אירוס החרמון

אירוס החרמון
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	אספרגאים
משפחה:	אירוסיים
סוג:	אירוס
תת־סוג:	אירוס
סקציה:	אירוס ההיכל
מין:	אירוס החרמון
שם מדעי
	Iris hermona

אִירוּס הַחֶרְמוֹן או אִירִיס הַחֶרְמוֹן (שם מדעי: Iris hermona) הוא מין בסוג אירוס בתת-הסוג אירוס (Iris Iris) בסקציה אירוס ההיכל.

מאפיינים

אירוס החרמון הוא גאופיט רב שנתי שעליו קמלים בקיץ. קנה שורשו מסתעף ופרקיו קצרים. העלים צומחים בשושנת סביב השורש, אורכם כ-50 ס"מ ורוחבם אינו עולה על 2 ס"מ. עמוד הפריחה גבוה - כ-90 ס"מ וחתכו גלילי. צבע עלי העטיף לבן-קרם - החיצוניים מנוקדים בנקודות ארגמניות צפופות ובמרכזם כתם חום-שחור, החיצוניים מעורקים בקווים עדינים בגווני תכלת עד סגול. הפרחים דומים מאוד לפרחי האירוס הנצרתי, אך גדולים מהם משמעותית - קוטר הפרח מגיע עד ל-20 ס"מ, ואורך עלה העטיף החיצוני מגיע ל-11 ס"מ ויותר. הפריחה בין פברואר לאפריל, ההבשלה ביוני. הפרי הוא הלקט המכיל זרעים מרובים גדולים.

תואר המין ניתן לו על ידי צ'ארלס דינסמור שגילה לראשונה את המין בשנת 1933. בעברית הוא מכונה גם אירוס הגולן - שם הוא נמצא לראשונה.

אירוס החרמון אנדמי לאזורים מצומצמים בארץ ישראל ברמת הגולן בלבד. המין גדל בגולן על גבעות בזלת ברום של 700–900 מטר. זאת ועוד, בחרמון ישנן אוכלוסיות שנחשבו בעבר לאוכלוסיות של אירוס הגולן, אך הדעה הרווחת כיום בקרב הבוטנאים היא שהאוכלוסיות למרגלות החרמון שייכות למין אירוס נצרתי, או מהוות אוכלוסיות מעבר בין אירוס הגולן לבינו. אוכלוסיות אלה גדלות במפנים דרומיים באדמות הנמצאות על אבן גיר, ברום של 1200–1700 מטר. הן פורחות כחמישה שבועות לאחר פריחת אירוס הגולן, ועלי הצמחים בהן נותרים ירוקים במשך כל הקיץ.

ככל מיני האירוס בארץ ישראל, מוגן גם אירוס החרמון על פי חוק^[1]. בשל אזורי הצמיחה המצומצמים שלו, הוכרזו שניים מאזורים אלו כשמורות טבע: שמורת תנוריה ושמורת חושניה.