אם תעזבני יום יומים אעזבך
אם תעזבני יום, יומים אעזבך הוא פתגם שפירושו הוא שאם האדם ישכח קצת מדברי התורה סופו שיישכח את כולם.
מקור הפתגם הוא בספרי בשם "מגילת חסידים" מתקופת התנאים, בעולם מקובל שזהו פסוק במשלי אף על פי שהוא לא מופיע לא שם ולא בשאר התנ"ך,[1] כך למשל ספר הזוהר מציין לפתגם ואומר "כדכתיב" שמשמעותו בדרך כלל הוא כמו שכתוב בתורה,[2] על אף שלא נכתב בתנ"ך.
| ” | תקשי לך למה כתוב אם תעזבני יום יומים אעזבך? תירץ, קום וראה כמה קשה ביטול תורה. אם יבטל אדם יום אחד בלבד, צריך לו ו'[3] ימים ללמוד טרם שבא למקום שהיה עומד שם. פירוש הפסוק אם תעזבני יום – ותלך למזרח רחוק ממני יום, יומים אעזבך ואלך רחוק למערב מהלך שני ימים, הרי שלושה ימים רחוקים זה מזה. נמצא שצריך אדם ג' ימים אחרים לחזור במקום שעזבו זה את זה |
“ |
– ספר קושיות לאחד מראשוני אשכנז, אות קנט | ||
המקור
מגילת חסידים / סתרים
הפתגם מוזכר לראשונה בספרי[4] בשם מגילת חסידים יחד עם מימרות ואזהרות נוספות בנושאי שכחת תורה: ”וכתוב במגילת חסידים: אם תעזבנו יום יומים אעזבך”. כמו כן בתלמוד הירושלמי[5] ריש לקיש מביא פתגם זה בשם מגילת חסידים, והפתגם מצוטט בהקשר של יגיעה בתלמוד תורה.
רבי אברהם בר נתן הירחי בספר המנהיג[6] ורבי יוסף נחמיאש[7] מביאים מימרא זו בשם מגילת סתרים ולא בשם מגילת חסידים, ובמדרש תנאים נכתב "מגילת חריסים".[8]
הפתגם הובא בשם מגילת חסידים גם במדרשים נוספים, במדרש שמואל.[9] במדרש שיר השירים.[10]
ספר הזוהר
מכיוון שבירושלמי בספרי ובמדרשים אלו מובא הפתגם בשם מגילת חסידים שיער הרב שמואל מנחם שניאורסון שבאומרם מגילת חסידים התכוונו לספר הזוהר,[11] שניאורסון אמר את דבריו בהתאם לתפיסה המסורתית שספר הזוהר הוא ספר קדום, בניגוד לתפיסה המחקרית הסוברת שספר הזוהר התחבר בתקופה מאוחרת יותר.
בן סירא
במספר ספרים[12] צוין כמקור ספר בן סירא[13] אך הרב דוד צבי הופמן והרב שמואל אשכנזי הוכיחו שזוהי הוספת המתרגם יהודה ליב בן-זאב ובמקורות הקדומים לספר לא מובאת מימרא זו, יש לציין שהרב חיים הכהן, הרב דוד פארדו והרב צבי הירש מווידיסלאב ציינו כמקור את ספר בן סירא על אף שקדמו למהדורת בן זאב.[14]
"פסוק"
| ” | אכן קרובה היא (התורה) לכל אשר יקרב אליה בלב ובשפתיים / ואשר יעזבנה יום תעזבנו יומים |
“ |
– רבי יעקב בעל הטורים, הקדמה לפירושו על התורה | ||
בעולם מקובל לייחסו לפסוק מהתנ"ך, כך בספר מוסר לאחד מראשוני צרפת נאמר ”כמו שאמר שלמה המלך ע"ה יום תעזבני ימים אעזבך”[15] כך גם רבי שמשון משאנץ מביא[16] מימרא זו תוך אמירת "כדכתיב",[17] כך גם בספר קושיות לאחד מראשוני אשכנז מכנה את הפתגם "פסוק",[18] כך גם בתקופת האחרונים רבי עמנואל חי ריקי בספרו הון עשיר מביא את הפתגם תוך אמירת כדכתיב.[19]
גרסאות נוספות
רבי אברהם בר נתן הירחי[6] גרס "יום תעזבני ימים עזבך", רבי יוסף נחמיאש[7] גרס אם יום תעזבני ימים אעזבך, אחד מראשוני צרפת גרס "יום תעזבני ימים אעזבך",[20] רבי שמשון משאנץ גרס "אם יום תעזבני יומים אעזבך",[21] במדרש שיר השירים,[10] גרס יום תעזביה יומים תעזבך, הרשב"ם גרס "אם תעזבה יום יומים תעזבך",[22] אחד מראשוני אשכנז ב"ספר קושיות" גרס "אם תעזבני יום אז יומים אעזבך".[23]
הפייטן הקדמון רבי יהודה (חי בתקופת הגאונים) בקדושתא לפרשת כי כי המצוה הזאת גורס "אם תעזביה ימים תעזבך שנים".[24]
פירושים
הפירוש הפשוט לפתגם הוא שאדם שוכח קצת מהתורה - סופו שיישכח כולה, בהקשר זה הובאה הפתגם במדרשים, יש שפירשו שאם אדם מתרחק מלימוד התורה קצת - התורה תתרחק ממנו יותר.
