Г (כתב קירילי)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| Г г | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| האלפבית הקירילי | |||||||
| А | Б | В | Г | Д | Е | Ж | З |
| И | Й | К | Л | М | Н | О | П |
| Р | С | Т | У | Ф | Х | Ц | Ч |
| Ш | Щ | Ъ | Ы | Ь | Э | Ю | Я |
| אותיות סלאביות נוספות | |||||||
| А́ | А̀ | Ґ | Ѓ | Ђ | Ѐ | Ё | Є |
| З́ | Ѕ | И́ | Ѝ | І | Ї | Ј | Љ |
| Њ | Ō | С́ | Ћ | Ќ | Ӯ | Ў | Џ |
| אותיות שאינן סלאביות | |||||||
| Ӑ | А̄ | А̊ | А̃ | Ӓ | Ӓ̄ | Ӕ | Ә |
| Ә́ | Ә̃ | Ӛ | В̌ | Ғ | Г̑ | Г̣ | Г̌ |
| Ҕ | Ӻ | Ғ̌ | Ӷ | Д̣ | Д̆ | Ӗ | Е̄ |
| Е̃ | Ё̄ | Є̈ | Ӂ | Җ | Ӝ | Ҙ | Ӟ |
| З̌ | З̱ | З̣ | Ԑ | Ԑ̈ | Ӡ | Ӣ | И̃ |
| Ҋ | Ӥ | Қ | Ӄ | Ҡ | Ҟ | Ҝ | К̣ |
| Ԛ | Ӆ | Ԯ | Ԓ | Ӎ | Ӊ | Ң | Ԩ |
| Ӈ | Ҥ | О́ | О̀ | О̆ | О̂ | О̃ | Ӧ |
| Ӧ̄ | Ө | Ө̄ | Ө́ | Ө̆ | Ӫ | Ҩ | Ԥ |
| Р̌ | Ҏ | Ҫ | С̣ | С̱ | Т̌ | Т̣ | Ҭ |
| У̃ | Ӱ | Ӱ́ | Ӳ | Ү | Ү́ | Ұ | Х̣ |
| Х̱ | Х̮ | Х̑ | Ҳ | Ӽ | Ӿ | Һ | Һ̈ |
| Ԧ | Ҵ | Ҷ | Ӵ | Ӌ | Ҹ | Ҽ | Ҿ |
| Ы̆ | Ы̄ | Ӹ | Ҍ | Э̆ | Э̄ | Э̇ | Ӭ |
| Ӭ́ | Ӭ̄ | Ю̆ | Ю̈ | Ю̈́ | Ю̄ | Я̆ | Я̄ |
| Я̈ | Ԝ | Ӏ | |||||
| אותיות ארכאיות | |||||||
| Ꙁ | Ꙃ | Ꙅ | Ꙇ | Ꙉ | Ҁ | Ѻ | Ѹ |
| Ꙋ | Ѡ | Ѽ | Ꙍ | Ѿ | Ꙏ | Ѣ | Ꙑ |
| Ꙓ | Ꙕ | Ꙗ | Ѥ | Ѧ | Ꙙ | Ѫ | Ꙛ |
| Ѩ | Ꙝ | Ѭ | Ѯ | Ѱ | Ѳ | Ѵ | Ѷ |
| Ԙ | Ꙟ | Ꙡ | Ꙣ | Ꙥ | Ꙧ | Ꙩ | Ꙫ |
| Ꙭ | ꙮ | Ꚙ | Ꚛ | Ԁ | Ԕ | Ԗ | Ԡ |
| Ԣ | Ҧ | Ꚋ | Ꚁ | Ꚅ | Ꚍ | Ꚕ | Ꚏ |
| Ꚗ | Ꚃ | Ԃ | Ԅ | Ԉ | Ԋ | Ԍ | Ԏ |
| Ԇ | Ꚑ | Ꚉ | Ꚇ | Ꚓ | Ԟ | Ԫ | Ԭ |
| Г̧ | Г̄ | ||||||
גֶה היא האות הרביעית באלפבית הקירילי, והיא מייצגת את הצליל /g/ או /ɦ/ בשפות שונות. מקורה באות היוונית גמא וצורתה כשל גמא גדולה.
- בסרבית, במקדונית ובבולגרית האות מייצגת את הצליל /g/, כמו ג עברית דגושה.
- ברוסית היא מייצגת ארבעה אלופונים בתפוצה משלימה: בדרך כלל היא נהגית /g/; בסוף מילה או לפני עיצור אטום שחלה הידמות חלקית בקוליות והיא מייצגת את האלופון /k/; לפני תנועה מחנככת או לפני "סימן הריכוך" Ь היא נהגית /gʲ/ (מעין ג מחונככת); בסיומות השייכות (גנטיב) -ого ו־-его היא נהגית /v/.
- באוקראינית היא נהגית /ɦ/, כמו האות ה במילה מהר.
- בבלארוסית צלילה הוא /ɣ/, מעיין ג רפה, כ רפה קולית (כמו ﻍ הערבית). בפועל הגייתה משתנית עד כדי /ɦ/ בחלק מדיאלקטים.
הצליל /g/ נדיר באוקראינית, ומיוצג בעזרת האות Ґ. גם בבלארוסית הצליל נדיר, אם כי נטען שבעבר הוא היה נפוץ יותר, ושימש במילים שאולות מפולנית ומרוסית, אך במהלך המאה ה־20 הבחנה זו היטשטשה, וכיום קיימת רק האות Г. באלפבית הקירילי המוקדם האות נקראה גלַגוֹל וערכה המספרי היה 3.
