אמילקה קוסובר

שושנה קוסובר רוזנצוויג ("אמילקה")
Szoszana Emilia Kossower Rozencwajg

לידה	10 באפריל 1922 י"ב בניסן ה'תרפ"ב רדזימין,
פטירה	17 ביוני 2008 (בגיל 86) י"ד בסיוון ה'תשס"ח תל אביב,
תאריך עלייה	נובמבר 1950
כינוי	אמילקה חוטובסקה (בפולנית: Emilia Hodkowska)
תפקידים בשירות
פעילה בארמיה קריובה פעילה באצ"י פעילה בוועד לתיאום יהודי

שושנה "אמילקה" קוסובר רוזנצוויג (בפולנית: Szoszana Emilia Kossower Rozencwajg; י"ב בניסן ה'תרפ"ב, 10 באפריל 1922 – י"ד בסיוון ה'תשס"ח, 17 ביוני 2008) הייתה קשרית לוחמת ומפקדת בארמייה קריובה וקשרית הארגון הצבאי היהודי (אצ"י) במרד גטו ורשה.

קורות חיים

שושנה לבית קוסובר נולדה בעיר רדזימין שבפולין להוריה יוסף ושרה והייתה הקטנה משישה אחים ואחיות - מיכאל, שלום, חנה, חיה ואסתר. משפחת קוסובר הייתה משפחה ציונית. בשנת 1934 הצטרפה קוסובר לקן תנועת בית"ר בעירה. היא למדה בבית ספר תיכון בעירה ולאחר מכן בסמינר למורים.

בגטו רדזימין

בשנת 1940 נכלאה קוסובר עם משפחתה בגטו ראדזימין ועבדה לפרנסת משפחתה. באפריל 1942 נפגשה עם אולגרד אוסטקוביץ' (פול'), מאיור במחתרת הפולנית הימנית ארמייה קראיובה. אוסטקוביץ', שהיה מהנדס מחוז ורשה וידיד וותיק של אביה, נתן לה תעודת זהות פולנית על שם אמילקה חוטובסקה וצירף אותה לארגון כקשרית ומבריחת נשק. קוסובר, שהייתה בעלת "מראה ארי" ושלטה היטב בשפה הפולנית, השתלבה במהרה בפעילות המחתרת ושמרה בסוד על זהותה היהודית.

עם חיסול הגטו הצליחו להמלט כ-200 צעירים, ביניהם שושנה, אחותה ושני אחיה. מרבית הבורחים הגיעו ליערות ונפלו מאוחר יותר בידי הגרמנים. שושנה, בעלת הזהות הפולנית הבדויה, נמלטה בחברת אחיה לפראגה, פרוור של ורשה מעבר לוויסלה.

אביה נפטר בגטו, אמה ושאר בני משפחתה, גורשו יחד עם קהילת יהודי רדזימין למחנה ההשמדה טרבלינקה ושם נרצחו.

בוורשה

בוורשה ניצלה שושנה את חברותה במחתרת הפולנית לשם העברת נשק למחתרות היהודיות בגטו ולהכנת מקומות מסתור בצד "הארי" ללוחמיהן. בנוסף, מילאה שליחויות מטעם הוועד לתיאום יהודי ופעלה להצלת יהודים.

ד"ר ראובן בן שם, מנהיג רוויזיוניסטי בכיר מוורשה, כתב בספר הזיכרון לקהילת רדזימין כי:

"חזות ארית, גוף תמיר, שיער בלונדי, עיני תכלת ושפה פולנית שגורה ועסיסית עמדו לה".

בן־שם מתאר גם ממקור ראשון את העברת משלוחי הנשק של קוסובר לתוך גטו ורשה.

"הנשק, כמעט הראשון, שקיבלה מחתרת של ז'.או.ב [ אי"ל ] היה מידי "אמילקה" [...] ואני עד לכך! גם הנשק של הז.ז.וו [ אצ"י ] של הרוויזיוניסטים על ידי "אמילקה" בא. כשבאנו במגע עם מנהיגי הז.ז.וו – פאוול פרנקל, ליאון רודל, ליזרוביץ', זילברברג – הפכה "אמילקה" המסתכנת לאחד מעמודי התווך של סיפוק ה"כלים"."

קוסובר הצילה יהודים מהגטו וסיפקה להם מחסה בצד "הארי" של ורשה, בסיוע ארגון ז'גוטה. בין השאר הצילה את בן-שם עצמו יחד עם אשתו ובתו, את רחל אוירבך, חברת עונג שבת ואת הירש ברלינסקי , חבר פועלי ציון שמאל.

