איצוקושימה

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אי ריקה. איצוקושימה (ביפנית: 厳島) הוא אי השוכן במערב הים הפנימי סטו שביפן, בצפון-מערב מפרץ הירושימה. האי ידוע גם בשם מיאג'ימה (宮島), שפירושו "אי המקדש." האי הוא אחד משלושת הנופים של יפן. האי איצוקושימה שייך לעיר האצוקאיצ'י שבמחוז הירושימה, אך עד שנת 2005 היה האי עיירה בפני עצמה.

גאוגרפיה

האי איצוקושימה הררי ומיושב בדלילות. שטחו כ-30 קמ"ר ואוכלוסייתו מונה כ-2,000 נפשות. על האי יש עיירה אחת בה מתגוררים כל התושבים. הנקודה הגבוהה ביותר באי היא פסגתו של הר מיסֶן, ב-535 מטרים, וניתן להגיע אליה באמצעות רכבל המסיע את המבקרים לפסגה.

איצוקושימה מפורסם בזכות מקדש השינטו שהוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שלפי הרישומים נבנה בתקופת שלטונה של הקיסרית סויקו. המצביא טאירה נו קיומורי קבע את צורתו הנוכחית של המקדש.

שטח האי והים המקיף אותו הם חלק מהפארק הלאומי סטונאיקאי. הים המקיף את האי ידוע בגאות ושפל הקיצוניים שבו. בשעת השפל נסוג הים אל מעבר לטוריאי של האי, ובשעת הגאות מכסה הים את כל השטח שמתחת למקדש.

עצי האדר הגדלים בו מפורסמים ברחבי יפן בשל שלכת הארגמן שלהם בסתיו. מכיוון שהאי נחשב מקום "קדוש" חל איסור מוחלט על כריתת העצים. באי מתהלכים חופשי קופי מקוק ואיילים. בדת השינטו נחשבים האיילים כ"שליחי האלילים", ולפיכך הן חיות "קדושות".