אירוס ארץ-ישראלי
אירוס ארצישראלי | |||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מיון מדעי | |||||||||||||||||||||||||
ממלכה: | צומח | ||||||||||||||||||||||||
מערכה: | בעלי פרחים | ||||||||||||||||||||||||
מחלקה: | חד פסיגיים | ||||||||||||||||||||||||
סדרה: | אספרגאים | ||||||||||||||||||||||||
משפחה: | אירוסיים | ||||||||||||||||||||||||
סוג: | אירוס | ||||||||||||||||||||||||
מין: | אירוס ארצישראלי | ||||||||||||||||||||||||
שם מדעי | |||||||||||||||||||||||||
Iris palaestina | |||||||||||||||||||||||||
עונת פריחה | |||||||||||||||||||||||||
|
אִירוּס אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי או אִירִיס אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי (שם מדעי: Iris palaestina) הוא מין של אירוס ממשפחת האירוסיים האנדמי לישראל וסביבתה הקרובה.
רקע
המילה "אירוס" מוזכרת בשני מקורות שונים: האחד - בגמרא שם מופיע השם "אירוס" פעם אחת כשם של צמח כלשהו; השני - במיתולוגיה היוונית שם מתוארת האלה איריס, אלת הקשת בענן, אשר שלל צבעי הפרח מזכירים את מגוון צבעיה. מסיבות אלה אימצה ה"וועדה לשמות צמחים שליד האקדמיה ללשון העברית" את השם "אירוס" כשם העברי הרשמי של הפרח.
האירוס ידוע בפרחים מרהיבי-עין, ולפיכך תורבתו ממנו מינים רבים וטופחו כפרחי קטיף וכצמחי נוי. בנוסף לכך, כבר בתקופת המקרא שימש הפרח כדגם לעיטור, וכיום הוא מופיע בסמלה של תנועת הצופים ובסמלה של החברה להגנת הטבע.
לאירוס כ-200 מינים; כל המינים בישראל הוכרזו כמינים מוגנים[1]. הסוג אירוס ארצישראלי (שם מדעי - Iris palaestina) הוא גאופיט ממשפחת האירוסיים, בסוג אירוס, בתת-הסוג סקורפאירוס (Scorpiris).
מבנה הפרח ואבריו
אירוס ארצישראלי הוא צמח נמוך, המגיע לגובה של 10–15 ס"מ. עלי הצמח ערוכים בשני טורים נגדיים, מבריקים, דמויי סרגל וקצה העלה ישר או מקושת לאחור.
זהו צמח הנקרא גאופיט - בעל בצל. הבצל יוצר בצלצולים ברבייה וגטטיבית, ולכן לעיתים הוא גדל בגושים קטנים.
עמוד התפרחת נושא פרח אחד או שניים. הפרחים גדולים, קוטרם 5–9 ס"מ. הפרח הוא דו מיני. צבעו לבן–קרם (באזור דרום הארץ, שדרות-להב, משתנה צבעו של הפרח לתכלת). הפרח ריחני, מפריש צוף, ומואבק על ידי חרקים.
אברי הפרח, העלים והפרחים, מונים כפולות של שלוש:
- 6 עלי-עטיף: 3 חיצוניים - לבנים, רחבים ונוטים לאחור; ו-3 פנימיים - קצרים, צרים ופרושים הצידה.
- 3 אבקנים.
- 3 עמודי עלי - שטוחים ורחבים כעלי-כותרת.
- שחלה - מכילה כ-60 ביציות.
מבנה הפרח ייחודי; בסיסו עטוף בחפה (עלה בצורת חופה) העוטפת כליל את הפרח בעודו ניצן. הפרח עצמו מחולק באופן שווה וסימטרי ל-3 חלקים זהים, הניצבים כמעט בזויות של 120 מעלות זה לצד זה. כל חלק כזה כולל עלה-עטיף חיצוני אחד, עלה-עטיף פנימי אחד, אבקן אחד ועלי אחד.
תקופת הפריחה
אירוס ארצישראלי פורח בחורף, מחודש דצמבר עד לחודש אפריל. ימי הפריחה של כל פרח הם בין יום אחד לשבוע. מכיוון שתקופת הפריחת קצרה, הצמח מוגן.
אזורי הפריחה
האירוס הארצישראלי גדל בקרקעות גירניות למרגלות ההרים. בישראל אזורי הפריחה הם: גליל עליון וגליל מערבי, גליל תחתון, עמק יזרעאל וגלבוע, כרמל, רמות מנשה והשרון, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ושומרון.
לקריאה נוספת
- מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל, כרך א', עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
30929420אירוס ארץ-ישראלי