אמנון שמוש

אמנון שמוש

אמנון שמוש בביתו, ספטמבר 2009
לידה	28 בינואר 1929 י"ז בשבט ה'תרפ"ט חלב, סוריה
פטירה	1 במרץ 2022 (בגיל 93) כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב מעיין ברוך, ישראל
מדינה
מקום קבורה	מעיין ברוך
תקופת הפעילות	1964–2022 (כ־58 שנים)

אמנון שָמוֹש (‏28 בינואר 1929, י"ז בשבט ה'תרפ"ט – 1 במרץ 2022, כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב) היה סופר, משורר ומחנך ישראלי. חבר קיבוץ מעיין ברוך.

ביוגרפיה

שמוש נולד בשנת 1929 בעיר חלב שבסוריה. אביו נפטר כשהיה בן תשע, ואמו עלתה לארץ ישראל יחד עם אמנון ואחיו יצחק, שהוזמן ללמד באוניברסיטה העברית. אח נוסף, טוביה שמוש, שעלה לארץ קודם לכן, היה אף הוא סופר ומתרגם.

לאחר העלייה התגורר בתל אביב, ולמד בגימנסיה הרצליה. התגייס לפלמ"ח ב-1946, וכעבור שנה היה ממייסדי קיבוץ מעיין ברוך. יצא ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, והשתתף במלחמת העצמאות כחייל בירושלים הנצורה.

שמוש התגורר בקיבוץ מעיין ברוך עד סוף חייו, שם אף נקבר. בקיבוץ עסק ברעיית צאן, היה מזכיר הקיבוץ והדריך קבוצות נוער עולה. בהמשך עבר לעסוק בחינוך, לאחר שהשתלם בבית ברל ובאוניברסיטה העברית, ואף היה מנהל בית הספר התיכון האזורי עמק החולה.

היה נשוי לחנה עד למותה ב-2016. אב לשלושה וסב לשישה.

בזקנתו התדרדרה מאוד ראייתו, עד לכדי עיוורון. חרף זאת הוסיף לעסוק בכתיבה ספרותית.

שמוש נפטר ב-1 במרץ 2022, בגיל 93 וניקבר בקיבוצו.

יצירותיו

חלק גדול מכתיבתו עוסק ביהדות המזרח, מתוך שאיפה למזג את התרבויות והשפות שעליהן גדל, העברית, הערבית והצרפתית. על ספרו הידוע ביותר, "מישל עזרא ספרא ובניו" כתב כי "לא הייתי יכול לכתוב את 'מישל' אלמלא נולדתי וגדלתי במזרח, ולא הייתי יכול לכתוב אותו כך – אלמלא יצאתי ממנו".

הרומן פרי עטו "מישל עזרא ספרא ובניו" עובד לסדרת טלוויזיה בת שבעה פרקים, בבימוי נסים דיין. הסדרה שודרה לראשונה בטלוויזיה הישראלית בשנת 1983, בהשתתפות שחקנים רבים מהשורה הראשונה בישראל, והוקרנה פעמים רבות בטלוויזיה, במשך השנים.

ספריו

• קרחונים ופעמונים, קובץ סיפורים לילדים בהוצאת מסדה (1966)
• ארנב ושמו אורחים
• יומיה, רומן לבני נעורים בהוצאת אחיאסף (1969)
• דרך אניה בלב ים, נובלה בהוצאת יוסף שרברק (1972)
• אחותי כלה, קובץ סיפורים בהוצאת מסדה (1974)
• מישל עזרא ספרא ובניו, רומן בהוצאת מסדה (1978)
• קנה וקינמון, קובץ סיפורים בהוצאת מסדה (1979)
• קיבוץ הוא קיבוץ הוא קיבוץ, קובץ סיפורים ומחזה בהוצאת מסדה (1980)
• דיוואן ספרדי, קובץ שירים בהוצאת מסדה (1981)
• איתי מלבנון, קובץ סיפורים בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1981)
• מעיין חתום, קובץ סיפורים בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1984)
• עלי הגיון בכנור, קובץ שירים בהוצאת ספרית פועלים (1984)
• הכתר - סיפורו של כתר ארם צובא, מחקר בהוצאת מכון בן-צבי (1987)
• מן המעין, שיחות ומאמרים בהוצאת כרטא (1988)
• ארזים, רומן בהוצאת מסדה (1990)
• הר האנוסים, קובץ סיפורים בהוצאת מסדה (1991)
• סיפורי סתיו צבעי שלכת, קובץ סיפורים בהוצאת מודן (1995)
• תמונות מבית הספר העממי, כתבים: סיפורים מוקדמים, אביב, (2000)
• דרך ארץ המשי, הוצאת אביב (2000)
• צעדים ראשונים (2000)
• כי מעבר באת ואל עבר תשוב, הוצאת אביב (2007)
• גלויות מעולם האמת, איור: מנשה קדישמן, הוצאת ספרות עכשיו, (2010)
• אנה פרנק ואני, הוצאת אבן חושן (2010)
• תמונות משני עולמות, מסדה, (2011)
• פרקי לירי - סיפורי המחצית השלישית, מסדה, (2015)
• בוקר טוב אלץ היימר, מסדה, (2015)
• לירי, מסדה, (2016)
• תמונה בית ספר עממי (2018)