על פי עדותה, באחת מהכניסות שלה לגטו ורשה אותן ביצעה לשם הברחת נשק למחתרת האצ"י, פגשה במפקדה הראשית של הארגון ברחוב מורנובסקה 7 את מפקד הארגון, פאוול פרנקל. אמילקה סיפרה בעדותה כי במהלך פגישתה עמו הציעה לו לארגן עבורו דירת מסתור ב"צד הארי", כפי שעשתה עבור אחרים. היא אמרה לפרנקל כי חזותו הבהירה ושליטתו בפולנית יסייעו בידו לשרוד בין הפולנים ללא חשש. היא ניסתה לשכנע אותו כי יוכל להמשיך לפקד על המחתרת מהצד השני, אך לדבריה פרנקל סירב. הוא אמר לה שהוא מעדיף למות כאדם בעל כבוד, מאשר לנטוש את המערכה מאחוריו.

בעדותה ליד ושם, מתארת קוסובר אירוע השבעה של לוחמי מחתרת חדשים למחתרת הפולנית, שנערכה בנוכחות כומר. בתאורה היא מספרת כי גרמנים הקיפו לפתע את המקום והתקדמו אל עבר החדר בו התבצעה ההשבעה. בתושיה של הרגע, ביקשה קוסובר מקשישה שנכחה במקום לשכב במיטה ולהעמיד פני גוססת. הכומר שהגיע להשביע את הלוחמים ערך לה "ווידוי שלפני המוות" וכשהגרמנים נכנסו, בכו הנוכחים שסבתם זו גוססת מטיפוס. מיד עזבו הגרמנים את המקום מחשש להדבק במחלה.

בזמן מרד גטו ורשה שהתה קוסובר מחוץ לתחום הגטו.

בין המרד היהודי למרד הפולני

בפעולה סמלית של הארמייה קריובה, נשלחה קוסובר על גבי אופנוע להשליך פרחים לרגלי פעילי מחתרת פולנים שנידונו על ידי הנאצים למוות, במעמד הוצאתם להורג באחת מככרות ורשה, לעיני קהל צופים רב. היא הצליחה בפעולה וחמקה תחת אש מהמקום. במקרה נוסף נשלחה בידי אדולף ברמן לשחרר את ארכיונאי הגטו עמנואל רינגלבלום ממחנה העבודה טרווניקי שליד לובלין ולהבריחו חזרה לורשה;

"עבודה אמיצה ונועזת עשתה עובדת "הוועד היהודי הלאומי" אמילקה קוסובר, אשר יחד עם עובד המחתרת הפולני, עובד הרכבת תיאודור פאייבסקי, הצילה אנשי מפתח יהודים ממחנות ההשמדה, קיימה קשר עם המחנות וביצעה תפקידים מסוכנים נוספים".

במהלך פעולה זו התחזו קוסובר ותאודור פאייבסקי (פול') לאופים, הטילו את רינגלבלום לעגלת לחם והבריחו אותו לורשה ברכבת.

במרד הפולני

במהלך המרד הפולני פיקדה קוסובר על לוחמות בעיר העתיקה של ורשה תחת פיקודו של גנרל טדאוש בור-קומורובסקי. במהלך המרד נתפסה ונשלחה למחנה השבויים הגרמני סטאלג VI-C , שם שהתה עד תום המלחמה.

אחרי המלחמה

עם תום המלחמה שבה קוסובר לורשה, שם עבדה בוועד היהודי. בורשה היא התחתנה עם שאול רוזנצוויג, פעיל מחתרת, איש הציונים כלליים וילדה את בתם היחידה רינה. הם עלו לישראל בשנת 1950.

הוקרה

בישראל קיבלה קוסובר את אות הלוחם בנאצים.

ב 27 באפריל 2022, לאחר מותה, העניק נשיא פולין אנדז'יי דודה לקוסובר את עיטור מסדר לידתה מחדש של פולין על הצלת יהודים במהלך השואה. העיטור הוענק לבתה רינה, בשמה.

לקריאה נוספת

• גרשון הל (עורך), 'ספר זיכרון לקהילת רדזימין', תל אביב: אנציקלופדיה של גלויות, תשל"ה (1975). ספר הזיכרון לקהילת רדזימין לקריאה מקוונת
• חיים לזר, 'מצדה של ורשה', הוצאת מכון ז'בוטינסקי, תל אביב, 1963.
• אפרים ויכסלפיש, 'נשים יהודיות לוחמות בגרמנים ועוזריהם במלחמת העולם השניה', הוצאה עצמית בסיוע יד ושם, שנה לא ידועה, עמ' 179.
• משה ארנס, 'דגלים מעל הגטו', הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2009.
• סיכום על נשים רביזיוניסטיות במזרח אירופה בתקופת השואה

קישורים חיצוניים

• הדף של קוסובר באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
• עדות שמע של קוסובר באתר יד ושם
• מידע על קוסובר באתר ארכיון לוחמי הגטאות
• Kossower Szoszana, פורטל השטעטל הווירטואלי (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38920079אמילקה קוסובר