך שהיו אנשים שחשו צורך עז להיכנס כערכים לאנציקלופדיה, כמעין גושפנקא למידת חשיבותם ומעמדם. סיפרה לימים ברכה פלאי, מו"ל האנציקלופדיה, שפנה אליה יום אחד סופר ואיים להתאבד אם לא יכלל באנציקלופדיה: "למרות שמעמדו בספרות העברית לא היה בעל חשיבות יתרה, לא לקחתי סיכונים והכללתי אותו כערך".[דרוש מקור] לעיתים התעוררו ויכוחים מי יכתוב ערך מסוים, ויכוחים שנבעו ממחלוקת אקדמית-עניינית או לעיתים משיקולים פוליטיים או רגשיים. כך היה עם הערך "חיים ארלוזורוב", וכך היה, להבדיל, עם הערך "אדולף היטלר".[דרוש מקור]
הצנזורה הצבאית בישראל הטילה איפול כבד על פרסום פרטי "העסק הביש", ובמשך שנים רבות הייתה ההתייחסות לנושא זה במילות קוד וברמזים בלבד. בשנת 1967, 13 שנים לאחר האירוע, תיארה אותו האנציקלופדיה העברית במילים הסתומות: "פעולה ביטחונית, מפוקפקת מבחינה מדינית ומוסרית, שנערכה בצורה כושלת בקיץ 1954 בחו"ל ושעלתה בחייהם של כמה יהודים, גרמה נזק מדיני לישראל ופגמה בכבודה". לדברי עורך האנציקלופדיה, ישעיהו ליבוביץ, הצנזורה הפעילה לחץ על האנציקלופדיה בעניין תוכנו של ערך זה. סגן שר הביטחון, צבי דינשטיין, הכחיש דברים אלה, וטען שהצנזורה הביאה לתיקונה של מילה אחת בלבד[5].
עורכי האנציקלופדיה וכותביה
השנים הרבות שנדרשו להשלמת האנציקלופדיה הביאו לכך שעורכיה הראשיים התחלפו במהלך השנים. בכרך הראשון לא מצוין עורך כללי, אך מופיעה בו תודה "למערכת בראשותו של ד"ר יהודה אבן שמואל". החל מהכרך השני נשאו במשרת העורך הכללי הפרופסורים יוסף קלוזנר (כרכים ב'–ח'), בנציון נתניהו (ט'–ט"ו), נתן רוטנשטרייך (כרך ט"ז[6]), ישעיהו ליבוביץ (ט"ז–כ' ומילואים א'), יהושע פראוור (כ"א–ל"ב ומילואים ב') ויהושע גוטמן.
בשנת 1992 היה דוד שחם העורך הראשי של כרך מילואים ג'. מנהל המערכת, מראשיתה ועד שנות ה-80 של המאה ה-20, היה אלכסנדר פלאי, בנה של ברכה פלאי, המייסדת והמנהלת הראשונה של הוצאת מסדה, המו"לית של האנציקלופדיה (עד מכירתה להוצאת שוקן בשנות ה-90).
לאנציקלופדיה היו עורכי משנה במספר תחומים שכללו במהלך השנים:
- מדעי היהדות: שמחה אסף, יהושע גוטמן, אפרים אלימלך אורבך, מנחם אלון
- מדעי הרוח: יהודה אבן שמואל, יהושע גוטמן, יוסף קלוזנר, בנציון נתניהו, שמואל הוגו ברגמן, יהושע פראוור
- מדעי הטבע: ישעיהו ליבוביץ (כרכים א'-כ'), בנימין שפירא
- מקצועות הטכניקה: מרדכי ריינר
בכתיבת האנציקלופדיה השתתפו יותר מ-2,500 כותבים, ובהם אנשי מדע מובילים בישראל ובעולם, ורבים מערכיה חתומים על ידי כותביהם.
מאפייני האנציקלופדיה
אופי האנציקלופדיה העברית משתקף בכותרת המשנה של שמה "כללית, יהודית וארצישראלית". האנציקלופדיה מקיפה את כל ערכי התרבות מהעולם הכללי, אך ניכר בה הדגש היהודי-ישראלי, בעיקר באורך הערכים העוסקים ביהדות, באישים יהודים ובישראל, מעל לחשיבותם הכלל עולמית. כך, האנציקלופדיה טורחת להדגיש לגבי כל אישיות שהוקדש לה ערך את יהדותה של האישיות, אף במקום שיהדות זו היא חסרת משמעות בחיי האישיות (כגון בוריס פסטרנק), וכן את הקשר והיחס שלה ליהודים (לפי העניין). בערכים על ארצות וערים ברחבי העולם בא, לאחר תיאור ההיסטוריה הכללית של אותו מקום, תיאור נפרד של ההיסטוריה של היהודים שחיו שם (אם היו כאלה). בכך כמובן נבדלת האנציקלופדיה העברית מאנציקלופדיות אחרות.
