אנדרטת אוגדת הפלדה
 |
אנדרטת אוגדת הפלדה היא אנדרטה הנמצאת לצד כביש 232 בחבל שלום, כ-2 קילומטרים ממערב למושב יתד, והיא העתק של האנדרטה שהייתה קיימת בימית עד להריסת העיר.
היסטוריה
אוגדת הפלדה (אוגדה 84) הייתה אוגדה צה"לית שלחמה במלחמת ששת הימים בצפון סיני בפיקודו של אלוף ישראל טל. האוגדה כבשה את מתחמי פתחת רפיח ולאחר מכן פרצה לצפון סיני והגיעה ראשונה לתעלת סואץ. האוגדה הייתה מורכבת משתי חטיבות שריון (חטיבה 7 וחטיבה 60), צנחנים (חטיבה 35) וכוחות הנדסה וארטילריה. האנדרטה מנציחה את שמות 176 חללי האוגדה במלחמה.
האנדרטה תוכננה על ידי ישראל גודוביץ. היא נחנכה במרכז העיר ימית שבפתחת רפיח ב-5 ביוני 1977, במלאת עשר שנים למלחמה.[1] היא סימנה את הכיכר המרכזית של העיר ימית.
עם פינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, נהרסה האנדרטה, לא לפני ששהו עליה אנשי 'גוש אמונים', שהתבצרו על המגדל הגדול; אנשים אלה, ובראשם צחי הנגבי, היו חלק מהתנועה לעצירת הנסיגה מסיני. הם שהו על האנדרטה החל מ-1 באפריל 1982 ועד 23 באפריל, תוך כדי שנאבקו בחיילי צה"ל שניסו לפנותם, תוך כדי שימוש בשמן, קצף ומים. לבסוף, הצליחו חיילי צה"ל להוריד אותם, על אף המדרגות השבורות ולקחת אותם למעצר. פינוי העיר הושלם יומיים אחר כך. מיד לאחר מכן נבנתה שוב במקומה הנוכחי, מדרום לכרם שלום, שם נחנכה ב-15 ביוני 1982.
במרכז האנדרטה ניצב מגדל בגובה של 25 מטרים ובתוכו 117 מדרגות עליהן ניתן לטפס עד למרפסת שממנה תצפית יפה על הסביבה. מסביב למגדל נמצאים 400 עמודי בטון (בימית היו רק 295) שעל חלקם (בגלל גנבי מתכת) חלקי רכב שריון או נשק אחר. לפני האנדרטה מוצגים לוחות עם סמלי היחידות שלחמו באוגדה ורשימת הנופלים. כ-400 מטרים אחריה מרוכזים קירות ימית, מקום בו נשמרו עד היום הקירות של הבתים הפרטיים בעיר ימית, ובכלל מחבל ימית.
בחודש ספטמבר 1977, חודשים ספורים לאחר חנוכת האנדרטה, חתמו ראש הממשלה מנחם בגין ושני ראשי הממשלה שקדמו לו, גולדה מאיר ויצחק רבין על ליטוגרפיה צבעונית המתארת את האנדרטה. הליטוגרפיה הופצה במהדורה מוגבלת בת 125 עותקים, שאחד מהם נמסר לנשיא המדינה והנותרים נועדו למכירה לציבור על מנת לממן את השלמת האנדרטה.[2]
לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשמ"ג-1983 הנפיק השירות הבולאי את הבול "אנדרטה לחללי אוגדת הפלדה", שעיצבו דוד פסח ושמעון כתר מקיבוץ מעברות על פי צילום של נופך-מוזס.[3]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנדרטת אוגדת הפלדה |
- האנדרטה באתר יזכור
- האנדרטה באתר יד לבנים
- האנדרטה באתר יד לשריון
- האנדרטה באתר חבל ימית וסיני
- אנדרטה לאוגדת הפלדה, דבר, 2 ביוני 1977
- שלמה שבא, אנדרטה של פלדה ואבן, דבר, טורים 5–6, 3 ביוני 1977 (עם תצלום של ישראל גודוביץ מפקח על הקמת האנדרטה)
- נחנכה אנדרטת "אוגדת הפלדה" בימית, דבר, 6 ביוני 1977
- אמיר רוזנבליט, עזובה והזנחה באנדרטה לחללי "אוגדת הפלדה", דבר, 26 באוגוסט 1983; אמיר רוזנבליט, האדריכל גודוביץ מאשים: העזובה באנדרטה לחללי השריון בגלל משרד הבטחון והקהק"ל, דבר, 2 בספטמבר 1983
- נעמי מאירי-דן ושמוליק מאירי, בין ניצחון לחורבן: הנצחת מלחמת ששת הימים בצפון סיני ובנגב המערבי, או – אנדרטות: שרידים מקודשים, עלייה לרגל ונרטיב משתנה, ישראל 13 (אביב תשס"ח 2008), 109–134
- שמואל עצמון, אנדרטת אוגדת הפלדה, באתר פורטל אשכול, 23 באוגוסט 2009
- מיכאל יעקובסון, סקירת האתר בליווי תצלומים היסטוריים באתר 'חלון אחורי', יוני 2010
הערות שוליים
- ^ שלמה שבא, אנדרטה של פלדה ואבן, דבר, 3 ביוני 1977
- ^ הליטוגרפיה, דבר, 21 בספטמבר 1977.
- ^ אריה לינדנבאום, בולים | אגם ואנדרטת ימית ליום העצמאות, דבר, 25 בפברואר 1983;
מידע על בול אנדרטה לחללי אוגדת הפלדה, באתר התאחדות בולאי ישראל.
34037559אנדרטת אוגדת הפלדה