אל-אזהר

אל-אזהר
מיקום
	(למפת קהיר רגילה) אל-אזהר

אל-אזהר (בערבית: الأزهر الشريف; אל-אזהר הנכבד) היא אקדמיה מוסלמית הנמצאת בקהיר, בירת מצרים. הוא נחשב למוסד הלימוד החשוב ביותר של האסלאם הסוני. אל-אזהר נוסד כמסגד אל-אזהר בשנת 972, זמן קצר לאחר ייסוד קהיר (שנקראה אז "פוסטאט"), בתקופת הח'ליף אל-מעז לדין אללה. המבנה עוצב בידי הגנרל הפאטמי ג'ווהר אס-סקולי, כובש מצרים מטעם הפאטימים. בשנת 988 קיבל המסגד תפקיד נוסף כמוסד ללימודי דת האסלאם. שמו של המוסד נגזר משמה של בת הנביא מוחמד פאטמה א-זהראא', שאליה מייחסים עצמם בני השושלת הפאטמית. בתקופה הסמוכה להקמתו היה המוסד שייך לאסכולה התאולוגית ("מדרסה") האסמאעילית, שהייתה ענף של השיעה. זאת משום שבני השושלת הפאטמית היו שיעים. לאחר נפילת השושלת הפאטמית ועליית השושלות הממלוכיות במצרים, הפך אל-אזהר למוסד סוני, וכך נותר עד היום.

במשך יותר מאלף השנים שעברו מאז ייסודה, נחשבת האקדמיה למוסד המוביל בעולם האסלאמי בתחומי השריעה, התאולוגיה האסלאמית והשפה הערבית. כמו כן שימשה האקדמיה מקור חשוב להכשרת אימאמים וקאדים ששימשו בתפקידם בכל רחבי העולם האסלאמי ואף עשו רבות להגדלתו על ידי איסלומן של קהילות חדשות. במשך כל תקופת פעילותו נלחם אל-אזהר בתפוצת האתאיזם, בכתות הסוטות מן האסלאם הסוני האורתודוקסי, במיסיון הנוצרי, בתנועות פוליטיות רפורמיסטיות, באנרכיה ועוד.

אל-אזהר מהווה גורם אסלאמי ממתן בדרך כלל ביחס לארגונים אסלאמיים רדיקליים כמו האחים המוסלמים. לדוגמה, שיח' אל-אזהר לשעבר מוחמד סייד טנטאווי הצהיר כי מבצעיהם של פיגועי 11 בספטמבר ומחבלים מתאבדים בכלל הם "כופרים" שאינם הולכים בדרכו האמיתית של האסלאם. בכנס שהתקיים באינדונזיה ביקש טנטאווי מכל "המאמינים האמיתיים" שלא לתת לתומכים באלימות כזו מקום במסגדים, וכך למנוע את ההתפשטות של אידאולוגיות אלימות. עלי גומעה, המופתי של מצרים לשעבר, הקשור לאל-אזהר, הכריז כי המורדים שחוטפים והורגים אזרחים בעיראק הם אלה שהאסלאם התיר להרוג מכיוון שהם גורמים להרס וחורבן. מצד שני, עבד א-סאבור שאהין, פרופסור חשוב באוניברסיטה, מכחיש כל קשר בין המוסלמים לפיגועים, וטוען כי "יד ציונית מלוכלכת" הייתה מאחוריהם.

מבנה אל-אזהר

אל-אזהר עברה רפורמה בשנת 1961 כדי להתאימה כמוסד אקדמי במאה ה־20. במסגרת הרפורמה חולקה אל-אזהר למספר מוסדות:

המועצה האסלאמית העליונה של-אזהר – תפקיד המועצה הוא לקבוע את המדיניות הכללית של המכללה ולהציע את הנושאים והסילבוסים הנלמדים. המועצה אחראית גם על הקצאת תקציבים למוסדות השונים.
המועצה מורכבת מן האימאם הגדול – שיח' אל-אזהר – עד לא מכבר כיהן בתפקיד מוחמד סייד טנטאווי, סגנו, דיקני הפקולטות, ארבעה מחברי האקדמיה לחקר האסלאם, נציגי הממשלה המצרית ממשרדי המשפטים, החינוך, התרבות והווקף וכן מספר פקידים בכירים מאוניברסיטאות אחרות.