חז"ל הביאו משל על מימרא זו, משל לשנים שיצאו אחד מטבריא ואחד מציפורי, ופגעו זה בזה בחדא משכנא והסיחו זה עם זה, ופרשו זה מזה, זה הלך מיל וזה הלך מיל נמצא זה רחוק מחבירו שני מיל, וזה רחוק מחבירו שני מיל.
בספר קושיות לאחד מראשוני אשכנז פירש את המימרא שם אדם יעזוב לכיוון מזרח יום אחד התורה תתרחק ממנו יומיים לצד מערב כך שיצטרך שלושה ימים כדי לחזור לתורה,[23] דבריו הם בניגוד לדברי המדרשים שפרשו שני ימים.
הרב יחזקאל סגל לנדא פירש בדרך דרש שאם אדם יעזוב את ה' יום אחד כלומר ערב ראש השנה, ה' יעזוב אותו יומים כלומר שני ימי ראש השנה.[25]
החיד"א הסתפק האם אדם מתחייב עונש על היום השני שהתבטל מכיוון שהתורה התרחקה ממנו ולא הוא ממנה, החיד"א טען שהתחייב גם על היום השני בהתאם לכלל התלמודי "תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב".[26]
הרב שמשון משאנץ למד מפתגם זה הלכה, לעניין מלמד תינוקות שנשכר לשנה ופרש באמצע השנה, שהדין הוא שאם אדם מפסיק עבודה והדבר נפסד הוא מקבל רק חלק משכרו אך אם הדבר לא נפסד מקבל את כל שכרו, כך לגבי מלמד הגדיר את מלאכתו כמפסידה מכיוון שנאמר אם תעזבני יום יומים אעזבך.[27]
לקריאה נוספת
- יעקב ישראל סטל (עורך), הרב שמואל אשכנזי, אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, ירושלים תשע"א, כרך א, עמ' 123.[28]
הערות שוליים
- ^ כך העיר בין השאר רבי שבתי משורר בס בשפתי חכמים על פירוש רש"י דברים יא יג, מקור הדברים הם בספר קצור מזרחי בשם ספר אמרי שפר לרבי נתן שפירא
- ^ ספר הזוהר, חלק ג, דף ל"ו, עמוד א', מספר פרשנים התקשו בשאלה זו ונכתבו מספר תירוצים על כך: א. החיד"א שינה את הגרסה בשל כך ל"כד"א" (כמה דאת אמר). ב. הרב ראובן מרגליות בהגהותיו "ניצוצי זהר" על ספר הזוהר (בראשית לד.) ציין למספר מקומות שבהם הזוהר מכנה תפילות ופתגמים במילה כדכתיב ועל כן אין כוונת הזוהר לפסוק בתנ"ך, יעקב ישראל סטל דחה את דבריו שב-1200 מקומות מכנה רק פסוקים כדכתיב לעומת שלוש או ארבע פעמים שנכתב על תפילה או גמרא כך שהסבירות הגבוהה יותר היא שהתכוון לפסוק, ראו: יעקב ישראל סטל (עורך), ספר קושיות, אות קנט עמ' קכג; ג. הרב מאיר מאזוז, ציין לדברי תוספות (עירובין סה.) שכותב שדרך הש"ס לכנות אמרות בספר בן סירא בלשון כדכתיב ועל כך טען שמקור דברי הזהר הוא בספר בן סירא, ראו: הרב מאיר ניסים מאזוז, אור תורה, חוברת רעד, כסליו תשנ"א, עמ' קנו. אך ראו בהמשך דיון האם נכתב בספר בן סירא או לא
- ^ צריך לומר ג
- ^ פרשת עקב פיסקא מח באתר ויקיטקסט
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ה'
- ^ 6.0 6.1 רבי אברהם בן נתן הירחי, ספר המנהיג, סוף הקדמת המחבר, מהדורת יצחק רפאל חלק א עמ' כה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 7.0 7.1 רבי יוסף נחמיאש, פירוש על ספר משלי, פרק כג פסוק ה, באתר היברובוקס
