אמיטריפטילין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אמיטריפטלין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Amitriptyline
שם IUPAC
3-(10,11-dihydro-5H-dibenzo[a,d]cycloheptene-5-ylidene)-N,N-dimethylpropan-1-amine
שמות מסחריים בישראל
אלטרול, אלטרולט, טריפטל, אמיטריפטלין
נתונים כימיים
כתיב כימי C20H23N 
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 30-60%
מטבוליזם כבד (CYP2D6, CYP2C19)
זמן מחצית חיים 10-50 שעות
הפרשה שתן
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
דרכי מתן אוראלי

אמיטריפטלין (amitriptyline; נמכרת בישראל בשם אלטרול, אלטרולט, טריפטל ואמיטריפטלין) היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת ה-TCA (טריציקליים).[1] משמשת לטיפול במספר הפרעות נפשיות.[1] ביניהן, דיכאון קליני, הפרעות חרדה, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) והפרעה דו-קוטבית.[1][2] שימושים פחות נפוצים בתרופה כוללים: מניעת מיגרנות, פיברומיאלגיה, מעי רגיז ונדודי שינה.[1][3] מתן פומי.[1]

תופעות לוואי שכיחות כוללות: ראייה מטושטשת, פה יבש, לחץ דם נמוך בעמידה, ישנוניות ועצירות.[1] תופעות לוואי חמורות עשויות לכלול התקפים אפילפטיים, אובדנות אצל בני 25 ומטה, אצירת שתן, גלאוקומה ומספר בעיות לב.[1] אין ליטול את התרופה ביחד עם מעכבי MAO או עם התרופה ציסאפריד (אנ').[1] אמיטריפטלין עלולה לגרום לבעיות במהלך ההריון.[1][4] נראה כי השימוש בהנקה הוא בטוח יחסית.[5]

אמיטריפטלין נתגלתה בשנת 1960[6] ואושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בשנת 1961.[7] התרופה מופיעה ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.[8] זמינה כתרופה גנרית.[1]

שימושים

אמיטריפטלין משמשת לטיפול בדיכאון קליני[9][10][11] ומספר מצבים רפואיים נוספים. כמה ראיות מצביעות על כך שאמיטריפטלין עשויה להיות יעילה יותר מאשר תרופות נוגדות דיכאון אחרות[12][13] כולל מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI)[14] אם כי לעיתים רחוקות היא משמשת ככזו בגלל ריבוי תופעות לוואי וכן, רעילותה הגבוהה במקרה של מינון יתר.[15] כיום, נוגדי דיכאון טריציקליים, וביניהן אמיטריפטלין, ניתנים לעיתים לאחר שלא הושג שיפור עם מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין או אחרים.[16]

נעשה גם שימוש באמיטריפטלין לטיפול במצבים הבאים: פיברומיאלגיה,[3] כאב נוירופטי,[17][3] הפרעות חרדה,[1] בריחת שתן,[18][19] הרטבת לילה,[20][21] מעי רגיז,[22] מיגרנות,[23] נויראלגיה פוסט הרפטית,[3] כאב ראש מתחי,[24] הפרעת קשב וריכוז[1] והפרעה דו קוטבית.[1]

התוויות נגד

התוויות נגד לשימוש באמיטריפטלין כוללות:[25]

תופעות לוואי

מנת יתר

ערכים מורחבים – מנת יתר של נוגדי דיכאון טריציקליים

התסמינים והטיפול במנת יתר זהים במידה רבה לאלו של טריציקליים אחרים וכוללים, בין היתר: תסמונת סרוטונין והשפעות קרדיווסקולריות קשות.[30]

היסטוריה

אמיטריפטלין סונתזה לראשונה בשנת 1960 ונעשה בה שימוש רפואי החל משנת 1961 בארצות הברית והחל משנת 1962 בבריטניה, בשם Elavil (בשתי המדינות).[31][32][33]

