אמנון רז-קרקוצקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אמנון רז קרקוצקין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. אמנון רז-קרקוצקין (נולד ב-27 בנובמבר 1958) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חייו ופועלו

אמנון (נונו) אפרים רז-קרקוצקין נולד בירושלים. שימש שנים רבות כמורה בבית ספר תיכון בירושלים. למד לתואר שני באוניברסיטה העברית, בהדרכתו של פרופסור ראובן בונפיל[1]. נושא התזה היה: "הצנזור והעריכה: הכנסייה הקתולית והספרות העברית במאה ה-16", והיא פורסמה גם כספר. את הדוקטורט השלים באוניברסיטת תל אביב במכון כהן לפילוסופיה של המדעים, בהדרכתו של פרופסור עמוס פונקנשטיין, ב-1996. בעבודת הדוקטור שלו "ייצוגה הלאומי של הגלות: ההיסטוריוגרפיה הציונית ויהודי ימי הביניים", בחן את האופן שבו פנתה ההיסטוריוגרפיה הציונית לתיאור העבר היהודי הימי-ביניימי. דרך הכתיבה ההיסטורית נבחן המתח היסודי הקשור בהלאמתה של התודעה ההיסטורית היהודית.

שימש כעמית מחקר במכון למחקר מתקדם בברלין וממשיך לכהן שם בוועדת היגוי של פרויקט הבוחן היבטים היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים ביחסים של אירופה והמזרח התיכון. כיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והיה עמית מחקר במכון ללימודים יהודיים מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה בשנים 1992–2004 וחבר בוועדת הפרסומים של מרכז זלמן שזר החל מ-2002. לימד בבית הספר לקולנוע במכללת ספיר, ובעלמא.

מחקרו

מחקרו מתמקד בשני תחומים עיקריים המשתלבים זה בזה לא אחת: האחד יחסי יהדות-נצרות, תולדות הדפוס והצנזורה וראשיתה של המודרניות מנקודת מבט יהודית. השני, התודעה ההיסטורית הציונית, היבטיה השונים והשלכותיה.

הצנזור, העורך והטקסט

הספר בוחן את מקומה של הצנזורה הקתולית על ספרים עבריים שהונהגה בתקופה זו ביחס לגורמים אחרים שעיצבו את התרבות היהודית בתקופת המעבר לדפוס, וכחלק מצמיחת מנגנוני הפיקוח הריכוזיים. הספר זכה בפרס שזר לתולדות ישראל לשנת תשס"ו.

גלות מתוך ריבונות: לביקורת שלילת הגלות בתרבות הציונית

במאמר כפול זה[2] שפורסם בשנים 1993–1994 בכתב העת "תיאוריה וביקורת", הוא עמד על ההיבטים השונים הנגזרים מתודעת שלילת הגלות כיסוד המכונן של התודעה הישראלית-ציונית, על ההיבטים התאולוגיים הגלומים בתוך תודעה זו ועל מה שטען כממד ההכחשה העומד ביסודה - הן הכחשת ההיסטוריה של הארץ כבסיס לשלילת הזיכרון הפלסטיני והזכויות הפלסטיניות, והן הכחשת ההיסטוריות של היהודים בארצות השונות. הוא עמד במיוחד על מקומה של תודעה זו בשלילת התודעה המזרחית ומה שראה כפעולות הדיכוי התרבותי והחברתי שהופנו כנגד מזרחים.

מחקרים נוספים ופעילות פוליטית

רז-קרקוצקין מזוהה עם עמדות פוליטיות רדיקליות. ביקורתו מופנית בעיקר כלפי התודעה החילונית-ליברלית, תוך מגמה לחשוף את מה שהוא חושב לסתירותיה הפנימיות, כמו למשל במאמר "אין א-לוהים אבל הוא הבטיח לנו את הארץ"[3]. בסדרה של מאמרים יצא נגד ההנגדה המקובלת בין דתיים וחילונים בישראל וטען שהיא מסתירה את "אופייה האוריינטליסטי" של התודעה החילונית, וכי דווקא הוגים דתיים הציעו עמדות של חילון. הוא הופיע בקלטת בשם "הרצל והציונות", הביקורתית לציונות, שהפיץ הרב אמנון יצחק. ספרו "דה-קולוניזציה" ראה אור (מהדורה צרפתית Exil et souverainete, La fabrique, 2007) עם מבוא של קרלו גינצבורג.

