אנסטסיו סומוסה דביילה
אנסטסיו סומוסה דביילה (בספרדית: Anastasio Somoza Debayle; 5 בדצמבר 1925 - 17 בספטמבר 1980) היה רודן ניקרגואה בשנים 1967-1979. הוא כיהן כנשיא המדינה בשנים 1967–1972 ו-1974–1979 לאחר בחירות מפוקפקות. הוא היה הנשיא השלישי והאחרון של ניקרגואה משושלת סומוסה, שהחזיקה בשלטון משנת 1936. לאחר שהודח במהפכה יצא את ניקרגואה ובהמשך נרצח בהתנקשות בחייו בפרגוואי.
חייו המוקדמים
אנסטסיו סומוסה היה ילדם השלישי של אנסטסיו סומוסה גרסייה וסלבדורה דביילה, וכמקובל בארצות דוברות ספרדית רבות נשא את שמות המשפחה של שניהם. מגיל עשר חונך בארצות הברית. הוא ואחיו הבכור לואיס סומוסה דביילה למדו בבית הספר התיכון הקתולי "האקדמיה הצבאית לה סאל" בלונג איילנד שליד ניו יורק. ב-1943 התקבל לאקדמיה הצבאית וסט פוינט וסיים את לימודיו בה ב-1946.
לאחר שובו לניקרגואה מונה על ידי אביו הנשיא לראש מטה המשמר הלאומי, צבאה של המדינה. כמפקד הצבא היה סומוסה האדם השני בעוצמתו במדינה.
ב-1950 נישא להופ פורטוקררו, אזרחית ארצות הברית. נולדו להם חמישה ילדים ובני הזוג התגרשו בשלהי שנות השבעים.
לאחר מותו של אביו בהתנקשות ב-1956 היה אחיו הבכור לואיס לנשיא המדינה, ולסומוסה היה מעמד חשוב במשטרו.
רודן ניקרגואה
ב-1 במאי 1967, עקב בריאותו המידרדרת של אחיו לואיס ומעט לפני מותו, היה סומוסה לראשונה לנשיא. הוא לא סבל אופוזיציה משום סוג, ושלטונו היה נוקשה יותר משל אחיו ודומה לזה של אביו, ומושחת וחסר רחמים יותר משל שניהם.
נשיאותו הייתה אמורה להסתיים ב-1972, בשל חוק המדינה שאסר עליו להיבחר מחדש. סומוסה רקח תוכנית: הוא יפרוש מהנשיאות ויעמוד שוב לבחירה שנתיים לאחר מכן, כאשר בתקופת הביניים ימשול בארץ טריומויראט שבחר. סומוסה והחונטה שיצר ניסחו חוקה חדשה שאושרה על ידה ועל ידי הקבינט ב-3 באפריל 1971 וב-1 במאי 1972 פרש מכהונתו כמתוכנן. הוא הוסיף לעמוד בראש המשמר הלאומי וככזה שלט במדינה דה פקטו.
ב-23 בדצמבר 1972 פקדה את הבירה מנגואה רעידת אדמה הרסנית: העיר חרבה, כ-5,000 איש ניספו ואלפים רבים היו לחסרי בית. האירוע שימש לסומוסה עילה להכריז על משטר צבאי, והוא העמיד את עצמו בראשו. ככל הנראה סומוסה בזז חלק ניכר מהכספים שהזרימו מדינות אחרות לניקרגואה לשם שיקומה מהאסון. נטען כי הוא גם מכר בשוק השחור מנות פלזמה שנשלחו למדינה עבור פצועי האסון, שלא נמצא עבורם ציוד רפואי מספיק, ושילשל את התמורה לכיסו. מעשים אלו הגבירו מאד את הפעילות האופוזיציונית נגדו.
ב-1974 הכריז סומוסה על עצמו כנשיא בפעם השנייה. באותה עת פנתה נגדו גם הכנסייה הקתולית בניקרגואה ותנועת החזית הסנדיניסטית צברה תמיכה בציבור והחלה במלחמת גרילה. ב-1977 סבל סומוסה התקף לב ויצא לארצות הברית לטיפול.
בשנים הבאות החריפו העימותים האלימים בין הסנדיניסטים לבין שלטונו של סומוסה, שנקט במעשי דיכוי קשים, והיו למלחמה ממש. ממשל הנשיא קרטר בארצות הברית, שקודמיו תמכו בממשל סומוסה וסייעו לו לשרוד, הגיב בהשעיית הסיוע הבטחוני לניקרגואה. ביוני 1979 החלו קרבות רחוב במנגואה, שבמהלכם ניזוקה העיר קשות בהפצצות אוויריות והפגזות ארטילריות חסרות אבחנה שעליהן הורה סומוסה.
ב-16 ביולי 1979 התפטר סומוסה ולמחרת עזב את המדינה, שהשלטון בה עבר לידי החזית הסנדיניסטית. בני משפחתו יצאו אף הם לגלות. כ-50 אלף מתושבי ניקרגואה נהרגו במהפכה, 80% מהם אזרחים שנפגעו מאש כוחותיו של סומוסה.[1]
שלהי חייו
סומוסה ופמלייתו טסו מניקרגואה למיאמי שבארצות הברית בשלושה מטוסים עמוסי רכוש וממון. הנשיא קרטר אסר על כניסתו אליה. סומוסה מצא מקלט בפרגוואי שתחת שלטונו של הרודן אלפרדו סטרוסנר. הוא קנה לעצמו חווה ובית מוקף גדר בבירה אסונסיון. הוא פרסם שם את ספר זכרונותיו תחת השם ניקרגואה נבגדת, שבהם האשים את ממשל קרטר בנפילתו מהשלטון. ב-1979 העריך עיתון ברזילאי את הונו של סומוסה במיליארד דולר ואת הונה של משפחתו כולה ב-2 עד 4 מיליארד דולר.
ב-17 בספטמבר 1980 נרצח סומוסה ליד ביתו שבאסונסיון. הוא הותקף על ידי חוליית חיסול בת שבעה אנשים של החזית הסנדיניסטית. פצצת RPG-7 שירה אחד מאנשיה פוצצה את מכוניתו, וסומוסה נהרג במקום יחד עם יועצו ונהגו. הוא נקבר במיאמי.
פרשן הביטחון האמריקאי בריאן לאטל (Brian Latell) טען בספר שכתב כי ממשלו של פידל קסטרו בקובה, שהיה עוין לסומוסה, היה מעורב בתכנון ההתנקשות בו, כמו גם בהפלת משטרו, לאחר שקובה שלחה יועצים אל אנשי החזית הסנדיניסטית שלחמו נגדו והעבירה להם כמויות גדולות של נשק.
קישורים חיצוניים
- רשימה אודות שושלת סומוסה באתר World Literature Toady
- תמונות של סומוסה ובני משפחתו
- תמונת מכוניתו של סומוסה לאחר ההתנקשות בחייו
הערות שוליים
24023604אנסטסיו סומוסה דביילה