האקדמיה לחקר האסלאם (נוסדה בשנת 1961) – האקדמיה היא מוסד המחקר העליון לעולם הסוני, תפקידה לחדש הלכות בעקבות שינויי הזמן לערוך כנסים כלל-אסלאמיים ובין-דתיים, לערוך ולפרסם מחקרים הבוחנים זוויות שונות באסלאם ולפרסמם בערבית ובאנגלית. כמו כן האקדמיה עוסקת בעקירת זרמים שאינם משתלבים עם האסלאם האורתודוקסי, כגון הקנאות האסלאמית, עיוותים, זרמים חתרניים וכתות סוטות. בין תפקידי האקדמיה להפיץ את חינוך האסלאם האורתודוקסי לרחבי העולם המוסלמי. באקדמיה חברים כחמישים מלומדים אסלאמיים מהם עד עשרים זרים. בראשה עומד שיח' אל-אזהר, ובהיעדרו מנהל סגנו את פעילות האקדמיה.

אוניברסיטת אל-אזהר – ממונה על החינוך הגבוה במוסד אל-אזהר. תפקידה העיקרי הוא הכשרתם של משכילים מצרים וזרים בתחומי האסלאם והשפה הערבית לשמש כאנשי דת ודיינים בארצותיהם. על ידי הכשרת אלפי אנשי דת בשנה מייצב עצמו מוסד אל-אזהר כפוסק העליון בכל תחומי הדת המוסלמית, לפחות למוסלמים הסונים, שהם מרבית המוסלמים העולם.
מאז 1961 החלה האוניברסיטה ללמד גם מדעים כלליים כגון רפואה, הנדסה, מדעי החיים, מדעים מדויקים, מדעי הרוח וניהול. האוניברסיטה מקיימת הפרדה מלאה בין גברים לנשים, לימודי הנשים מתרכזים בלימודי דת ובמדעי הרוח. בסך הכול לומדים באוניברסיטה עשרות אלפי גברים ונשים בקמפוס העיקרי שבקהיר ובשלוחות המצריות. בניגוד לרוב האוניברסיטאות, אל-אזהר אינה מקבלת תלמידים שאינם מוסלמים בפועל, וכך משלבת האוניברסיטה בין המקבילה לסמינר תאולוגי מערבי (או ישיבה יהודית) לאוניברסיטה מודרנית.

שלוחות אל-אזהר – חלק מהפצת דת האסלאם על ידי אוניברסיטת אל-אזהר נעשה על ידי פתיחת מרכזים אסלאמיים מסונפים במדינות אחרות. האוניברסיטה מספקת למרכזים אלו סטנדרטים ללימוד האסלאם, ספרי קודש ומטיפים הקוראים לשילוב הדת בחיי היומיום. השלוחות מיועדות לסטודנטים ולמשתלמים המיועדים לשמש בתפקידי המנהיגות הדתית.

ספריית אל-אזהר נחשבת לשנייה בגודלה בחשיבותה במצרים, לאחר הספרייה הלאומית והארכיון הלאומי של מצרים, מבחינת מספר הספרים האסלאמיים וכתבי היד. בספרייה 99,062 ספרים ב־595,668 כרכים של כתבי יד וספרים נדירים, חלקם מהמאה ה-8. הספרייה היא מרכז לתלמידים של אל-אזהר ולאוניברסיטאות אסלאמיות אחרות. היא תורמת להרחבת הידע על ידי צילום כתבי היד שלה עבור חוקרים אחרים במצרים ובארצות ערביות ומוסלמיות אחרות. הספרייה אינה כוללת ספרות שאינה אסלאמית.