- ^ הרב דוד צבי הופמן (מהדיר), מדרש תנאים על ספר דברים, יא כב עמ' 42, הופמן פירש שזה מלשון שומרים או צופים
- ^ שלמה בובר (מהדיר), מדרש שמואל, עמ' 42, באתר היברובוקס
- ^ 10.0 10.1 אלעזר הלוי גרינהוט, מדרש שיר השירים, ירושלים תרנ"ז עמ' לז, באתר היברובוקס
- ^ הצופה ב באלול התשמ"ז
- ^ יעקב רייפמן, ארבעה חרשים פראג תר"ך, ראש הספר; הרב ראובן מרגליות ניצוצי זהר על ספר הזוהר, חלק ג עמ' לו.; הרב מאיר ניסים מאזוז, ירחון אור תורה, חוברת רעד, כסליו תשנ"א, עמ' קנו; שמעון משה חונס (עורך), הערות לספר רב פעלים, עמ' 76 הערה ב; הרב שלמה בובר, הערות למדרש שמואל, קראקא תרנ"ג, פרשה א הערה יא; הרב חיים יהודה עהרענרייך (עורך), אוצר החיים, ספר ראשון דוה תרפ"ה, עמ' ל, באתר היברובוקס
- ^ י. ל. בן זאב, חכמת יהושע בן סירא, פרק כה פסוק ה, מהדורת וויען 1828, דף נד ע"ב
- ^ הרב חיים הכהן, טור ברקת הלכות לולב סימן תרמה; הרב דוד פארדו, חסדי דוד, תוספתא חגיגה, פרק א הלכה יא; הרב צבי הירש מווידיסלאב, ארץ צבי, עיר ההפוכה בית ו, באתר היברובוקס
- ^ יהודה אריה וידה, ליקוטים מספר מוסר בלתי ידוע לאחד מרבני צרפת, בתוך: ספר חיים שירמן, ירושלים תש"ל, עמ' 107
- ^ תשובות מימוניות, קנין סימן ל, נדפס גם בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד (דפוס פראג) סימן שפז, משם הובא גם אצל רבי יצחק מוינה, אור זרוע, חלק ג בבא מציעא סימן רמב, רבי יצחק אדרבי, דברי ריבות, סימן שצח; רבי יוסף מטראני, שו"ת מהרי"ט, חלק ב יו"ד סימן נא
- ^ שורה לאחר מכן כותב כדכתיב וכוונתו לפסוק במשלי
- ^ בלשון זו הוא מכנה רק פסוקים ולא פתגמים, ראו: יעקב ישראל סטל (עורך), ספר קושיות לא נודע למי, אות קנט עמ' קכג
- ^ רבי עמנואל חי ריקי, הון עשיר, מסכת חגיגה, פרק א משנה ז
- ^ יהודה אריה וידה, ליקוטים מספר מוסר בלתי ידוע לאחד מרבני צרפת, בתוך: ספר חיים שירמן, ירושלים תש"ל, עמ' 107
- ^ תשובות מימוניות, קנין סימן ל
- ^ תוספת לרשב"ם עקב יא יג
- ^ 23.0 23.1 יעקב ישראל סטל (עורך), ספר קושיות לא נודע למי, אות קנט עמ' קכג
- ^ עזרא פליישר, עיונים במנהגי הקריאה של בני ארץ ישראל בתורה ובנביאים, ספונות, כרך טז תש"ם, עמ' 36, חלק ה שורה 15, באתר אוצר החכמה
- ^ הרב יחזקאל סגל לנדא, דרושי הצל"ח, ורשה תרמ"ד, דף יט ע"ד, סוף דרוש י
- ^ הרב חיים יוסף דוד אזולאי, דברים אחדים, דרוש ה לשבת כלה, מהדורת וידבסקי עמ' סה
- ^ תשובות מימוניות, קנין סימן ל, נדפס גם בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד (דפוס פראג) סימן שפז, משם הובא גם אצל רבי יצחק מוינה, אור זרוע, חלק ג בבא מציעא סימן רמב, רבי יצחק אדרבי, דברי ריבות, סימן שצח; רבי יוסף מטראני, שו"ת מהרי"ט, חלק ב יו"ד סימן נא
- ^ ראו גם: יעקב ישראל סטל (עורך) הרב שמואל אשכנזי, אגרות שמואל, ירושלים תשפ"א, חלק ג, אגרת תתעה, עמ' 1433.
36740167אם תעזבני יום יומים אעזבך