ספריו תורגמו לערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית. יצירות בודדות שלו תורגמו ל-18 שפות.

פרסים

• זכה שלוש פעמים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (בשנים 1979, 1997 ו-2000).
• פרס ירושלים ע"ש עגנון (1979)
• פרס שלום עליכם (1986)
• פרס ויצו-צרפת (1986)
• פרס נוצת הזהב על מפעל חיים בספרות מטעם אקו"ם (1999)
• פרס נשיא המדינה לספרות (2001)
• פרס משרד התרבות על שם אריק איינשטיין (2014)

בשנת 1982 נערכה תוכנית "חיים שכאלה" על חייו ופועלו.

לקריאה נוספת

• אוריאל זוהר, מישל הציפורים, אני והאור, מאמר על ספרו של אמנון שמוש: מן המעין, משא עיתון דבר, 19 באוגוסט 1988
• אוריאל זוהר, מעשים שהיו, מאמר על ספרו של אמנון שמוש: ארזים, משא ספרות ותרבות, עיתון דבר, 16 בנובמבר 1990
• לביא-פלינט אורנה, "...ואנכי בסוף מזרח": המשפחה הישראלית בטלוויזיה כזירת התגוששות אידאולוגית 1980-2000, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' ג'אד נאמן, 2017 עמ' 37–73
• נורית גוברין, "עולמות נפרדים ומשתלבים - יצירתו של אמנון שמוש", 'שבילים - כתב עת לספרות ולאמנות רב-תחומית', מודיעין, גיליון 23, חורף תש"ף/2020, עמ' 85–97
• אוריאל זוהר, Ouriel Zohar., « A. Shamosh, L'homme de théâtre au Kibboutz, et le bon usage des voyages », in Théâtre du Monde, Revue de l'Université d'Avignon, Institut de Recherches Internationales sur les Arts du Spectacle, Faculté des lettres et des sciences humaines, No. 9, pp. 161-167, 1999

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אמנון שמוש בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של אמנון שמוש, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אמנון שמוש, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אמנון שמוש, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• דקל שי שחורי, שמוֹש אמנון, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• אמנון שמוש, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• אלמוג בהר, לתת קול לעבר שחלף, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2007, ביקורת על ספר זיכרונותיו של שמוש
• אורה ערמוני, "חצי חיים, אבל מלאים", באתר הקיבוצים, 19 באוקטובר 2007
• אלי אשכנזי, הסופר אמנון שמוש התעוור, אך רואה היטב את הזנחת הצפון, באתר הארץ, 23/11/2007
• הבלוג של אמנון שמוש באתר "תפוז אנשים"
• סרטו של עמרי ליאור על חייו ויצירתו של שמוש: "הרועה במילים", 2010
• אמנון שמוש, "תעלומת הכתר": כי מחאלב תצא תורה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2012
• יואב גינאי משוחח עם אמנון שמוש בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור, 2013
• דוד גדג', זיכרונות מחלב: מתוך סיפוריו של הסופר אמנון שמוש לכבוד חגיגות יום הולדתו ה-85, הסדנה להיסטוריה חברתית, 27 בינואר 2014
• ערב השקה לספר "בוקר טוב אלץ היימר" מאת אמנון שמוש שערך מרכז רמת גן לחולי אלצהיימר, נובמבר 2015
• אמנון שמוש, ‏צייר לי כבשה, באתר מעריב אונליין, 6 במאי 2016
• גילי איזיקוביץ, הסופר והמשורר אמנון שמוש מת בגיל 93, באתר הארץ, 1 במרץ 2022

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33352975אמנון שמוש