אלפבית קירילי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
אלפבית קירילי | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
האלפבית הקירילי | |||||||
А | Б | В | Г | Д | Е | Ж | З |
И | Й | К | Л | М | Н | О | П |
Р | С | Т | У | Ф | Х | Ц | Ч |
Ш | Щ | Ъ | Ы | Ь | Э | Ю | Я |
אותיות סלאביות נוספות | |||||||
А́ | А̀ | Ґ | Ѓ | Ђ | Ѐ | Ё | Є |
З́ | Ѕ | И́ | Ѝ | І | Ї | Ј | Љ |
Њ | Ō | С́ | Ћ | Ќ | Ӯ | Ў | Џ |
אותיות שאינן סלאביות | |||||||
Ӑ | А̄ | А̊ | А̃ | Ӓ | Ӓ̄ | Ӕ | Ә |
Ә́ | Ә̃ | Ӛ | В̌ | Ғ | Г̑ | Г̣ | Г̌ |
Ҕ | Ӻ | Ғ̌ | Ӷ | Д̣ | Д̆ | Ӗ | Е̄ |
Е̃ | Ё̄ | Є̈ | Ӂ | Җ | Ӝ | Ҙ | Ӟ |
З̌ | З̱ | З̣ | Ԑ | Ԑ̈ | Ӡ | Ӣ | И̃ |
Ҋ | Ӥ | Қ | Ӄ | Ҡ | Ҟ | Ҝ | К̣ |
Ԛ | Ӆ | Ԯ | Ԓ | Ӎ | Ӊ | Ң | Ԩ |
Ӈ | Ҥ | О́ | О̀ | О̆ | О̂ | О̃ | Ӧ |
Ӧ̄ | Ө | Ө̄ | Ө́ | Ө̆ | Ӫ | Ҩ | Ԥ |
Р̌ | Ҏ | Ҫ | С̣ | С̱ | Т̌ | Т̣ | Ҭ |
У̃ | Ӱ | Ӱ́ | Ӳ | Ү | Ү́ | Ұ | Х̣ |
Х̱ | Х̮ | Х̑ | Ҳ | Ӽ | Ӿ | Һ | Һ̈ |
Ԧ | Ҵ | Ҷ | Ӵ | Ӌ | Ҹ | Ҽ | Ҿ |
Ы̆ | Ы̄ | Ӹ | Ҍ | Э̆ | Э̄ | Э̇ | Ӭ |
Ӭ́ | Ӭ̄ | Ю̆ | Ю̈ | Ю̈́ | Ю̄ | Я̆ | Я̄ |
Я̈ | Ԝ | Ӏ | |||||
אותיות ארכאיות | |||||||
Ꙁ | Ꙃ | Ꙅ | Ꙇ | Ꙉ | Ҁ | Ѻ | Ѹ |
Ꙋ | Ѡ | Ѽ | Ꙍ | Ѿ | Ꙏ | Ѣ | Ꙑ |
Ꙓ | Ꙕ | Ꙗ | Ѥ | Ѧ | Ꙙ | Ѫ | Ꙛ |
Ѩ | Ꙝ | Ѭ | Ѯ | Ѱ | Ѳ | Ѵ | Ѷ |
Ԙ | Ꙟ | Ꙡ | Ꙣ | Ꙥ | Ꙧ | Ꙩ | Ꙫ |
Ꙭ | ꙮ | Ꚙ | Ꚛ | Ԁ | Ԕ | Ԗ | Ԡ |
Ԣ | Ҧ | Ꚋ | Ꚁ | Ꚅ | Ꚍ | Ꚕ | Ꚏ |
Ꚗ | Ꚃ | Ԃ | Ԅ | Ԉ | Ԋ | Ԍ | Ԏ |
Ԇ | Ꚑ | Ꚉ | Ꚇ | Ꚓ | Ԟ | Ԫ | Ԭ |
Г̧ | Г̄ |
האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה. כללי השימוש באותיות הגדולות והקטנות זהים לכללים אלו באנגלית. האלפבית הקירילי אומץ לכתיבה בכ-50 שפות, רובן בתחומי רוסיה, מרכז אסיה, ומזרח אירופה.
אלפבית זה נוצר במקור לכתיבת השפה הסלאבית הכנסייתית העתיקה בכתבי דת, ואומץ במהרה על ידי מספר שפות סלאביות אחרות. באימפריה הרוסית ובברית המועצות, שפות ילידיות ולא-סלאביות רבות נכתבות בו, בהן צ'וקצ'ית(אנ'), קזחית, אוזבקית, טורקמנית, טג'יקית ומונגולית באסיה, אזרית, מולדובנית, קרלית, ואבחזית במזרח אירופה.
עם זאת, אחרי נפילת המשטר הסובייטי, רוב השפות הללו עברו לשימוש באלפבית הלטיני, ואילו במונגוליה, אחרי ניסיונות רפורמה שלא היו פופולריים, נשאר האלפבית הקירילי הכתב הרשמי במדינה.
מקור האלפבית הקירילי
מקובל להניח כי האלפבית הקירילי הומצא במהלך המאה ה-10 עבור השפה הסלובנית העתיקה ונקרא על שמו של המיסיונר הביזנטי ה"קדוש" קירילוס. הוא מתבסס בחלקו על האלפבית היווני. ההיסטוריון שלמה אברהם רוזאניס ציין שהאחים קירילוס ומתודיוס שאלו אותיות מהכתב העברי כשפיתחו את הכתב הקירילי, כגון האותיות ש (Ш בכתב קירילי) ו -צ (Ц בכתב קירילי).[1]
האלפבית הקירילי עוצב לצורתו המודרנית בשנת 1708 ברוסיה, בזמן שלטונו של פיוטר הגדול.
