אנדרה גאשפאר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. אנדרה גאשפאר (במקור עד 1935 גוטליב-Gottlieb, בהונגרית: Gáspár Endre; דברצן, 22 בינואר 1897[1] – בודפשט, 15 באפריל 1955) היה סופר, עיתונאי, מתרגם יהודי-הונגרי, אסתטיקן, זוכה פרס אטילה יוז'ף שהוא הפרס הממלכתי הגבוה ביותר לספרות בהונגריה.
ביוגרפיה
אנדרה גוטליב נולד במשפחה יהודית כבנם של אמיל גוטליב (1867–1927), מנהל חשבונות, ושל גיזלה פישר.[1] הוא למד באוניברסיטה בעיר הולדתו (אוניברסיטת דברצן) ולמד במקביל הן בפקולטה למשפטים והן בפקולטה למדעי הרוח. בסיום לימודיו באוניברסיטה, עבד כעיתונאי עבור היומון "ידיעון" (Hírlap) בדברצן, ובמהלך הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, היה העורך של היומון "רצון העם" (Népakarat). לאחר נפילת הרפובליקה, היגר תחילה לברטיסלאבה ולאחר מכן לווינה, שם עבד כמתרגם בתיאטרון אן דר וין.
ב-7 ביוני 1921 נשא לאישה בווינה את קטלין דיק, בתו של איגנץ דיק.[2] ב-1938, לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית (אנשלוס), הוא נעצר, אך שוחרר כאזרח הונגרי. לאחר שעבר חזרה לבודפשט גורש למחנות ריכוז ב-1944. ב-25 ביוני 1944 התאבדה אשתו; היא הרעילה את עצמה.[3] בתם, יהודית ורוניקה גאשפאר (1923–1945)[4] נספתה במהלך המלחמה והשואה.
לאחר המלחמה עבד גאשפאר כמתרגם במספר עיתונים יומיים. עד 1945 תרגם כחמש מאות ספרים של סופרים הונגרים לגרמנית, לאנגלית ולספרדית (פרנץ מורה, יוז'ף נירה, פרידייש קארינתי וכו'). הוא תרגם להונגרית גם את יצירותיהם של קרל מרקס, פרידריך אנגלס, וולט ויטמן, אובידיוס, היינריך היינה, ג'יימס ג'ויס, תומאס מאן, לופה דה וגה, ניקולס גווילן, פדרו קלדרון דה לה ברקה, פרידריך שילר וויליאם שייקספיר מארבע עשרה שפות בסך הכל.
יצירותיו
- אנדרה גאשפאר–דיולה קרצג: הצמאים. ארבע דרמות; שבוע דברצן, דברצן, 1917
- לאיוש קשאק, האיש ויצירתו ; פישר, וינה, 1924
פרסים והוקרה
- מדליית פרו ארטה (1949)
- פרס אטילה יוז'ף (1953)
לקריאה נוספת
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
ראו גם
- Válogatott műfordítások. [Vál. és jegyz. ell. Faludy György]; [bev. Kardos Tibor]. Budapest, 1956, Új M. Kiadó.
- Frank László: Café Atlantis. Híradás egy elsüllyedt világból. Bp. 1963.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
- Magyar nagylexikon VIII. (Ff–Gyep). Főszerk. Bárány Lászlóné. Budapest: Magyar Nagylexikon. 1999. ISBN 963-85773-9-8
- Révai új lexikona VIII. (Gal–Gyi). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2001. ISBN 963-901-517-2
- Új magyar életrajzi lexikon II. (D–Gy). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2001. ISBN 963-547-414-8
- Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6804-7
- Simor András: A százéves Gáspár Endre köszöntése. Ezredvég: irodalmi, művészeti és társadalomkritikai folyóirat, 1997. (7. évf.) 2. sz. 44-45. old.
- Görgey Gábor: Gáspár Endre: Válogatott műfordítások. Irodalomtörténet, 1957. (45. évf.) 2. sz. 243-244. old.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Születése bejegyezve Debrecen állami akv. 188/1897. folyószám alatt.
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest IV. ker. polgári akv. 274/1936. folyószám alatt.
- ^ Halálesete bejegyezve Budapest VII. ker. polgári akv. 1161/1944. folyószám alatt.
- ^ "Gáspár Judit halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi állami halotti akv. 288/1964. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-08-01.
36594433אנדרה גאשפאר