איתן ברטל
 |
איתן ברטל הוא אמן, מעצב ומרצה בכיר במכון הטכנולוגי חולון. עבודותיו עוסקות במרחב האורבני כזירה לביטוי יחסי הכוח החברתיים פוליטיים, תוך בחינה ביקורתית של הדימויים והסמלים המכוננים את תרבות ההמונים[1].
ביוגרפיה
ברטל נולד ובגר בתל אביב. למד בתיכון עירוני ה'. היה מראשוני הסקייטרים בישראל, בשנת 1980 זכה באליפות הסקייטבורד ב"עיר הנוער". בוגר בהצטיינות של האקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל, 1990. היה מועמד מפלגת הירוקים[2] בבחירות לעיריית תל אביב ב-2013 ובבחירות לכנסת ה-20, וכיהן כנציג הירוקים בוועדות שונות בעיריית תל אביב[3]. ברטל מתגורר בתל אביב עם זוגתו ושני ילדיהם.
פעילות אקדמית
בשנת 1992 הצטרף לצוות מרצים קטן שהקים את המחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון HIT[4] והיה שותף לכתיבת תוכנית הלימודים הכללית ולהקמת ההתמחות הראשונה בארץ (2001) למדיה חדשה ועיצוב בתנועה למסך. בשנים2006–2009 כיהן כראש המחלקה לתקשורת חזותית[5]. היה חבר בוועדה מטעם המל"ג שליוותה את הקמת המחלקה לאמניות המסך בבצלאל. נכון ל-2017 מכהן ברטל כמרצה בכיר וחבר סגל במחלקה לתקשורת חזותית ובתוכנית לתואר שני לעיצוב משולב בפקולטה לעיצוב ב-HIT.
פעילות אמנותית
בתחילת שנות התשעים, יצר יחד עם אילן גולדשטיין את "האיש ההולך"[6]. הפרויקט נחשף תחילה ברחובות תל אביב בגרפיטי "בקרוב אגיע רחוק"[7], והמשיך כמדור מאויר קבוע בעיתון "העיר" של רשת שוקן (1990–1993). במקביל הופיעה דמות "האיש ההולך" במייצבים תלויי מקום שונים בעיר, ולבסוף אף כיכבה בקמפיין פיקטיבי - "האיש ההולך לראשות העיר תל אביב"' (1993)[8]. הפרויקט הוצג בשנת 1994 בגלריה אסכולה בתל אביב וכן בכמה תערוכות, בין השאר במוזיאון תל אביב. באפריל 2016[9] נערכה במוזיאון "בית העיר" בתל אביב תערוכה מקיפה שהציגה את הפרויקט, ובמסגרתה התקיים אירוע הענקת "אות האיש ההולך לאקטיביזם אורבני"[10], שבו צוינו לשבח האקטיביסטים הפעילים בתל אביב.
במהלך השנים, יצר ברטל עבודות ומיצבי אמנות המבקרים ומגחכים את השימוש התעמולתי בדימויים ובסמלים לאומיים ודתיים באמצעות עימותם עם מגוון הטכנולוגיות העכשוויות. ניסיונו המקצועי בניהול אמנותי וקריאטיבי, שימש אותו ביצירת פעולות ביקורתיות המנצלות את שיטות הפעולה של זירות הפרסום, התעמולה ותקשורת ההמונים תוך חתירה תחתן. במאי 2017 הציג את תערוכת היחיד "ניאוברטליזם" בבית הנסן – מרכז לעיצוב[11], מדיה וטכנולוגיה בירושלים. התערוכה כללה סדרת עבודות חדשות וייחודיות המעמתות באופן ביקורתי ואירוני את הטכנולוגיות הדיגיטליות העכשוויות עם עצם פעולתן והשלכותיהן התעמולתיות והאלימות בעולם האמיתי[12].
עבודותיו כמעצב
עבודותיו העיצוביות הראשונות נעשו בהשפעת שפת הרחוב הכאוטית ותרבויות השוליים שאפיינו את התקופה. סדרת גופנים (פונטים) חדשים בעברית שעיצב והפיץ[13], היו חלק ממהפכת הטיפוגרפיה הדיגיטלית של שנות התשעים (חלקם פותחו בשיתוף הטיפוגרף ינק יונטף). הפיתוחים הטיפוגרפיים ועבודות אחרות הוצגו בתערוכה המשותפת "חצי נא" עם המעצב ינק יונטף[14] בגלריה ע"ש רפאל פרנק בבצלאל ב-1995.