בתרבות הפופולרית

בישראל משווקת התרופה תחת השמות: אלטרול, אלטרולט, טריפטל ואמיטריפטלין.[34]

מחקר

נחקרו השפעות התרופה על מספר הפרעות, וביניהן:

ראו גם

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיטריפטילין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 Amitriptyline Hydrochloride Monograph for Professionals, Drugs.com (באנגלית)
  2. ^ Claudia Leucht, Maximilian Huhn, Stefan Leucht, Amitriptyline versus placebo for major depressive disorder, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2012-12-12 doi: 10.1002/14651858.cd009138.pub2
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 R Andrew Moore, Sheena Derry, Dominic Aldington, Peter Cole, Amitriptyline for neuropathic pain in adults, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2015, 2015-07-06 doi: 10.1002/14651858.CD008242.pub3
  4. ^ Australian Government Department of Health Therapeutic Goods Administration, Prescribing medicines in pregnancy database, Therapeutic Goods Administration (TGA), ‏2020-09-18 (באנגלית)
  5. ^ Amitriptyline use while Breastfeeding, Drugs.com (באנגלית)
  6. ^ Walter Sneader, Drug Discovery: A History, John Wiley & Sons, 2005-10-31, מסת"ב 978-0-470-01552-0. (באנגלית)
  7. ^ Peter Fangmann, Hans-Jörg Assion, Georg Juckel, Cecilio Álamo González, Half a Century of Antidepressant Drugs: On the Clinical Introduction of Monoamine Oxidase Inhibitors, Tricyclics, and Tetracyclics. Part II: Tricyclics and Tetracyclics, Journal of Clinical Psychopharmacology 28, 2008-02, עמ' 1–4 doi: 10.1097/jcp.0b013e3181627b60
  8. ^ World Health Organization, World Health Organization model list of essential medicines: 21st list 2019, 2019
  9. ^ 9.0 9.1 DailyMed, dailymed.nlm.nih.gov
  10. ^ Australian medicines handbook., Adelaide, S. Aust.: Australian Medicines Handbook, 2013, מסת"ב 978-0-9805790-9-3
  11. ^ 11.0 11.1 BNF 65 : British national formulary : March 2013-September 2013, 2013, מסת"ב 978-0-85711-084-8
  12. ^ Corrado Barbui, Matthew Hotopf, Amitriptyline v. the rest: still the leading antidepressant after 40 years of randomised controlled trials, The British Journal of Psychiatry 178, 2001/02, עמ' 129–144 doi: 10.1192/bjp.178.2.129
  13. ^ Andrea Cipriani, Toshi A Furukawa, Georgia Salanti, Anna Chaimani, Comparative efficacy and acceptability of 21 antidepressant drugs for the acute treatment of adults with major depressive disorder: a systematic review and network meta-analysis, Lancet (London, England) 391, 2018-04-07, עמ' 1357–1366 doi: 10.1016/S0140-6736(17)32802-7
  14. ^ Ian M. Anderson, Selective serotonin reuptake inhibitors versus tricyclic antidepressants: a meta-analysis of efficacy and tolerability, Journal of Affective Disorders 58, 2000-04-01, עמ' 19–36 doi: 10.1016/S0165-0327(99)00092-0
  15. ^ Rossi, S, ed. (2013). Australian Medicines Handbook (2013 ed.). Adelaide: The Australian Medicines Handbook Unit Trust.
  16. ^ Hitchings A, Lonsdale D, Burrage D, Baker E (2015). Top 100 drugs : clinical pharmacology and practical prescribing. p. 50.
  17. ^ Rossi, S, ed. (2013). Australian Medicines Handbook (2013 ed.). Adelaide: The Australian Medicines Handbook Unit Trust.