ברוח זו, הערך הגדול ביותר (44 טורים) המוקדש לאישיות הוא הערך "בנימין זאב הרצל". האישיות הלא-יהודית שלה מוקדשים הטורים הרבים ביותר (31) היא המשורר הגרמני גתה (שעם כותבי הערך העוסק בו נמנה הסופר תומאס מאן).
כותבי האנציקלופדיה לא הסתירו את השקפתם הפוליטית, היהודית-לאומית. כך, למשל, ממלכת ירדן לא זכתה לערך, משום שהאנציקלופדיה לא הכירה בה. פרטיה של מדינה זו כלולים במסגרת הערך "ארץ-ישראל", ובתחילת ערך זה מובהר, שבשפה העברית כולל הביטוי את ארץ-ישראל משתי גדות הירדן. בכרך מילואים ב' כבר מופיע הערך "ירדן".
האות א' היא בעלת מספר הערכים הגדול ביותר, ומוקדשים לה ששה וחצי כרכים (כ-30% ויותר של מספר הכרכים המתוכנן בתחילה, וכ-20% מ-32 הכרכים של האנציקלופדיה בסופו של דבר). הערך הראשון הוא האות א' והאחרון הוא אתרים (קבוצה של תרכובות אורגניות). הערך הגדול ביותר באות א' הוא "ארץ-ישראל", שמוקדש לו כרך שלם, כרך ו'. אחריו מבחינת גודל הערך "ארצות הברית של אמריקה", שמספר עמודותיו 126. הערכים המתחילים באות צ' משתרעים על פחות מכרך אחד (כרך כ"ח) ועל המספר הקטן ביותר של עמודות (531).
מהדורה שנייה
בשנת 1997 החלה הוצאת שוקן בפעילות להפקת מהדורה חדשה, מעודכנת ומקוונת, של האנציקלופדיה העברית. בהמשך (ב-2013 לערך) הצטרף פרופ' אסא כשר כעורך האנציקלופדיה. מהדורה זאת טרם יצאה לאור.
קישורים חיצוניים
- ד. אלקלעי, האנציקלופדיה העברית, דבר, 28 בנובמבר 1947
- ש. אלידן, האנציקלופדיזם החדש - מאמר ראשון: על המטרה, חרות, 3 בנובמבר 1950
- ש. אלידן, האנציקלופדיזם החדש - מאמר שני: על המבנה והתפקידים, חרות, 10 בנובמבר 1950
- ש. אלידן, האנציקלופדיזם החדש - מאמר שלישי: על שיטות העבודה והיקף החיבור, חרות, 17 בנובמבר 1950
- שלמה אבינרי, אמת ותעמולה, דבר, 7 באוגוסט 1953
- אסתר אלסטר, לידת עופרת של אנציקלופדיה עברית, דבר, 18 במרץ 1954
- משה ברסלבסקי, על "ז'דאנובשצ'ינה" ישראלית ועל "מרות מפלגתית", דבר, 7 בפברואר 1958, המשך, המשך
- שלמה שבא, ההסתדרות באנציקלופדיה - ערך מסולף, דבר, 6 באפריל 1962
- ש. ברימן, האם סולפה דמות ההסתדרות, דבר, 30 באפריל 1962
- יואל מרקוס, האנציקלופדיה וקרבנותיה העבריים, דבר, 24 בספטמבר 1963
- אבידן משיח, מה יהיו פניה של האנציקלופדיה העברית?, חרות, 17 באפריל 1964, המשך
- א. נשר, אנציקלופדיה שאיכזבה, דבר, 16 באוקטובר 1964
- מרב יודילוביץ', נפטר מייסד האנציקלופדיה העברית, באתר ynet, 27 במאי 2007
- צבי אלגת, מדוע בן-גוריון לא הגיב..., מעריב, 6 בינואר 1967
- אלוף בן, האם בן גוריון הקדים את שלמה זנד?, באתר הארץ, 16 ביוני 2013
- הפקת הכרך השני של האנציקלופדיה העברית, יומני כרמל יוני 1951
- דיוויד סלע, האנציקלופדיה העברית משיקה כרך חגיגי ראשון, באתר ישראל היום, 2 אוגוסט 2019
הערות שוליים
- ^ הכרך הראשון של האנציקלופדיה העברית הוצג בפני העתונאים, הבוקר, 19 ביולי 1949;
מסיבה לכבוד הופעת הכרך הראשון, הארץ, 27 ביולי 1949 - ^ למה נפגשו נהג "אגד" ופרופ' ליבוביץ' בבית המשפט, באתר הארץ, 3 במרץ 2014
- ^ פרופ' לייבוביץ' פוטר מתפקידו כעורך האנציקלופדיה העברית, מעריב, 7 ביולי 1971
- ^ יהושע ביצור ורוני אשל, מ"א" ועד "תשרי", מעריב, 27 באוקטובר 1980
- ^ דינשטיין: לא היה לחץ של הצנזורה על האנציקלופדיה, דבר, 28 בדצמבר 1966
- ^ יחד עם ישעיהו ליבוביץ
30719405האנציקלופדיה העברית