התעניינותו כיוצר המשתמש באמצעי התעמולה ושיטותיה, הובילה אותו להתנסות במציאות בכמה ממסעות הבחירות כמנהל אמנותי וכשותף בצוות הקריאטיבי של הקמפיין: "הליכוד" בראשות בנימין נתניהו "עושים שלום בטוח" 1996, "ישראל אחת" בראשות אהוד ברק "ישראל רוצה שינוי" 1999, "ישראל אחת" בראשות אהוד ברק, "שרון קיצוני מדי לישראל" 2001, "הליכוד" בראשות נתניהו, "חזק מול החמאס" 2006, "מפלגת חץ" בראשות אברהם פורז, "מפלגת הירוקים" ורשויות מקומיות[12].
לאחר סיום קמפיין הבחירות לכנסת בשנת 1999, הצטרף לחבריו לקמפיין שהקימו את משרד המיתוג האסטרטגי YYY[15], שהיה מהראשונים בארץ שעסקו בפיתוח מתודולוגית מיתוג ואסטרטגיה המבוססת מחקר. היה שותף למיתוג חברת התקשורת "רשת", זכיינית ערוץ 2 (2001) וכן עיצב את הלוגו טייפ המחודש של חברת "דלק" (2002)[16].
כמעצב עצמאי ברטל הוביל מהלכי מיתוג רבים, בעיקר בתחום ערוצי התקשורת והמדיה האלקטרונית[17], שהבולטים שבהם הם מיתוג "ערוץ 10" עם עלייתו לאוויר (ינואר 2002); מיתוג "ערוצי זהב"; בניית ערוץ המשחקים “GOGO” בכבלים; מיתוג רשת בתי הקפה "Espressobar"; מיתוג חברת התקשורת "טלעד"[18] לקראת מכרז ערוץ 2 (2004); מיתוג חברת הטלפוניה "103 ברק"; מיתוג חברת הביטוח "הראל" (בשיתוף פרסום באומן בר ריבנאי). כמו כן הוביל במשך כשנתיים תהליך רחב של עיצוב ומיתוג כל ערוצי הטלוויזיה של חברת התקשורת HOT בשנים 2008–2006[19].
מבחר תערוכות
תערוכות יחיד
- 2017: "ניאוברטליזם", בית הנסן, מרכז לאמנות וטכנולוגיה, ירושלים[20].
- 2016: "אות האיש ההולך לאקטיביזם אורבני" מוזיאון 'בית העיר' בתל אביב.
- 2013: "בקרוב אגיע רחוק" גלריה 'ויטרינה', המכון הטכנולוגי HIT, חולון[21].
- 2007: "Cumming Soon" גלריה 'ויטרינה', המכון הטכנולוגי HIT, חולון[22].
תערוכות קבוצתיות
- 2017: “אובייקטים אלגוריתמיים ++id)ea.code)” גלריה 'ויטרינה', המכון הטכנולוגי HIT, חולון[23].
- 2017: “A WALK OF ART” Parasol project gallery, NY[24]
- 2017: "מיקום חדש", המוזיאון לאמנות האסלם, ירושלים[25].
- 2016: “NO Graphics” גלריה 'ויטרינה', המכון הטכנולוגי HIT, חולון.
- 2016: St Petersburg, ERARTA Museum, “Art Science and Technology: An Israeli Perspective”
- 2015: "אחרי עשרים שנה: עיצוב, זיכרון, רבין" גלריה 'ויטרינה', המכון הטכנולוגי HIT, חולון.
- 2014: "Designjunction, London, UK "Ventura Project
- 2014: "מחתרת עיצוב", בית בנימיני, תל אביב
- 2013: "IL(L) Machine" ARS Electronica Festival, Linz, Austria[26].
- 2010: 'ניאו ברבריזם', גלריית רוטשילד 12, תל אביב
- 2010: ט', גלריית 'Design Space', תל אביב.
- 2009: "סגריר פרחים", גלריית 'D&A', תל אביב[27].
- 2008: פסטיבל ARTLV 08 גלריית רוטשילד 69, תל אביב.