שנים רבות פעיל בהתארגנויות פוליטיות יהודיות-ערביות, בין השאר היה תומך של תנועת בל"ד[4], תוך אמירה שמבחינה יהודית ברית עם האסלם עדיפה על פני ברית עם המערב, צאצאי הנצרות. ואף ויצא נגד מה שחשב כמסע הסתה נגדם. עם זאת בהמשך קרא להקמת רשימה מאוחדת של המפלגות הערביות[5] במישור משלים, יצא נגד מה שהגדיר כרדיפה נגד אריה דרעי[6]. במספר מאמרים ניסה להציב את העיקרון של הדו-לאומיות, הן כפי שהוצע בעבר על ידי הוגים כמו אנשי ברית שלום וחנה ארנדט, והן כמודל לחשיבה בהווה.

חיים אישיים

הוא נשוי לסופרת הילדים רונית חכם.

ספרים שכתב

  • הצנזור, העורך והטקסט: הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש-עשרה/ אמנון רז-קרקוצקין. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ה 2005[7].
  • תודעת משנה, תודעת מקרא: צפת והתרבות הציונית, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2022[8].
  • Exil et souveraineté : Judaïsme, sionisme et pensée binationale, preface par Carlo Ginzburg/ Amnon Raz-Karkotzkin. Paris: La Fabrique editions, 2007.
  • The Censor, the Editor and the Text/ Amnon Raz Karkotzkin, University of Pennsylvanya Press, 2007.

לקריאה נוספת

  • מירי אליאב-פלדון, (על) אמנון רז-קרקוצקין, "הצנזור, העורך והטקסט; הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש עשרה" (תשסה), ציון עב, ג (תשסז) 365-361.
  • יואב גלבר, היסטוריה זיכרון ותעמולה, עם עובד, 2007, עמ' 393–396, 416-414, 445-444, 447, 492.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנון רז-קרקוצקין בוויקישיתוף

מאמרים מאת אמנון רז-קרקוצקין:

הערות שוליים

  1. ^ יזהר באר, רבותי, ההיסטוריה כוזבת, כל העיר, 1 באפריל 1988
  2. ^ אמנון רז-קרקוצקין, ‏גלות בתוך ריבונות – לביקורת "שלילת הגלות" בתרבות הישראלית, חלק ראשון, תיאוריה וביקורת 4, סתיו 1993, חלק שני, תיאוריה וביקורת 5, סתיו 1994
  3. ^ רז-קרקוצקין, אמנון; "אין א-לוהים, אבל הוא הבטיח לנו את הארץ", מטעם 3 (2005) 76-71
    אורי וייס, על אתיאיסטים שמאמצים תפישה דתית פונדמנטליסטית, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2016
  4. ^ אריה דיין, רוח קדים מנשבת עד בל"ד, באתר הארץ, 27 בינואר 2003
    יעל לרר, עשרים שנה לבל"ד: מחשבות על שותפות ערבית-יהודית, באתר "שיחה מקומית", 11 במאי 2015
  5. ^ למען רשימה מאוחדת, באתר הגדה השמאלית, ‏25 בדצמבר, 2008
    אורלי נוי, להעיר את התקווה: פעילים מזרחים בתמיכה ברשימה המשותפת, באתר "שיחה מקומית", 15 במרץ 2016
  6. ^ אמנון רז-קרקוצקין, מי מפחד מאריה דרעי, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2011
  7. ^ מוסף ספרים, עיון - מקור - הצנזור, העורך והטקסט - אמנון רז-קרקוצקין, באתר הארץ, 9 בינואר 2006
  8. ^ ישי רוזן-צבי, האם האלטרנטיבה לרעיון הציוני נמצאת דווקא בצפת, באתר הארץ, 21 במרץ 2023
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39758401אמנון רז-קרקוצקין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אמנון_רז-קרקוצקין&oldid=2729378"