  18. ^ 18.0 18.1 Joana Pinto Carneiro, Ana Menezes, Sofia Correia Pinto, Alarme noturno e enurese: uma revisão baseada na evidência, Revista Portuguesa de Medicina Geral e Familiar 33, 2017-07, עמ' 200–208
  19. ^ Rossi, S, ed. (2013). Australian Medicines Handbook (2013 ed.). Adelaide: The Australian Medicines Handbook Unit Trust.
  20. ^ Rossi, S, ed. (2013). Australian Medicines Handbook (2013 ed.). Adelaide: The Australian Medicines Handbook Unit Trust.
  21. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2013-12-03
  22. ^ Anthony J. Viera, Steve Hoag, Joseph Shaughnessy, Management of irritable bowel syndrome, American Family Physician 66, 2002-11-15, עמ' 1867–1874
  23. ^ Rossi, S, ed. (2013). Australian Medicines Handbook (2013 ed.). Adelaide: The Australian Medicines Handbook Unit .Trust
  24. ^ Paul J. Millea, Jonathan J. Brodie, Tension-Type Headache, American Family Physician 66, 2002-09-01, עמ' 797
  25. ^ 25.0 25.1 Amitriptyline Tablets BP 50mg - Summary of Product Characteristics (SmPC) - (emc), www.medicines.org.uk
  26. ^ Alan F. Schatzberg, Charles B. Nemeroff, The American Psychiatric Publishing Textbook of Psychopharmacology, American Psychiatric Pub, 2009, מסת"ב 978-1-58562-309-9. (באנגלית)
  27. ^ Antipsychotic and Antidepressant Drugs With Q-T interval Prolongation, Medscape
  28. ^ 28.0 28.1 Levate (amitriptyline), dosing, indications, interactions, adverse effects, and more, reference.medscape.com
  29. ^ 29.0 29.1 TGA eBS - Product and Consumer Medicine Information Licence, www.ebs.tga.gov.au
  30. ^ Nick Drake: the fragile genius, The Telegraph (באנגלית)
  31. ^ Thomas Fagan, Paul G. Warden, Historical Encyclopedia of School Psychology, Greenwood Publishing Group, 1996, מסת"ב 978-0-313-29015-2. (באנגלית)
  32. ^ Francisco López-Muñoz, Venkataramanujam Srinivasan, Domenico de Berardis, Cecilio Álamo, Melatonin, Neuroprotective Agents and Antidepressant Therapy, Springer, 2016-11-16, מסת"ב 978-81-322-2803-5. (באנגלית)
  33. ^ Lawrence Scahill, Christopher Kratochvil, Pediatric Psychopharmacology, Oxford University Press, USA, 2010-12-14, מסת"ב 978-0-19-539821-2. (באנגלית)
  34. ^ אלטרול - מדריך התרופות, באתר שירותי בריאות כללית
  35. ^ Martine F. Flament, Hany Bissada, Wendy Spettigue, Evidence-based pharmacotherapy of eating disorders, The International Journal of Neuropsychopharmacology 15, 2011-03-18, עמ' 189–207 doi: 10.1017/s1461145711000381
  36. ^ Wallace B. Mendelson, Thomas Roth, James Cassella, Timothy Roehrs, The treatment of chronic insomnia: drug indications, chronic use and abuse liability. Summary of a 2001 New Clinical Drug Evaluation Unit Meeting Symposium, Sleep Medicine Reviews 8, 2004-02-01, עמ' 7–17 doi: 10.1016/S1087-0792(03)00042-X
  37. ^ Rossi, S, ed. (2013). Australian Medicines Handbook (2013 ed.). Adelaide: The Australian Medicines Handbook Unit Trust.
  38. ^ Richard G Boles, Mary R Lovett-Barr, Amy Preston, B UK Li, Treatment of cyclic vomiting syndrome with co-enzyme Q10 and amitriptyline, a retrospective study, BMC Neurology 10, 2010-01-28, עמ' 10 doi: 10.1186/1471-2377-10-10

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30132428אמיטריפטילין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אמיטריפטילין&oldid=2000590"