האלפבית הקירילי הרוסי
אות | שם האות | אות יוונית מקבילה | אות לטינית מקבילה |
---|---|---|---|
А а | אַא | Α α אלפא | A a |
Б б | בֵּה | Β β בטא | B b |
В в | בֵה | V v | |
Г г | גֵּה | Γ γ גמא | G g |
Д д | דֵּה | Δ δ דלתא | D d |
Е е | יֵה | Ε ε אפסילון | E e |
Ё ё | יוֹ | ||
Ж ж | זֵ׳ה | Ζ ζ זטא | Z z |
З з | זֵה | ||
И и | אִי | Ι ι יוטא ו-Η η אטא | I i |
Й й | אִי קְרַאטְקוֹיֵה | J j | |
К к | קַא | Κ κ קפא | K k |
Л л | אֵל | Λ λ למדא | L l |
М м | אֵם | Μ μ מו | M m |
Н н | אֵן | Ν ν נו | N n |
О о | אוֹ | Ο ο אומיקרון | O o |
П п | פֵּה | Π π פאי | P p |
Р р | אֵר | Ρ ρ רו | R r |
С с | אֵס | Σ σ ς סיגמא | S s |
Т т | טֶה | Τ τ טאו | T t |
У у | אוּ | Υ υ אופסילון | U u |
Ф ф | אֵף | Φ φ פי | F f |
Х х | כַא | Χ χ כי | |
Ц ц | צֵה | ||
Ч ч | צֵ׳ה | ||
Ш ш | שַא | ||
Щ щ | שְצַ׳א | ||
Ъ ъ | טְבְיוֹרְדִּי זְנַאק | ||
Ы ы | יִי | ||
Ь ь | מְיַאכְקִי זְנַאק | ||
Э э | אֵה | ||
Ю ю | יוּ | ||
Я я | יַא |
אותיות ותווים הנוספים על האלפבית הקירילי הבסיסי
Ё - משמשת ברוסית.
Ў - משמשת בבלארוסית.
Є - משמשת באוקראינית וברוסינית.
Ї - משמשת באוקראינית.
І - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת בבלארוסית ובאוקראינית.
Ґ - משמשת באוקראינית ובלארוסית.
Ѝ - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת באוקראינית.
Ђ - משמשת בסרבית.
Ћ - משמשת בסרבית.
Њ - משמשת בסרבית ומקדונית.
Љ - משמשת בסרבית ומקדונית.
Ѓ - משמשת במקדונית.
Ѐ - משמשת במקדונית.
Ќ - משמשת במקדונית.
Ѕ - משמשת במקדונית.
Ј - משמשת בסרבית ובמקדונית.
Џ - משמשת במקדונית ובסרבית.
אותיות שנשמטו ברפורמה של 1917-1918
איז'יצה, ижица, הוחלפה על ידי Ии. לרוב נטען שזה קרה ברפורמות של 1917-1918, אבל מסמכים לא מזכירים זאת, וכנראה האות פשוט יצאה מהשימוש בהדרגה:
פִֿיטה, Фита, הוחלפה על ידי Фф ברפורמות של 1917-1918:
יאט Ять, הוחלפה על ידי Ее ברפורמות של 1917-1918:
אותיות ארכאיות
האות אוק (צירוף האותיות OУ שהוחלף מאוחר יותר על ידי У בלבד):
השפות הנכתבות באלפבית הקירילי
- אבזינית
- אבחזית
- אדיגית
- אודמורטית
- אוזבקית
- אוסטית
- אוקראינית
- אזרית
- אינגושית
- אלאוטית (בהווה האלפבית הקירילי נוכח בשפה האלאוטית יותר בטקסטים כנסייתיים מאשר ביומיום)
- ארזיינית
- ארמית אשורית חדשה (הניב האייסורי)
- בוכרית (בהתחלה נכתבה באותיות עבריות עד שהשלטון הרוסי הורה לכתוב את השפה באלפבית קירילי)
- בולגרית
- בוסנית (השפה אף נכתבת באלפבית הלטיני ודרך הכתיבה באלפבית הלטיני נפוצה יותר)
- בלארוסית
- בשקירית
- ג'והורי
- טג'יקית
- טובאנית
- טורקמנית
- טטרית
- יגנובית
- יופיק אלסקית
- יופיק סיבירית
- מארי
- מולדובנית
- מונגולית (לאחר התפוררות השלטון הסובייטי מנסים להחזיר את השפה לכתב המונגולי המסורתי)
- מונטנגרית
- מוקשנית
- מקדונית
- סאחה
- סלאבית כנסייתית עתיקה
- סלובנית כנסייתית
- סרבו-קרואטית (בסרביה, מונטנגרו ובוסניה בלבד, בקרואטיה היא נכתבת באותיות לטיניות)
- סרבית (השפה נכתבת גם באלפבית הלטיני)
- צ'וקצ'ית(אנ')
- צ'צ'נית
- קברדינית
- קומית
- קזחית
- קילדין סאמי
- קירגיזית
- קרלית (רק בגרסה הקירילית של השפה)
- רומאני (בכמה דיאלקטים מסוימים)
- רוסינית
- רוסית (אלפבית רוסי)
- שוגנית
- שפת הטלינגיט (לרוב הטקסטים הכנסייתיים כתובים באלפבית קירילי)
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ קשלס חיים, דורות הראשונים, בתוך אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 30.
29119276אלפבית קירילי