- 2007: "פורטרט" גלריית 'סלונה' מגזין A5, תל אביב
- 2005: "אל המעיין", מוזיאון תל אביב לאמנות
- 1998: "50/50", גלריית תחנת הכוח 'רידינג', תל אביב.
- 1997: "הומניזם 2020", הביאנלה הבינלאומית לפיסול, עין הוד
- 1996: "רייר מדיום", גלריית 'רפאל פרנק', בצלאל, ירושלים.
- 1994: "היה ואין עוד", הביאנלה הבינלאומית לפיסול, עין הוד
- 1991: "זמן אמת", מוזיאון תל אביב לאמנות
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חיים יותר טובים, באתר nrg
- המושב השנתי של המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית Zoom in יערך במכון האקדמי טכנולוגי חולון, באתר news1
- המרצים שלנו – איתן ברטל, באתר pieceofhit
- בקרוב אגיע רחוק, באתר סימניה
- מעבר לאובייקט, באתר כתב עת בצלאל
- 'אות האיש ההולך לאקטיביזם אורבני', באתר timeout
- הקרב על התודעה: למה נבחר השם צוק איתן?, באתר ynet
- האתר של איתן ברטל, באתר איתן ברטל
- האיש המוליך - התערוכה "ניאוברטליזם" של איתן ברטל, באתר calcalist
- האם זאת אמנות? מיצג חתרני של דגל ישראל בתערוכה חדשה, באתר כל העיר
- האיש שלא הפסיק ללכת, באתר המקום הכי חם בגיניהום
הערות שוליים
- ^ שיחה עם איתן ברטל, באתר הנסן
- ^ הירוקים, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת
- ^ מירב שלמה מלמד, בחירות מקומיות 2013: תל אביב-יפו, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 17 ביוני 2013
- ^ סגל, באתר HIT
- ^ איתן ברטל, באתר HIT
- ^ האיש ההולך, באתר האיש ההולך
- ^ בקרוב אגיע רחוק בבית העיר, באתר הבמה
- ^ רותי קדוש, סבב תערוכות: קודש וחול, באתר nrg
- ^ האיש ההולך כובש את בית העיר, באתר פורטפוליו
- ^ אות האיש ההולך לאקטיביזם אורבני: האנשים שמשנים את המציאות שלנו, באתר timeout
- ^ תערוכת נאו-ברטליזם, באתר נאו-ברטליזם
- ^ 12.0 12.1 ענת ברזילי, האיש המוליך - התערוכה "ניאוברטליזם" של איתן ברטל, באתר כלכליסט, 24 במאי 2017
- ^ ט' - תערוכה על טיפוגרפיה, באתר על פונטים, אותיות וגופנים
- ^ יובל סער, מה קורה לטיפוגרפיה כשמתייחסים אליה כאל אמנות, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2010
- ^ ענת ביין, באומן בר ריבנאי וטמיר כהן משלבים בכירים מחברות המיתוג בצוותי ההכנה למכרז של חברת הכבלים הממוזגת, באתר TheMarker, 1 בספטמבר 2002
- ^
נעמה ריבה, איך ממתגים מחדש את הערוצים המסחריים?, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2017
- ^ סמדר הירש, השיפוצניק, באתר גלובס, 28 בפברואר 2002
- ^ רוני קורן-דינר, גם טלעד מתחדשת לקראת המכרז: משיקה אריזת מסך חדשה ומוציאה "ספר מותג" לחברה, באתר TheMarker, 18 באוקטובר 2004
- ^ לי-אור אברבך, חיים חדשים, באתר וואלה!, 11 בספטמבר 2005
- ^ הברוטליזם הפואטי של הנאו-ברטליזם, באתר ערב רב
- ^ האיש ההולך, באתר ויטרינה
- ^ Cumming Soon, באתר יוטיוב
- ^ גלריה ויטרינה ע"ש ג'וליה מזרחי, באתר Hit
- ^ Refusalon Gallery, באתר FRIENDS OF BEZALEL
- ^ עכשיו במוזיאון - מיקום חדש, באתר המוזיאון לאמנות האסלאם
- ^ Campus Exhibition: IL(L) Machine – Ars Campus Israel, באתר TOTAL RECALL
- ^ תערוכות חדשות, באתר עכבר העיר
27893395איתן ברטל