אליעזר אלחנן שליט
| לידה |
י"ד באדר תר"ו פוניבז', ליטא |
|---|---|
| פטירה |
י"ד בכסלו תרע"ה (בגיל 68) ברלין, גרמניה |
| מדינה | ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין הישן בראשון לציון |
| תאריך עלייה | תרמ"ב |
| מקום מגורים | פוניבז', פולטבה, ראשון לציון, ברלין |
| פעילות בולטת | ממייסדי ראשון לציון |
| תקופת הפעילות | תרמ"ב–תרע"ה |
| עיסוק | גמרא, חקלאות, מסחר |
| השקפה דתית | היהדות החרדית |
| בת זוג | שרה |
| צאצאים | אריה יום טוב ליפמן שליט |
| מספר צאצאים | 9 |
רבי אליעזר אלחנן שליט (י"ד באדר תר"ו - י"ד בכסלו תרע"ה) היה חובב ציון, מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי העיר ראשון לציון ומהדמויות התורניות בה.
ביוגרפיה
נולד בפורים דפרזים בשנת תר"ו בעיר פוניבז' שבליטא, לרבי אריה יום-טוב ליפמן, ממשפחת רבנים בוונציה שבאיטליה, שנצר אחד ממנה נקלע מספר דורות קודם לכן לליטא[1]. הוריו נפטרו בילדותו, ואחיו הגדולים גידלו אותו[2].
למד בתלמוד תורה ובישיבות, והיה תלמיד חכם גדול, עם ידיעות רבות בתורה, ובד בבד גם חכמת חיים וידיעה בספרות העברית החדשה[1].
נשא את שרה, בתו של רבי משה אהרן ומלכה אהרונוביץ-פוגלמן, ממשפחה חסידית אמידה בפולטבה שבאוקראינה. לאחר נישואיו, התגורר על יד חותנו בפולטבה, שם עסק במסחר תבואות והגיע לאמידות[1].
כשהתחוללו הפרעות הראשונות בדרום-מערב רוסיה (הסופות בנגב), פגעו גם בו והרסו את מעמדו ורכושו. רבים ניסו לקומם את הריסותיהם ולהתחיל מחדש, אך הוא לא רצה עוד לבסס לו מעמד בארץ הפרעות, והצטרף לתנועת חובבי ציון[2] (בה היו חברים בזמנו יהודים חרדים רבים, כמו רבי שמואל מוהליבר ועוד[3]), ובשנת תרמ"ב עלה לארץ ישראל, עם אשתו וחמשת ילדיהם[1].
ביפו נפגש עם מייסדי העיר ראשון לציון שנקראו בשם ועד חלוצי יסוד המעלה, והצטרף אליהם. בתקופה הראשונה סבלו רבות בייסוד המושבה, בעיקר בעקבות פגעי טבע וחוסר ניסיון בחקלאות, עד שהברון רוטשילד בא לעזרתם ופרש את את חסותו על המושבה. על אף השלטון הקשה והעריץ של פקידי הברון, אשר רבים ממייסדי העיר סבלו ממנו, הוא התנהל באופן עצמאי, ובעוד שהפקידות אמרה לבסס בראשונה את המושבה אך ורק על משק הגפן, הוא דאג מלבד הכרמים שהיו בבעלותו, גם להפלחה וגידול של שקדים וזיתים. התמחה בכל פרטי העבודה ושדותיו ונטיעותיו היו ידועים כמובחרים ביותר, ואף היה עוזר רבות לאחרים שיצליחו בעבודתם החקלאית[1]. היה החלוץ הראשון בגידול עצי זית. מבחר מזני הזית שלו הוצג, מאוחר יותר, בתערוכה בפריז והוא זכה בפרס הראשון. גידל את עץ ה"בטנים" (פרי עץ) ו"פיסטציה ורה" - עץ שהיה נפוץ בסוריה הצפונית[2].
בשנת תרס"ב, כיהן כסגן יושב ראש ועד המושבה. בשנת תרס"ו, היה חבר בוועד אגודות "אחוזה" ו"ראשוניה"[2].
עם זאת, היה מוסר שיעורים בגמרא בבית הכנסת המקומי בראשון לציון, וכן רבים היו מתייעצים עמו[1].
לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה חלה במחלה אנושה. נסע לברלין אל בתו וחתנו לבקש שם מרפא. הוכנס לבית חולים ונותח, ושם נפטר זמן מועט אחרי פרוץ המלחמה, בי"ד בכסלו תרע"ה, ושם נקבר[1]. בשנת 1971 הועלו עצמותיו לארץ ישראל, ונקברו בבית העלמין הישן בראשון לציון בראש הגבעה[2].
בית שליט
ערך מורחב – בית שליט
רבי אליעזר אלחנן ושרה גידלו את תשעת ילדיהם בבית בן שלשה חדרים, שבחזיתו מרפסת קטנה ובעורפו מטבח. הבית נבנה מאבני כורכר, שנחצבו ממחצבה קרובה, וקירותיו החיצוניים טויחו. בחצרו של הבית נבנתה אורווה מאבני כורכר חשופות. בנוסף למקום לסוסים ובקר שימשה האורווה כמתבן.
בשנת 1985 קנתה עיריית ראשון לציון את הבית והאורווה, וביצעה בו שיפוצים, והוא מהווה כיום חלק מהמוזיאון לתולדות ראשון לציון.
משפחתו
- בנו אריה יום טוב ליפמן שליט - אגרונום, מחבר ומשורר.
- בנו משה אהרן - רופא באוסטרליה, מחבר הספר בנתיבות חיי.
- בתו חיה אנה, היתה נשואה לד"ר צ'רלס דוד בנימין אהרנהיים - רופא בברלין ולאחר מכן בארצות הברית.
- בתו שפרה שיינא, היתה נשואה לשלמה קרסו - סוחר בצרפת.
- בתו רחל, היתה נשואה למנחם גורדון, בנו של אברהם זאב גורדון.
- בנו אליהו לייב - גנן בארצות הברית.
- בתו מלכה, מראשי ארגון ויצו, היתה נשואה לד"ר יהודה לואי ויינברג, עורך דין ומשורר בתל אביב.
- בנו ישראל מרדכי - רופא בסקוטלנד ובלונדון.
- בתו לאה, מנהלת פנימיית הבנות של בית הספר הריאלי בחיפה וממייסדי ההסתדרות העברית בניו יורק. היתה מאורסת לאליהו רוניא (רנה) מזי"א, ולאחר מכן היתה נשואה לד"ר אסף ציפרין, מהנדס עיריית חיפה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, עמ' 190.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 אליעזר אלחנן שליט, באתר אלבום המשפחות.
- ↑ בן ציון אייזנשטט, הרב ר' שמואל מאהליווער, באתר היברובוקס.