אלברכט האוסהופר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אלברכט גאורג האוסהופר (בגרמנית: Albrecht Georg Haushofer; 7 בינואר 1903 – 23 באפריל 1945) היה גאוגרף, דיפלומט, סופר וחבר בהתנגדות הגרמנית לנאציזם.[1]
קורות חייו
האוסהופר נולד במינכן, בנו של הגנרל והגאוגרף קרל האוסהופר (1869–1946) ואשתו מרתה, לבית מאייר-דוס (1877–1946). לאלברכט היה אח אחד, היינץ. הוא למד גאוגרפיה והיסטוריה באוניברסיטת מינכן. בשנת 1924 סיים את עבודת הגמר שלו על מדינות האלפים, אריך פון דרייגאלסקי (1865–1949) היה המדריך שלו. אלברכט עבד כעוזר של אלברכט פנק.
סטודנט עמית בגאופוליטיקה היה רודולף הס, חסידו המוקדם מאוד של אדולף היטלר וידיד קרוב של אביו של אלברכט האוסהופר. קרל האוסהופר היה מבקר תכוף בכלא לנדסברג, שם נכלאו היטלר והס לאחר המרד הכושל בשנת 1923. מאוחר יותר, תחת חוקי נירנברג משנת 1935 (החל משנת 1936), אלברכט האוסהופר סווג כבן תערובת (אימו הייתה חצי יהודיה). עם זאת הס, סגן פיהרר מאז 1933, הצליח להנפיק לו תעודה של דם גרמנית.[2]
_Albrecht_Haushofer.jpg)
אלברכט האוסהופר התמנה למזכיר הכללי של החברה הגאוגרפית Gesellschaft für Erdkunde בברלין ועורך כתב העת שלו. הוא מילא תפקיד זה בין השנים 1928 ל־1938. האוסהופר טייל ברחבי העולם בתפקידו הרשמי, הרצה וצבר ניסיון רב בעניינים בינלאומיים.
הוא החל ללמד גאופוליטיקה באקדמיה הגרמנית לפוליטיקה בשנת 1933, שאיבד רבים ממוריו עם תפיסת השלטון על ידי הנאצים. כאשר שולבה האקדמיה באוניברסיטת ברלין בשנת 1940, הוא התמנה לפרופסור בפקולטה ללימודי חוץ. הוא שימש גם כיועץ במפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית משנת 1934 ועד 1938, אז פורקה הלשכה עם מינויו של יואכים פון ריבנטרופ לשר החוץ. האוסהופר עבד אז עד שנת 1941 לפעמים במחלקת התעמולה של משרד החוץ הגרמני (מחלקת המידע של משרד החוץ).[3]
תוך התובנה בפוליטיקה הלאומית-סוציאליסטית, האוסהופר מאמצע שנות השלושים ואילך התחבר לשני מעגלי התנגדות גרמנים. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף האוסהופר למתנגדים השמרנים סביב שר האוצר הפרוסי יוהנס פופיץ. הוא נפגש גם עם פיטר יורק פון ורטנבורג והלמוט גרף פון מולטקה מהאופוזיציה של חוג קרייזאו, כמו גם אנשים מקבוצת "התזמורת האדומה", שראשיה בברלין לימדו גם ב"הוכשול לפוליטיקה".
האוסהופר היה מעורב בניסיונותיו של הס לנהל משא ומתן לשלום עם הצרפתים והבריטים, ושימש כמתווך. משערים כי ייתכן שהוא עודד את טיסתו של הס משנת 1941 לסקוטלנד, שלאחריה מצבו של האוסהופר השתנה. בחשד שעזר להס הוא הושם בכלא במשך כמה שבועות ואז הושאר בפיקוח של הגסטפו. חברים בכירים במפלגה הנאצית הביטו במורת רוח על אמו היהודיה למחצה.
הוא הגיע לתובנה שהדרך היחידה למנוע אסון צבאי ופוליטי מוחלט היא סילוק היטלר. לאחר מזימת הפצצה הכושלת בשנת 1944, הסתתר האוסהופר, אך נעצר בחווה בבוואריה ב־7 בדצמבר 1944.
כלוא בכלא מואביט בברלין, כתב את סונטת המואביט שלו, שפורסמה לאחר מותו בשנת 1946.[4]
בליל 22 באפריל 1945, כשכוחות הצבא האדום כבר נכנסו לברלין, נורה אלברכט האוסהופר וכלואים אחרים כמו קלאוס בונהופר ורודיגר שלייכר על ידי חיילי אס אס באינוולידן שטראסה הסמוך.
גופתו התגלתה על ידי אחיו היינץ ב־12 במאי 1945.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
