אמברוסיו או'היגינס

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ביטחונית ריקה.

אמברוסיו או'היגינס, המרקיז מאוסורנו, המרקיז מואיינאר, הברון מבאלינארי (באירית: Ambróis Ó hUigínn; באנגלית: Ambrose O'Higgins, Marquis of Osorno, Baron of Ballynary; בספרדית: Ambrosio O'Higgins, Marqués de Osorno, Marqués de Vallenar, Baron de Ballenary‏; 1720 - 19 במרץ 1801) היה איש צבא ומנהלן אירי בשירות הכתר הספרדי. או'היגינס שרת באימפריה הספרדית שבאמריקות כמושל צ'ילה (1788–1796) וכמשנה למלך של מלכות המשנה של פרו (1796–1801). ברנרדו או'היגינס, ממנהיגי העצמאות של צ'ילה וראש המדינה הצ'יליאנית הראשון, היה בנו הבלתי חוקי.

ביוגרפיה

או'היגינס היה בנם של צ'ארלס ומרגרט או'היגינס. מצד אביו ירש את התואר הבארון מבאלינארי, אזור בו היו למשפחה בעבר אדמות רבות עד להחרמות רכוש הקתולים בידי אוליבר קרומוול לאחר שכבש את אירלנד. מצד אימו השתייך אמברוסיו לבית או'קונור מטירת באלינטובר (O'Conor of Ballintuber Castle), אשר מלך באירלנד עד לשנת 1000. על אף ייחוס מכובד זה אובדן הרכוש המשפחתי הביא את צ'ארס אוהיגינס לכדי אריסות, ואמברוסיו נולד למשפחת חקלאים צנועה. בצעירותו קיבל הכשרה במתמטיקה והוכשר להיות שרטט ומודד.

בשנת 1751 עבר או'היגינס להתגורר בקדיס שבספרד עם דודו, שהיה איש כנסייה בכיר שם. או'היגינס הפך לסוחר ונציג החברה האירית באטלר (Butler), ועל שום דתו הקתולית ומוצאו האירי הותר לו להגר באופן חוקי לאמריקה הספרדית בשנת 1756. את דרכו באמריקה החל או'היגינס כסוחר באזור ריו דה לה פלטה (לימים ארגנטינה) אולם הצלחה מועטה החזירה אותו לספרד בשנת 1760. בשנת 1761 חזר או'היגינס לאמריקות, לצ'ילה, וקבע את מגוריו בסנטיאגו דה צ'ילה, שם שרת את הכתר הספרדי כשרטט וכמהנדס בדרגת טנינטה, וכעוזרו של אירי אחר, ג'ון גרלנד (Garland), ששימש כמושל הצבאי של ולדיביה. במסגרת תפקידו כונן באו'היגינס שירות דואר אמין בין הקפיטניה חנרל של צ'ילה למושבה בריו דה לה פלטה, שחצה ביעילות את הרי האנדים. כאיש צבא קודם או'היגינס במעלה סולם הדרגות ונשא במספר משרות פיקודיות במסגרתן זכה במספר ניצחונות בספר הצ'יליאני הדרומי בקרבות אל מול בני המפוצ'ה ונפצע פעמיים. עם החלת שיטת האינטנדנסיות בצ'ילה בשנת 1786 במסגרת הרפורמות הבורבוניות, מונה או'היגינס לאינטנדנטה הראשון של האינטנדנסיה של קונספסיון. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1788, מונה למושל צ'ילה באורח זמני עם מות המושל הקודם, ולאחר מכן מונה לתפקיד באופן רשמי.

כמושל צ'ילה היה או'היגינס פעיל ביותר. הוא קידם את סלילת הדרך בין סנטיאגו דה צ'ילה ועיר הנמל החשובה ולפראיסו, החל בתכנון ובבניית ארמון המטבעה בסנטיאגו (Palacio de La Moneda), המשמש כיום כמעונו הרשמי של נשיא צ'ילה, והעביר מספר רפורמות ארגוניות וכלכליות בתחומי הדיג, חקלאות, כרייה, מסחר (פנימי וחיצוני כאחד) והסדיר את אוצר הקולוניה. אל מול בני המפוצ'ה קידם ושימר את מדיניות שמירת השלום וקיים פרלמנט (מפגש בין נציגי המפוצ'ה לנציגי השלטון הספרדי) להבטחת מדיניות זו בשנת 1793. הודות למדיניות זו בדרום עלה בידו להקים יישובים חדשים בדרום צ'ילה, כגון נואבה בילבאו (Nueva Bilbao, לימים, בשנת 1828, שינתה את שמה לקונסטיטוסיון, Constitución), לינארס (Linares), פראל (Parral) וייסודה מחדש של אוסורנו (Osorno). אלו נוספו ליישובים קודמים שייסד בצפון ובמרכז, כגון אייפל (Illapel), קומבארבלה (Combarbalá), סן אמברוסיו דה באלנארי (San Ambrosio de Ballenary; לימים שובש השם ועבר היספניזציה וכיום נקראת העיר וואיינאר, Vallenar) ולוס אנדס (Los Andes).

בשנת 1789 ביטל את מוסד האנקומיינדה והביא לסיומה את עבודת הכפייה של ילידי הארץ האינדיאנים.

או'היגינס סיים את תפקידו כמושל צ'ילה במאי 1796, עת מונה למשנה למלך של מלכות המשנה של פרו, תפקיד בו כיהן משך כארבע שנים, עד ליום מותו בלימה ביום 19 במרץ 1801. או'היגינס הובא לקבורה בכנסיית סן פדרו (San Pedro) בלימה.

או'היגינס מעולם לא בא בקשר נישואים, אולם במהלך שירותו בצ'ילה, בהיותו כבן 50, עמד בקשר עם איסבל ריקלמה (Riquelme), קריאולית כבת 18 בת האליטה המקומית. מקשר זה נולד לו בשנת 1778 בנו מחוץ לנישואים, ברנרדו או'היגינס, לימים מגיבורי העצמאות הצ'יליאנית. על אף שאמברוסיו או'היגינס מעולם לא הכיר בבנו באופן רשמי ומעולם לא פגש בו, הוא מימן את חינוכו בלונדון והוריש לו את נכסיו בפרו ובצ'ילה. תאריו לא הועברו לבנו, שכן מלך ספרד לא אישר זאת.

הודות לייחוסו, וכהוקרה על שירותו לכתר, העניק לו מלך ספרד את התארים "הברון מבאלינארי" (1788), "המרקיז מאוסורנו" (1796) ו"המרקיז מואיינאר". על שמו קרויים העיר וואיינאר בצ'ילה, מפרץ וואיינאר באלסקה, הדרך בין סנטיאגו לוואלפראיסו (מספר 68) וכמספר נקודות גאוגרפיות נוספות. פסלים בדמותו מוצבים במספר מקומות באירלנד.